חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

פרשת במדבר – למשפחתם לבית אבתם

השבת אנו זוכים לפתוח את חומש במדבר, כשפתיחתו היא במניין בני ישראל וחלוקתם לדגלים. שנה שעברה ביארנו שהכוונה בזה היא ליתן לכל שבט ושבט את חלקו ומקומו, את עבודתו ותפקידו המיוחד.

וכדרכה של תורה ניתנת אריכות מיוחדת למשרתים בקודש תוך ביאור מפורט ומדויק את תפקידם ומקומם, שהרי בקודש פנימה כל תנועה לא מכוונת עשויה לגרום אסון, ולכן גם פותחת התורה את מניינם ופירוט תפקידם של שבט לוי בחזרה על מיתת שני בני אהרון, כדי לרמוז ולומר 'האזינו היטב לתפקידכם, שהרי תפקיד זה הינו תפקיד מסוכן, ושכגודל חשיבותו כך מידת החומרה כשהוא נעשה לא כראוי'.

כך גם נאמר על התורה שכגודל גדולתה וחשיבותה היא יכולה להוות את סם החיים של העולם כולו, ומנגד, כשלא עוסקים בה כראוי, יכולה התורה להיות סם המוות.

חז"ל דרשו שאין כאן ספירה פשוטה ושעניינו של מניין זה הוא להעלות ולרומם, לחזק ולקדש, את בני ישראל. וכפי שאומרת התורה "שאו את ראש כל עדת בני ישראל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם"- שעניין נשיאת הראש הינו לרומם את בני ישראל.

כותב הרב חרל"פ על כך ש"הכוונה בזה לרוממם ולנשאם למפרע, עד תחילת יצירתם, ואם המניין לא היה אלא מבן עשרים שנה ומעלה- נשיאת הראש הייתה צריכה להיות לכל עדת בני ישראל. שכן אם לא היו מרוממים ומנשאים את כל ישראל, לא היה אפשר לרומם ולנשא גם את יוצאי הצבא".

כלומר, הרב חרל"פ לומד מפסוק זה שני עניינים מרכזיים:

1. למשפחתם

על מנת לרומם באמת אין די בחיזוק האיש הפרטי המופיע לפנינו אלא צריך לרוממו מתחילת יצירתו, כלומר, לחזק את שורשו המשפחתי, ולכן גם כתוב "למשפחתם לבית אבתם".

וניתן גם לבאר שעוצמתו האמיתית של האדם אינה נובעת רק מחוסנו האישי אלא גם משייכותו להוריו ולכל הדורות שלפניהם, וכשאדם לא מקושר למסורת משפחתית רבת שנים הוא דומה לאילן בלא שורשים.

כידוע, כאשר אנו רוצים להתפלל על אדם איננו מסתפקים בשמו אלא אנו מזכירים גם את שם אימו, וכאשר אנו רוצים להעלותו לתורה אנו מזדקקים לשם אביו. הסיבה לכך היא שבריאותו והתקדשותו של האדם תלויים ביכולת שלו להיות חלק מהמשכיות הדורות.

וכך גם הקב"ה מונה את בני ישראל "למשפחתם לבית אבתם", וגודל השפעת הקשר עם ההורים בפרט והקשר אל המסורת המשפחתית בכלל על בניין האישיות של האדם, על ביטחונו העצמי ועל העוצמות שהוא מקרין מתוכו, הם דברים ידועים וניכרים לכל. (להבדיל, גם הפסיכולוגיה מייחסת חשיבות והשפעה עצומה לקשר של האדם עם הוריו).

וממילא כך אפשר גם להסביר את אמירת התורה "כבד את אביך ואת אימך… למען יאריכון ימך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך"- התורה אומרת שאם תכבד את ההורים אזי ייטב לך ואזי יאריכון ימיך.

2. לבית אבתם

אמנם המניין נעשה רק לבני 20 שנה ומעלה, שהרי מנו את יוצאי הצבא, אולם נשיאת הראש הייתה לכל עדת בני ישראל, דהיינו, גם לקטנים בני יומם וגם לנשים והזקנים.

ומכאן יש ללמוד יסוד חשוב שכל תפקיד בישראל נעשה רק מכוח הכלל כולו, כפי שנוהגים להגיד 'לשם ייחוד' – שאנו עושים את המצווה 'בשם כל ישראל'.

ונראה שגם עניין זה מתקשר מאוד לעניין הראשון, שכל מעשה שהאדם עושה, ככל שהוא מגיע מבסיס רחב יותר, מעומק גדול יותר, מכוונה עליונה יותר, כך המעשה משפיע יותר ויכול לפעול את פעולתו. ובלשון אחרת, ככל שהשורשים עמוקים יותר כך האילן צומח גבוה יותר.

יהי רצון שנזכה, כל אחד ואחד מאיתנו, להמשיך את מסורת אבותיו, וכפי שאנו מתפללים בפתח כל תפילת עמידה, שנתקשר לאלוקי אברהם, לאלוקי יצחק ולאלוקי יעקב, ומתוך העומק והגודל הזה יעשו מעשינו פירות ונזכה לבניין ירושלים במהרה בימינו, אמן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן