חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לחג סוכות

אחר שזכינו בראש השנה להאיר דרכינו לכל השנה ולשבור את המחיצות והמסכים כדי לקלוט את האור ביום הכיפורים, אנו יכולים להיכנס ממש לסוכתו של הקב"ה.

המועדים של כל השנה בכלל ושל תשרי בפרט הינם עליה אחר עליה, ואולי צריך להגיד באופן כולל יותר שהמועדים של כל החיים הינם בסימן עליה. כל מועד וחג אליו אנו מגיעים הוא הגדול, העליון והנפלא ביותר. ויש בזה שני רבדים:

  • דבר בעיתו מה טוב- כלומר, בואו של חג בזמן מסוים מתאים לצרכיה המיוחדים של הנפש באותו הזמן. והדבר הזה מחבב את החג בעיננו עד שבאמת אי אפשר להשוות לחג זה שום חג אחר, כביאורו הידוע של הרב קוק במוסר אביך לפסוק "בכל דרכיך דעהו" ש"כיוון שהוא עוסק בעבודה זו הקב"ה כביכול שורה מצידו בזו העבודה דווקא ובה ימצאנה ולא במקום אחר… כשאדם פועל איזה דבר של שלמות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמוח בחלקו ולא ירדוף אז אחרי דבר אחר כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דווקא בפרט זה".
  • הרובד השני והעמוק יותר אומר שכל החיים שלנו הם עליה ספיראלית. כל חג הוא באמת עליון יותר מכל מה שהיה לפניו, ומי שזוכה לשמוע אל ליבו ולהרגיש את פעימותיו חש בכל חג שחג כזה עוד לא היה, שכיוון שאנו מתעלים בכל יום ועוד יותר בכל מועד וחג, ממילא הכלים שלנו לקלוט את האור האין סופי שמתגלה בכל חג גדלים.

בייחוד הדבר מופיע בסוכות, שהרי בסוכות, זמן שמחתנו, אנחנו מצליחים לחוש את העראיות. ואין מדובר בעראיות שהיא חוסר קביעות וחוסר חיבור ליסודות העמוקים שמעמידים ומקיימים את העולם, אלא העראיות הטובה. העראיות הטובה היא היכולת לא להיות מקובע, לא להיות תקוע בשום מקום, כי אחרי שטיהרנו עצמנו מכל חטא ועוון ביום הכיפורים ואנו יודעים על פי האור המאיר לנו מראש השנה מה הדרך בה אנחנו רוצים ללכת, נותר עוד מכשול אחד העומד בדרכנו- ההרגל, הקיבעון והקושי להשתנות. הדבר שהכי משעבד וכובל אותנו למקומנו ולא מאפשר לנו להתקדם ולהתעלות הוא ההרגל. וכך מבארים בחסידות את דברי אברהם אבינו לשלות שהמלאכים שנדמו לו לעובדי אלילים להם אמר 'רחצו רגליכם', שכוונתו הייתה לומר שתרחצו עצמיכם מההרגלים שלכם.

כשאנו יוצאים בסוכות מהקביעות, מהבית, לדירת העראי ונפתחים למקום אחר ושומעים דברים אחרים (בין השאר את השכנים שלך) ומצליחים לראות גבוהה עד הכוכבים, זה הזמן להשתחרר מהקבע שלך, מכל מה שקבוע ומקובע.

החידוש הוא שגם במצוות הקבועות, בתפילה אותה אנו אומרים שלוש פעמים ביום, בברכת המזון אותה אנו אומרים לפחות פעמיים ביום, בהנחת התפילין ובכל המצוות הקבועות, אנו צריכים להשתחרר מהקיבעון ולקיים את המצווה כל פעם כאילו זוהי הפעם הראשונה, שאם אדם מניח תפילין היום רק מפני שהוא הניח אותם גם אתמול זו בעיה קשה.

ומה גורם לאדם להצליח להתחדש בכל פעם מחדש? האהבה. האהבה שממילא גורמת גם שמחה עצומה במצווה. ומבאר הרב שלמה קרליבך במשל בו הוא שואל כיצד אדם יודע מיהי בת זוגו?

"אומר לכם, אם אתה פוגש מישהי בפעם הראשונה ואח"כ, בפעם השנייה, אתה פוגש אותה 'בפעם השנייה' אז אל תטרח להיפגש איתה בפעם השלישית כי בעצם בפעם השנייה נפגשת איתה רק מפני שאמרת לה שניפגש… כי כשאתה באמת אוהב מישהי הפעם השניה יותר מרגשת מהפעם הראשונה ואתה לא יכול לחכות לפגישה השניה. אין כאן ראשונה שניה ושלישית, כל פעם אתה מרגיש שעכשיו היא הפעם הראשונה… האהבה מחדשת, האהבה עושה שכל פעם היא הפעם הראשונה. בסוכות, אחרי שביום כיפור הלב נוקה, אהבה גדולה יורדת מן השמים- לקב"ה, לעם ישראל, לתורה, ואז אנחנו מתחילים לעשות את המצוות ממש בפעם הראשונה. הלב מלא מהקדושה של סוכה דירת עראי ואנחנו משתחררים מההרגל והקיבעון. בנטילת לולב אני מנענע אותו לכל ארבע הרוחות. מה זה אומר? זה אומר שאני לא מקובע לשום צד…"

ונסיים בדברי הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה שאומר

"הסוכה היא שמחה עליונה מאוד, עד שאינה יכולה להיות קבועה כי אם דרך עראי, אבל היא עומדת במקום אחד מפני שגלי האור של השמחה שוטפים, ואחד מתעלה ומיד בלא שום הפסק השני החדש, שהוא יותר מאיר ויותר משמח, יורד ונשפע. על כן נראה כאילו הכל היא סוכה אחת, ובאמת בכל רגע ורגע ובכל חלק מחלקי הרגע יש סוכה חדשה ממש, ומפני שהשמחה היא התחדשות, וכאן ההתחדשות היא תמידית, על כן הוא זמן שמחתנו".

יהי רצון שנזכה להתחדש ולחדש את חיינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן