שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת בהעלותך- מה ה' רוצה מאהרון?

שמיעת האוזן

המשנה במסכת אבות (ו,ו) מלמדת אותנו שהתורה נקנית במ"ט קניינים. הקניין השני אותו מונה המשנה הוא 'שמיעת האוזן'. ויש להבין מה הכוונה ב'שמיעת האוזן'? על פניו אין מדובר בפעולה הפיזית של השמיעה, שהרי ברור שמי שלא שומע מה מלמדים לא יקנה את התורה – אזי מהי אותה שמיעה? ועוד- מדוע לא מספיק להגיד 'שמיעה'?! הרי כל שמיעה היא שמיעה של האוזן….

אלא שנראה לומר שמי ששומע באוזניו את מנגינת התורה ישמע דברים מופלאים. שמיעת האוזן חושפת עומקים, מזהה את חוסר הדיוק ומבינה עוד ועוד רבדים בארמון התורה האין-סופי. מעין דברים אלו כתב ר' חיים מוולז'ין, על פעולת הדיבור: "הפה הוא כאצבע מרגיש הפגימה כן מדי דברו הפה מרגיש פגימת השכל כצפורן פגימת הסכין". כך גם השמיעה בוחנת ובודקת. ממש כפי שמי שניחן בחוש מוסיקלי ידע להבחין בזיופים, כך גם שמיעת הדברים מגלה את המנגינה של מהותם.

אהרון והנרות

לאחר הקדמה זו ננסה להקשיב לדברי התורה בתחילת פרשתינו, ולשמוע בשמיעת אוזן את מה שהתורה רצתה להעביר לנו. פרשתנו פותחת בציווי: "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, ויעש כן אהרן..", אנו שומעים כאן הדגשה עצומה של אהרן: "דבר אל אהרן ןאמרת אליו" (אלא אל מי??) "בהעלותך"- אתה- "את הנרות" (ברור- אלא מי יעלה?), "ויעש כן אהרן" – (שוב- לכאורה יש ייתור של המילה אהרון…). מה פשר ההדגשה הזו? כדי לענות על שאלה זו יש להבין מה עניינה של הדלקת הנרות באופן כללי.

חז"ל במדרשם מגלים לנו דברים מופלאים: "למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אוהב. אמר לו המלך תדע שאצלך אני סועד, לך ותקן לי, הלך אוהבו והתקין מטה של הדיוט, מנורה של הדיוט, ושולחן של הדיוט. כיוון שבא המלך, באו עימו שמשין, סיבבו מכאן ומכאן, מנורה של זהב מלפניו, כיוון שראה אוהבו את כל הכבוד, התבייש והטמין את כל מה שהתקין לו שהיה הכל הדיוטות. אמר לו המלך לא אמרתי לך שאצלך אני סועד? למה לא התקנת לי כלום? אמר לו אוהבו ראיתי את כל הכבוד הזה שבא עמך ונתביישתי והטמנתי כל מה שהתקנתי לך שהיו כלי הדיוטות. אמר לו המלך חייך שאני פוסל את כל כלי שהבאתי ובשביל אהבתך איני משתמש אלא בשלך…".

מה בא המשל ללמדנו? מה באמת חסר למלך שנזקק לבוא לאוהבו ההדיוט? ואם הוא כבר בא אז מדוע הוא מביא עמו את כליו?

חז"ל מלמדים אותנו במדרש הזה דבר נפלא! המלך אומר "יש לי הכל. את כל ההון שבעולם יש לי. אבל דבר אחר אין לי– אין לי את האירוח שלך, אין לי אותך- את ליבך, את אהבתך, את אמונתך ומסירותך".

"חוץ מיראת שמים"

"הכל בידי שמיים"– לקב"ה יש הכל, "חוץ מיראת שמיים"- וזה הדבר האמיתי שאנו יכולים לתת. הקב"ה מבקש את אהרן, שאהרון יביע את אהבתו ומסירותו באמצעות הנרות. הבקשה האמיתית של הקב"ה היא "תְּנָה בני לבך לי". לא את אור הנרות הקב"ה מבקש, אלא את אורה של הנשמה המאירה בנו.

כל מעשינו צריכים להיות מכוונים לתת את כל ליבנו לה'. "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיהיה לבם לשמיים"- כל אדם לפי כשרונו וכפי יכולתו. אבל יש תנאי אחד בל יעבור: שיהיה הלב- הרצון לשמיים. "ויהיו כל מעשינו לשם שמיים". ככל שהלב מלא אהבת ה' כך אין מקום לאהבות אחרות (שהמשותף להם הוא אהבת האדם את עצמו).

יהי רצון שנזכה שכל ליבנו יהיה מלא באהבה לאבינו, מלכנו בוראינו ואוהבינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן