שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

נשיאת הארון – לפרשת נשא

תפקידם של בני לוי

לאחר שפרשת במדבר הסתיימה בתפקידם של בני קהת, מתחילה פרשת נשא עם תפקידם של בני גרשון ומיד לאחר מכן עוברת לתפקידם של בני מררי.

נראה שמסדרי הפרשיות רצו להבדיל ולחלק בין בני קהת לבני גרשון ומררי. דבר זה מתבטא לא רק בחלוקת הפרשות שאיננו יודעים את מקורה אלא גם בחלוקת הפרשיות הפנימיות שהם הלכה למשה מסיני. מיד אחר תיאור תפקידם של בני קהת ישנה פרשיה פתוחה, היוצרת הבדל גדול, ואילו בין תיאור תפקידם של בני גרשון לתפקידם של בני מררי ישנה פרשיה סגורה.

הבדל נוסף שאנו מוצאים בין בני גרשון ומררי לבין בני קהת הוא בחלוקת העגלות. הנשיאים בפרשתנו מתנדבים ומביאים שש עגלות ומשה רבנו מחלק ונותן שתי עגלות לבני גרשון וארבע עגלות לבני מררי, ומסיימת התורה נושא זה וכותבת "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו".

תנו כבוד לתורה

בהקשר זה מביאה הגמרא (סוטה לה:) את הדברים הבאים: "דרש רבא מפני מה נענש דוד (רש"י: "שמת עוזא על ידו")? מפני שקרה לדברי תורה זמירות, שנאמר "זמירות היו לי חוקיך", אמר לו הקב"ה: דברי תורה שכתוב בהם 'התעיף עיניך בו ואיננו' אתה קורא אותן זמירות? הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, דכתיב 'ולבני קהת לא נתן, כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו', ואיהו אתיה בעגלותיה".

החיוב לסחוב את הארון על הכתף הוא החיוב להתאמץ ולהתייגע בדברי התורה. העמל והיגיעה בדברי התורה אינם רק דרך הכרחית כדי לקנות את התורה אלא גם דרך להביע את ערכה של תורה. התורה איננה משהו שאנו לומדים או מבצעים כיוון שיש לנו רגש של חיבה. תורה היא מהותית לחיים, "כי הם חיינו ואורך ימינו". התורה אינה זמרה. זמר הוא רגש שיכול לעלות ולרדת, להשתנות ולהתחלף, אבל הקשר לתורה הוא קשר נצחי.

התורה נמשלה ללחם ולמים, "לכו לחמו בלחמי", "הוי כל צמא לכו למים". וכפי שהלחם והמים (=האוכל והשתייה) הינם צרכים בסיסיים לאדם ואם האדם ימנע מהם הרי שלא יוכל להמשיך לחיות, כך התורה היא הכרחית וחיונית לחייו הרוחניים והנפשיים של האיש הישראלי.

שירה לעומת זמרה

התורה מכונה שירה אבל לא זמרה. שירה היא הניגון הפנימי, העמוק, של נשמת האדם. לעומת זאת זמרה הינה רגש חיצוני וחולף. לכן דוד המלך שקרא לדברי התורה זמירות, נענש בכך ששכח שאת הארון צריך לקחת בכתף, שאת דברי התורה צריך להתאמץ ולהתייגע בכדי לקנות.

כשלא מבינים כמה חשובים ויסודיים דברי התורה עלולים לחשוב שהארון עלול ליפול ולא מבינים שהארון נושא את נושאיו, כלומר, שהארון הוא חיי החיים, הוא המחייה אותנו ולא אנו המחזיקים אותו.

התורה היא נשמת אפנו, אנו זקוקים לה בכדי לחיות. וזה הדבר שעוזא לא מבין, ולכן הוא שולח את ידו בכדי לאחוז בארון כשהוא חושש שזה נופל.

בכל דרכיך דעהו

אחרי ששמחנו בתורה שמחה גדולה בחג השבועות, הגיע הזמן להטות כתף ולהתאמץ להרים את התורה, להגביה אותה ולקחת אותה על כתפנו לכל מקום ומקום: לעבודה, למשפחה, לחברה, למדינה. צריך להתחבר לתורה באופן עמוק על ידי קביעות עיתים לתורה, על ידי לימוד של לפחות שש שעות בשבת, וכאשר נהיה מחוברים לתורה ממילא התורה תבוא אתנו לכל מקום.

יהי רצון שנזכה להאיר את אור התורה בכל אתר ואתר

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן