חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

חתונה אזרחית

שלום הרב, רציתי לשאול האם מותר לי להשתתף בטקס חתונה אזרחית? תודה רבה .

אסור להשתתף בטקס נישואין שמנוגד להלכה.

https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/39_05.pdf

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-16 05:44:24

צעידת הצעדים אחורה של החזן

ערב טוב הרב: א. בשל הדין שבו חזן עושה את שלושת הצעדים אחורה שמכוונות לתפילתו בקדיש שלם- אמנם מותר לו לעקור רגליו לצורכי תפילה: האם הוא חייב לחזור ולעמוד בבימה של החזן?(לצורך העניין אחרי הולכת הספר תורה מהארון לבימה) האם הוא צריך להצמיד רגליו? ב. מה הדין אם החזנים מתחלפים באשרי(לחיוב או סתם החלפה)- האם הצעדים של החזן השני אחורה בקדיש עולים לחזן הראשון? האם החזן הראשון צריך להתכוון מראש בדרך כזאת או אחרת לצאת ידי חובת מישהו אחר?

א. הוא לא צריך לחזור למקום שהיה בתפילת עמידה, ורק לפני שמתחיל את הקדיש יצמיד רגליו.

ב. מכיוון שתפילת חזרת הש"ץ היא תפילה עבור הציבור, וכן הקדיש הוא עברו הציבור, יכול החזן השני, שגם הוא חלק מהציבור, לצעוד במקומו, והחזן הראשון לא צריך לכוון לכך. ויש חזנים שמדקדקים במקרה כזה לצעוד מיד בסוף תפילת חזרת הש"ץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 20:52:19

הרהור בדברי תורה

ידוע החילוק שברואה את הערווה מותר להרהר בד"ת ואילו בצואה אסור להרהר בד"ת. הרמ"א בסימן ע"ו כותב ששכבת זרע על בשרו זה כצואה. האם כוונתו לאסור גם הרהור? והאם ניתן להקל בכך מכיוון שהמג"א והגר"א חולקים עליו. תודה

כאשר הדבר קל לביצוע נכון לנקות עצמו משאריות זרע על ידי מגבת או מגבון לפני שמהרהר. אבל כאשר יש קושי לנקותו, מותר להרהר (עי' פסקי תשובות עו, ו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 13:28:17

רוח רעה

האם מותר לשתות משקה שהיה גלוי כל הלילה. קרטון עם קשית שלא היה סגור במקרר

גם לנוהגים לחשוש לסכנה במשקים גלויים, אינם צריכים לחשוש במשקה שהיה בתוך המקרר, שהרי המקרר סגור.

אביא לך כאן את עקרי הדברים כפי שמופיעים בספר שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה'. ספר המביא את הפסקים של ספרי פניני הלכה בספר אחד.

לו – סכנות

ב. כיום שאין נחשים מצויים בסביבות הבתים, אין צורך לחשוש שנחש הטיל ארס לתוך משקה, ולכן מותר להשאיר משקים גלויים ולשתותם. אבל אם רואים נחש או שאר מינים ארסיים ששותים מהמשקה או מנקרים מאכל, אסור לטעום ממנו. ויש מהדרים לכסות כל משקה.

ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה. אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.

ח. ראוי לחוש לאזהרות שההדרכה הסגולית שלהן תואמת את ההדרכה המוסרית, כגון שלא לזרוק על הרצפה פירורי לחם, משום שהמלאך הממונה על העוני שמו 'לכלוך', וממילא העושה כן גורם לעצמו עניות. וכן לא להניח מאכלים ומשקים תחת המיטה, משום שהשינה נחשבת כאחד חלקי שישים של מיתה, ואין זה מכבודם של מאכלים ומשקים שנועדו להעניק חיים, שיהיו תחת המיטה שעליה האדם שוכב דומם כמת. ובדיעבד, מותר לאוכלם.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-14 08:09:19

האם צריך לשים לב למשהו בתבנית בהכנת פרווה

שלום, כתוב בפניני הלכה לגבי בישול פרווה בתנור שבישלו בו בשרי או חלבי: רבים נוהגים שכאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי, מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים – מחממים לפני כן את התנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, כדי לעשותו פרווה. והרוצים להקל, רשאים לאפות את מאכל הפרווה בלא הכשרה, שכן ברור שאין שום אפשרות שיורגש במאכל הפרווה טעם בשר או חלב. אבל לא כתוב לגבי התבנית (אם לא מחממים על החום הכי גבוה לחצי שעה) – האם צריך לשים לב שאין שם שאריות חלב / בשר או לשים לב למשהו אחר? האם צריך לשים לב למשהו או שלא? תודה רבה

אם לא מכשירים את התבנית, דינה כדין סיר חלבי נקי שמבשל בו מאכל פרווה שרוצה לאוכלו גם אם בשר. דין זה מבואר בפרק שם שלכתחילה אין לעשות כן, ובמקום הצורך מותר אם התבנית נקייה היטב. אביא לך את הדינים הלכה למעשה כפי שמופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה פרק כה:

פרווה

יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין.

אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.

אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.

היה המאכל הפרווה חריף ובישל אותו בכלים אלו, או שחתך אותו אפילו בעודו קר בסכין מתכת שנותר עליה שמנונית בשר או חלב – דין המאכל כדין הכלי ואסור לאוכלו עם המין השני, ואם עירבו במין השני ולא היה בו פי שישים כנגדו, המאכל אסור.

טז. גם כאשר רוצים להכין מאכל פרווה קר, נכון להכינו במערך כלים ממין אחד, כדי לשמור על ההפרדה בין כלי בשר לחלב. לדוגמה, כאשר מכינים סלט ירקות בקערה בשרית, נכון לערבב אותו בכף בשרית. ובשעת הצורך אפשר להקל אפילו אם מדובר על צורך קל, כגון שהכלי החלבי מתאים ביותר למטרה זו, או כשממהרים ואין שם כלי בשרי שטוף.

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-09 20:36:16

יש לך שאלה?

התמיד – פרשת פנחס

הרב גור גלון

קיומו של עולם

בפרשתנו מוזכר קרבן התמיד, קרבן שעל פי ההלכה ראוי לאומרו בכל יום, וכפי שכתב הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה, תפילה) ש"כיוון שמנהג אמירת פרשת התמיד מבוסס על דברי חז"ל בתלמוד, ואף תקנו את זמן תפילת שחרית כנגד תמיד של שחר, לפיכך נהגו ישראל את פרשת התמיד בכל יום עד שאמירתה נקבעה כחובה". (לכן מי שאין לו זמן לומר את כל פסוקי דזמרה וגם פרשת התמיד והקטורת מוטב שידלג על המזמורים לפני 'ברוך שאמר' ואפילו על 'יהי כבוד', 'ויברך דוד' ושירת הים בכדי לומר את פרשת התמיד).

ננסה להבין מה יש בה בפרשת התמיד שמעלתה כה גדולה, עד כדי כך שנאמר בגמרא (תענית כח) שבה תלוי קיומו של עם ישראל:

" 'ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה', אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? – אמר לו: לאו. – אמר לפניו: רבונו של עולם, במה אדע? – אמר לו: קחה לי עגלה משלשת וגו'. (כלומר, בזכות הקורבנות) – אמר לפניו: רבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? – אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם".

לקדש את היום יום

המדרש מוסיף וממקד את התמיד בנקודה אחת יסודית (הובא בכמה מקומות וביניהם, ה'עין יעקב' והמהר"ל):

"בן זומא אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא 'שמע ישראל וכו", בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא 'ואהבת לרעך כמוך', שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא 'את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים', עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכו'".

נשוב לשאלה בה פתחנו ונמקד אותה, מה יש בפרשת התמיד שהופך אותה לכלל היסודי ביותר בתורה, לדבר המבטיח שהעולם ימשיך להתקיים? התשובה היא שהתמיד מייצג את התמידיות והקביעות, ההתמדה מתוך מסירות יום יום, בוקר וערב. התמיד מלמד אותנו שהעולם לא יבנה על ידי מעשים גדולים וחד פעמיים, אלא בעבודה תמידית יומיומית המעידה מהי מטרת חיינו בוקר וערב – תמיד. קורבן התמיד הוא קורבן פשוט ורגיל לכאורה אך בו הכל תלוי. העולם תלוי בהתמדה ובמסירות הנפש היומיומית, וכפי שכותב המהר"ל: "ומה שאמר בן פזי את הכבש האחד תעשה בבוקר הוא כלל גדול בתורה יותר, רצה לומר מה שהאדם עובד הש"י בתמידות גמור והוא עבדו, וכמו שהעבד לא סר עבודתו מן האדון שלו רק הוא עובדו תמידי…"

זוהי עבודתנו העיקרית להתמיד, להתמיד בלימוד, להתמיד בתפילה, להתמיד בחינוך ולהתמיד בעלייה והתקדמות יום אחר יום  – זהו הכלל הגדול ביותר בתורה.

המתמיד ראוי להנהגה

ע"פ דברינו ניתן גם להסביר את סמיכות העניינים בפרשתנו שפותחת במעשהו היוצא הדופן והחד פעמי של פנחס, ממשיכה במינויו של יהושע למנהיגם של ישראל ומיד אח"כ מדברת על פרשת התמיד. יהושע לא עשה מעשים מופלאים ככלב ופנחס, יהושע זכה בהנהגה בגלל התמדתו המופלאה כפשט הפסוק: "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל" וכדברי המדרש בפרשתנו: "יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות הואיל והוא שרתך בכל כחו כדאי הוא שישמש את ישראל שאינו מאבד שכרו קח לך את יהושע בן נון לקיים מה שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה.", וכן מבואר בהרבה מקומות נוספים שיהושע עינינו התמדה ומסירות, ולכן הוא היה זה שנבחר להנהגתם של ישראל.

יהי רצון שנזכה לגלות בקרבינו את כוחות ההתמדה ולהשכים בוקר בוקר לפעול עם אל במעשים קטנים וגדולים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן