חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

כשרות

אני עובד במקום שלא שומרים תורה ומצוות. אין כשרות במקום מדובר בדיוק מוגן. הם מחממים אוכל בשבת. האם יש היתר כל שהוא לאכול במקום? ואם כן מה אפשר לאכול. המוצרים עצמם כשרים.

אפשר לאכול אוכל שלא בישלו או חיממו אותו שם, כגון ירקות ופירות, לחם קנוי, גבינה וכדומה.

כמו כן, אפשר לחמם במקרוגל או בתנור שלהם אוכל שלך כשהוא סגור בתוך קופסה או לפחות מכוסה, ובלבד שמונח על משטח נקי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 00:43:48

יש לך שאלה?

פרשת בשלח – קשה כקריעת ים סוף?

קריעת ים סוף

במרכז פרשתנו עומד הנס הגדול של קריעת ים סוף*, וחז"ל החשיבו בכמה וכמה מקומות את הנס הזה כנס הגדול והמופלא ביותר שהיה לעם ישראל. וכך לדוגמא מובא בהגדה של פסח: "ר' יוסי הגלילי אומר עשר מכות לקו המצריים במצרים, שנאמר 'אצבע אלוהים הוא', ובים לקו חמשים מכות, שנאמר 'וירא ישראל את היד הגדולה'… הרי חמשים מכות שלקו במצרים, ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות…".- ורואים שקריעת ים סוף נחשבת פי חמש מכל עשרת המכות גם יחד.

קשה כקריעת ים סוף

וכן כשחז"ל מדברים על דברים שהם קשים ומורכבים הם משווים אותם לקריעת ים סוף. ונביא שלוש דוגמאות: במדרש אגדה (ויקרא יב)

"…אמר ר' יהודה ברבי סימון שתי יריכות של אשה נעשין כשתי אבנים, כדי שיהיה בה כח שתהא יולדת… אמר ר' מאיר מעשה נסים הקב"ה עושה עם התינוק הזה כקריעת ים סוף היאך עד שלא תלד היא מושכת דמים, ומשהוא יולדת הדמים מסתלקים לשדיים ונעשה חלב, והתינוק יונק מחלב ומתגדל".

ובמדרש רבה (ויצא סח):

"מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו אמר לה לששת ימים… אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו, אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים… אמרה לו ודא הוא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן… אמר לה אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף".

ובבראשית רבה (ויחי צח): "ר' יהושע בן לוי אמר קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".

ויש להבין מה הכוונת חז"ל באומרם שכביכול לקב"ה יש קשיים. וכי יש דברים שקשים לקב"ה? ולאחר שנבין את זה, נתבונן מדוע קריעת ים סוף כל כך קשה, ומה הפלא הכל כך גדול שבה? ולבסוף ננסה להבין מה הדמיון בין קריעת ים סוף, שהיא נתפסת בעיננו כפלא עצום (ובצדק!), לבין לידתו וכלכלתו של התינוק, מזונותיו של אדם וזיווגו, שהינם דברים שגרתיים וטבעיים.

מדוע קשה לקרוע את ים סוף?

ותחילה נבאר מהו הקושי הגדול שהופיע בקריעת ים סוף, שאפילו משה רבנו, שעשה וראה את כל מכות מצרים, שאל את הקב"ה. ""ועתה הרם את מטך' אמר משה לפני הקב"ה: 'אתה אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים יבשה?! והרי כתוב 'אשר שמתי חול גבול לים' והרי נשבעת שאין אתה קורעו לעולם".

המהר"ל מבאר שקריעת ים סוף היא שבירת כל החוקים הטבעיים. עד קריעת ים סוף ישנו שימוש בחוקים הטבעיים, ואם ישנו שינוי אזי הוא מקומי ונקודתי. כפי שהתורה מדמה את כל מכות מצרים לאצבע- חלק קטן מהטבע משתנה- אבל הטבע וחוקיו עומדים על מקומם: במכת הדם, שהם נוזל הופכים לנוזל אחר שקיים בעולם, וכל הנס הוא העברת נוזל אחד לנוזל אחר, וכל שכן בשאר המכות.

אולם בבקיעת הים הטבע כולו מתהפך. חוקיו משתנים לחלוטין. וכדברי המהר"ל:

"יש ענין גדול בקריעת ים סוף שאף אם היו המכות במצרים ביאור ובארץ, אינה דומה לקריעת ים סוף שהוא ביטול אל הים שאין נחשב כמו היאור שהוא נהר אחד פרטי, אבל הים אף על פי שהם ימים הרבה מכל מקום הכל בשם ים נקראו כדכתיב: 'ולמקווה המים קרא ימים' והים בריאה מיוחדת בעולם כדכתיב: 'אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו' הרי נחשב כמו היבשה, והוא יסוד אחד מן היסודות שהוא יסוד המים וכאשר גברו ישראל על הטבע של הים ונבקע הים, נחשב זה התגברות על העולם הטבעי שהוא חמרי".

זה לא שיש חלק מן העולם שעבר שינוי, אלא אחת מתשתיות היסוד של ששת ימי בראשית- שיש בעולם ים ויבשה- הצדדים המרכזיים בעולם, אבחנה יסודית זו שייכת לעצם חוקי הבריאה החשובים ביותר והיא מתערערת כאן. המסגרת הבסיסית ביותר שבה אנו נמצאים מתערערת.

זהו מצב שבו לא העולם הרוחני משפיע על העולם הזה, אלא שאין עולם הזה בכלל, יש עולם רוחני שפועל והעולם הזה איננו- הוא לא נמצא כאן בכלל. חוקי היסוד, התשתית, המסגרת של העולם הזה כאילו נעלמים מכאן. "הים ראה וינוס" – הוא לא נמצא כאן בכלל.

המים- דרשו חז"ל: לא כתוב ויבקע הים, אלא ויבקעו המים – כל מימות שבעולם נבקעו.

קריעת ים סוף מצד המים, זה לא שיש איזה קטע מסוים בים שנבקע. כל מושג הנוזל, כל המים, היסוד שנקרא בעולם- מים- נדחה, נעלם!

המים הם אחד היסודות שהכי פחות ניתנים לשליטה. כנוזל הם לא מקבלים צורה ולא ניתנים לעיצוב או לקיבוע. והשאלה הגדולה היא מי שולט כאן בעולם, האדם או הטבע? המציאות הרגילה היא שאפשר לפעול עם הטבע בחוקים ובכללים שלו.

עם ישראל נתון בהשגחה אלוקית

להיות משוי מן המים, להיות משה, להיות ישראל- פירושו להיות עם, שבראש ובראשונה לא זורם על פי זרימת המציאות, לא משועבד לה. אדרבא, להיות משה, להיות ישראל זה לא רק לא להשתעבד למציאות, אלא גם שהמציאות משועבדת לו. מי שבא מן העולם הבא, מי שהוא ישות רוחנית מהותית עצמית, שלא מוגבלת במגבלות המציאות, היא יכולה לשעבד ולהגביל ולהעמיד כנד נוזלים את המציאות כולה.

וכפי שאומר המהר"ל: "שהמים יכסה ארץ… אבל המעלה האלוקית שיש לישראל, ממנה נדחו המים שהם חומריים, כי החומר נדחה מפני דבר אלוקי… ישראל מפני העניין האלוקי שקנו ישראל ביציאת מצרים נדחה הים ונעשה יבשה".

מה זאת אומרת נדחה הים ונעשה יבשה? המציאות החומרית הפכה על ידנו ממציאות בלתי נשלטת, שיש בה יסוד לא נשלט- למציאות שכולה יכולה להיות נשלטת. גם את הים, גם את יסוד הים שבעולם, כלומר את אותם אלמנטים בלתי נשלטים, לכאורה, המציאות הזורמת- בכוחנו להפוך לנשלטים, להפוך ים ליבשה, להפוך ים למציאות שאפשר לעמוד עליה, לדרוך עליה, לבנות עליה בנינים, לעצב ולתכנן אותה לפי ראות עינינו.

כלומר, עם ישראל, לפני קבלתו את התורה חייב לגלות את העובדה שהוא איננו נתון תחת שלטון הטבע, אלא תחת השגחה אלוקית, והוא פועל ומעצב את המציאות החומרית כפי דרגתו הרוחנית.

וחז"ל מגלים לנו שהיסוד הזה בא לידי ביטוי לא רק בקריעת ים סוף, שעניינו קריעת הסופית ופתיחת פתח לאינסוף, אלא גם בכל לידה, בכל זיווג ואפילו בעובדה המופלאה שאדם מוצא את מזונותיו.

היסוד האלוקי, העל טבעי, בא לידי ביטוי. כי ישראל, גם בדברים הטבעיים ביותר: כלידה, חתונה ומזונות, מונהגים על פי דבקותם בקב"ה ולא על פי הטבע הרגיל.

יהי רצון שנזכה לזכור את יציאת מצרים בימים ובלילות ולדעת שכל מעשינו הטבעיים אינם תלויים אלא בקשר ובדבקות שלנו בקב"ה, בהתאמה של רצונותינו ושאיפתנו אל רצונו יתברך, ושנזכה לגלות את האלוקות המתגלה בעולם ומעליו.


*הערה: חלק מהדברים המופיעים במאמר זה נלקחו מדברי תורה של הרב אליעזר קשתיאל שליט"א.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן