חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

יש לך שאלה?

וירא – למה הוא רץ?

"הביטו אל אברהם אביכם"

ישנה מצווה מדברי הנביאים להתבונן באבות, לראות את מידותיהם ומעשיהם. וביחוד אנו מצווים להתבונן באברהם ושרה, שהם אבני הבניין היסודיות ביותר שלנו, כפי שכתוב (ישעיה נא,א) "שמעו אליי רודפי צדק מבקשי ה', הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו".

המידה שמאוד בולטת אצל אברהם אבינו בפרשתנו היא מידת הזריזות. מיד בתחילת הפרשה אנו רואים את זריזותו הגדולה במצוות הכנסת האורחים, "וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם… וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי… ואל הבקר רץ אברהם…".

גם בגירוש ישמעאל, המופיע בסוף פרשתנו, אנו רואים את זריזותו של אברהם- "וישכם אברהם בבוקר" (וזאת למרות שהכתוב מעיד שלאברהם אבינו היה קשה מאוד לגרש את ישמעאל- "וירא הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו")

וכן בפרשת העקדה זריזותו של אברהם באה לידי ביטוי. "וישכם אברהם בבוקר"- וכפי שמביא שם רש"י "נזדרז למצווה".

בסוף הפרשה אנו מתבשרים על לידתה של רבקה, אשר הזדרזה לעשות חסד עם אליעזר עבד אברהם. "וירץ העבד לקראתה (למד העבד מאדוניו לרוץ) ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך… ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו… ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד… ותרץ הנערה ותגד לבית אימה…"

אלה רצים… ואלה רצים

מידת הזריזות הינה מידה מופלאה מאוד של חיוניות, מרץ, אמביציה, שגורמת לאדם להתגבר ולהתאמץ על הרצון הטבעי לנחת ומנוחה. וכפי שמתאר הרמח"ל (מסילת ישרים פ"ו) "ותראה כי טבע האדם כבד מאוד, כי עפריות החומריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח המלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז, שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח. והוא מה שאמר התנא "הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך כשבשמים".

אלא שגם במידת הזריזות ישנן שתי רמות.

יש מי שרץ לדברים חומריים, וכיוון שטבע העצלות מגיע מתוך הדברים החומריים, החומר מאפשר לאדם ביתר קלות להזדרז כדי לחזק את החומריות. ולכן אנו מוצאים בימינו אנשים רבים שרצים ומתרוצצים כדי להשיג כסף, נכסים והנאות החיים.

אך ריצתו של אברהם אבינו היא ריצה מסוג אחר. ריצתו היא ריצה לדברים רוחניים, דברים שאין הגוף מרגיש את הנאתם, ולכן ההתנגדות הפנימית של הגוף אליהם גדולה. זריזות זו הינה המדרגה הגבוהה של הזריזות המעידה על האהבה והחיבור העמוק שבין האדם לקב"ה. וכפי שכותב ה'מסילת ישרים' "ותראה שהאדם אשר תלהט נפשו בעבודת בוראו, ודאי לא יתעצל בעשיית מצותיו, אלא תהיה תנועתו כתנועת האש המהירה, כי לא ינוח ולא ישקוט עד אם כילה הדבר להשלימו".

הדרך להשגת הזריזות

ה'מסילת ישרים' אומר שהדרך להגיע לזריזות היא כפולה. הדרך האחת הינה פשוט להזדרז. כאשר האדם מזדרז באופן מכני ועושה תנועות של דבקות, התלהבות ואהבה, ממילא גם בליבו מתעורר בהתלהבות. (והדבר בדוק ומנוסה, ובנוי על הקשר העמוק שבין הגוף לנפש- כפי שיכול כל אדם לבדוק בעצמו שכאשר הוא מחייך לעצמו חיוך גדוש הוא מיד חש בליבו התעוררת שמחה).

הדרך השניה להגיע לזריזות היא להתבונן בטובות הגדולות שהקב"ה עושה לאדם. וככל שיתבונן בטוב ה' כך יתמלא באהבת ה' ורצון לעשות מצוותיו.

יהי רצון שדווקא בימי החורף, בהם יש הנוהגים להיכנס ל'תרדמת החורף', נידבק במידתו של אברהם ונתלהב ונזדרז בכל עשיית הטוב, המצוות והחסד ובכך נזכה להמשך הפסוקים בישעיה "כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה תודה וכל זמרה".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן