חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

פרשת קורח- הביטחון והיציבות

בפרשתנו קורח ועדתו מקבלים עונש מוזר: "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם…". בנוסף לייחודיות של העונש, זהו גם המקום היחיד בתורה בו משה רבנו מבקש עונש ספציפי- "ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מליבי. אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני. ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאולה וידעתם כי ניאצו האנשים האלה את ה'" (במדבר קרח כח – ל). ויש להבין מדוע ניתן להם דווקא העונש הזה?

התמוטטות האדמה מבטאת מציאות של חוסר יציבות. הדבר היציב ביותר הוא האדמה, "והארץ לעולם עומדת". כשהאדם מתהלך על האדמה הוא חש ביטחון ואחיזה. קורח ערער על היסודות היציבים שמעמידים את העולם. קורח מערער על משה- שליח ה', נותן התורה, המנחיל את תורת האמת והנצח לעולם. קורח למעשה מערער על כל יסודות קיומנו. והביטוי הפיזי לכך הוא שהאדמה, היציבה והבטוחה פוערת את פיה.

בלי תורת אמת, בלי תורה מן השמים, אי אפשר להעמיד שום דבר בארץ. מציאות בה הכל פתוח, הכל מותר, "כל העדה כולם קדושים", לכולם מגיע, יוצרת גהינם עלי אדמות, שכן במציאות כזו אין שום דבר בטוח ושום דבר יציב.

לאדם יש צורך בסיסי בודאות ובביטחון, בנקודות של אמת אלוקית להיאחז בהם. ללא אלה האדם נמצא ב'כף הקלע'- אותו גיהנם הנורא ביותר (כמו שכתוב בגמרא שמי שנמצא בגיהנם זה נזרק מעבר לעבר).

הרמב"ם בעשרות מקומות במורה נבוכים ובהקדמותיו למשנה ועוד, נלחם נגד כת הטוענת שאין חוקים לטבע, שהכל אפשרי והכל יכול להיות, וכי כל מאורע הוא חד פעמי, שהעובדה שהשמש זורחת היום לא מבטיחה את זריחתה מחר…

לעניות דעתי העובדה שהרמב"ם נלחם בכת זו וטוען שלעולם יש חוקים וסדרים נובעת מהסיבה הזו. אי אפשר לחיות בעולם בלי חוקים וסדרים, הן במישור הפיזי והן במישור המוסרי ושהרוחני.

הגמרא (בבא בתרא) מספרת שבלועי קורח זועקים מן האדמה כל הזמן "משה אמת ותורתו אמת והם בדאים". כלומר, במקום ללא האדמה והיציבות הם עומדים וזועקים שחייבת להיות וודאות, שחייבת להיות אמת.

אולי אפשר לומר שזה שמו של קורח, מלשון קירח- שערות תלושות ללא שורש (כשעושים קורחה למעשה מנתקים את השערות משרשרם). זה אומר שיכולות להיות המון השערות אבל אין שום בסיס ושורש, אין אמת מוחלטת שמתוכה צומחות כל ההשערות.

גם בדורנו, כשקוראים את פרשת קורח, עלינו לזכור שיש אמת מוחלטת, שיש תורת ה', שיש וודאות ויציבות. וכנגד העולם החדש שטוען שאין אמת, שאין ודאות, ששום דבר לא מוחלט, שהכל נזיל ושאין קרקע יציבה לעמוד עליה, אנו צריכים לצעוק בפרשת קורח "משה אמת ותורתו אמת והם בדאים".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן