חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

ברוך אומר ועושה – לפרשת מקץ ושבת חנוכה

בפרשת השבוע אנו מוצאים את יוסף בגדולתו. יוסף מורץ מהבור ומיד, כמי שמוכן ומתוקן לכך שנים רבות, נוהג בגינוני מלכות מופלאים ופותר את חלומו של פרעה, כשאחד הדברים הבולטים שמייצגים מאוד את תכונתו של יוסף הוא היכולת לעבור מראיית העתיד להדרכות המעשיות הנגזרות ממנו.

חכמה יישומית

יש חכמים ונבונים שיודעים לשער ולהעריך מה צופן בחובו העתיד, אולם רובם הגדול של אלו היודעים לצפות את העתיד לא יודעים איך לפעול בכדי לשנותו ולעצבו. לדוגמא, רבים וטובים העריכו מה יהיו תוצאות הסכמי אוסלו האומללים, אולם כמעט אף אחד לא ידע מה לעשות כדי לעצור אותם.

וכך אנו מוצאים פעמים רבות שאנשים יודעים להתריע ולהזהיר מפני העתיד אין איך בהם את הכוח והחוכמה המעשית והיישומית כדי להשתמש בהם ולעצבם.

כוחו הגדול של יוסף הוא בחוכמתו המעשית. הוא יודע גם לראות ולהבין את העתיד, אך גם לעצבו כרצונו.

מלחמת החשמונאים

כוח זה אנו מוצאים גם אצל החשמונאים. סביר להניח שרבים מיראי ה' שבאותו הדור ראו את התקדמות היוונים ועוזריהם וידעו שחייבים לעשות משהו. הם התפללו וייחלו בכל ליבם שה' יושיעם מהצרה הנוראה שבאה עליהם. אך למעשה הם היו חסרי אונים נוכח הכוח היווני האדיר. הדבר היחיד שנעשה על ידם היה לברוח, להתחבא ולמסור את נפשם במסירות עצומה על דבר ה', התורה והמצוות.

רק החשמונאים בגבורה ותעוזה, בחוכמה ובאסטרטגיה מתאימה ידעו להחליט ולבצע דבר אחר. וכפי שכתוב בספר המקבים (ב, לט):

"ויאמרו איש אל רעהו אם נעשה כולנו כאשר עשו אחינו, ולא נלחם בגויים על נפשנו ועל תורתנו, עתה מהרה ימחו אותנו מעל פני הארץ, ויועצו ביום ההוא לאמור כל אדם אשר יבוא אלינו למלחמה ביום השבת נלחם בו ולא נמות".

לא ברור שהחשמונאים ידעו שיש סיכוי לנצח, אולם גם אם חס ושלום מגיעים למצב שאין ברירה אלא למסור את הנפש, אומר יהודה המכבי לחייליו: "כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו, וכאשר יהיה הרצון בשמים כן נעשה".

הגבורה המעשית המצטרפת עם החוכמה המעשית היא דבר נדיר ויקר. בעינינו ראינו כיצד בגירוש מגוש קטיף לא עמד שום מנהיג מעשי שיכול היה להנהיג בגבורה את המלחמה הראויה נגד הגירוש. חלק סברו שאסור להילחם כי אלו אחינו ולחלק לא היה את האומץ והגבורה לקום ולעשות מעשים השונים מן הנורמה המקובלת בציבור הדתי לאומי. כל מי שהעז לפעול שלא כמקובל ולנסות להיאבק באמת, מיד יצאה כנגדו מקהלה של גינויים וביקורות מפי אנשים שפחדו או שחשבו שאסור להילחם.

במידה מסוימת יש דמיון רב בין מלחמת החשמונאים והיוונים לבין המלחמה שבין נאמני התורה, אוהבי הארץ והעם לבין מתנגדיהם.

פנחס החשמונאי

כידוע התקוממות החשמונאים החלה מהריגת מתייוון (ולא הריגת יווני), כפי שכתוב בספר מקבים (ב, כג):

"וככלותו לדבר את הדברים האלה, קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים כמצוות המלך, וירא מתתיהו ויקנא וישתונן כליותיו וישלח חרונו כמשפט וירץ ויזבחהו על הבמה…ויקנא לתורה כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא".

אנו רואים שאת תעצומות העוז לקח מתתיהו מפנחס המכונה בצוואתו 'פנחס אבינו' שהרי משפחת המכבים הינם מזרע הכוהנים. וגם מעשה קנאותו של פנחס היה כידוע נגד יהודי.

יש צורך בתעצומות נפש גדולים ובוודאות אמונית ואידיאולוגית ברורה כדי להילחם נגד אחים.

מאבקיה של מדינת ישראל

אבל האמת היא שברור לכולנו שההכרעה בכל המאבקים העצומים שעם ישראל נתון בהם, לא תבוא על ידי הכרעה מבחוץ, אלא על ידי הכרעה פנימית של עם ישראל. והקב"ה מראה לנו בשנים האחרונות את הדבר באופן ברור יותר ויותר.

למדינת ישראל, בסייעתא דשמיא אין אויבים חיצוניים המסכנים את קיומה. סוריה מתפוררת, מצרים מפולגת וגם אירן לא מהווה סיכון לקיומה של המדינה, וכן ה"פלסטינים" מעולם לא היוו סיכון אמיתי בהיותם מחוסרי צבא מינימאלית והנהגה מסודרת.

ממילא כל שנותר לנו הוא להכריע בתוך עצמנו איזו מדינה אנו רוצים. האם מדינה שהיא יסוד כיסא ה' בעולם, מדינה שמייצגת במעשיה ובחוקיה את דבר ה', או מדינה שמייצגת את החוקים הנלקחים מהגויים ופועלת על פי מוסר נוצרי-מערבי? האם אנו רוצים מדינה שבית המקדש הוא מרכזה או מדינה שבמרכזה ניצב בית המשפט העליון?

כמובן שאין צורך לפעול באלימות ובמלחמה פיזית, אבל בהחלט יש צורך בחוכמה מעשית, בגבורה ובתעוזה, במסירות נפש ובחריצות, כדי להשפיע על עם ישראל להכריע בצורה נכונה.

יהי רצון שמימי חנוכה אלו ניקח את ההבנה שלא די לרצות ולחלום אלא צריך לפעול ולעשות באור גדול, וה' יצליח דרכינו. אכי"ר.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן