חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

דבר תורה לשבת פרשת חוקת

בפרשת השבוע מספרת לנו התורה על פטירתה של מרים, "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם". וחז"ל (תענית ט.) מספרים לנו שמרים הייתה אחת משלושת הפרנסים הטובים שעמדו להם לישראל בעת יצירתם כעם. וכשמתבוננים מעט יותר מגלים שמרים היא זו שבגללה זכה משה להגיע לעולם ולהנהיג את עם ישראל, ובגללה גם מסיים משה את תפקידו ההיסטורי בהנהגת עם ישראל.

מחד מספרת הגמרא (סוטה יב.) "וילך איש מבית לוי', להיכן הלך? שהלך בעצת ביתו. עמרם גדול הדור היה, כיוון שגזר פרעה הרשע: 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', אמר: 'לשווא אנו עמלים', עמד וגירש את אשתו. עמדו כולם וגירשו את נשותיהם. אמרה לו ביתו: 'אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות, פרעה לא גזר אלא בעולם הזה ואתה גזרת בעולם ולעולם הבא, פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק אתה שגזירתך מתקיימת… עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולם והחזירו את נשותיהם" ומחזרה זו נולד משה רבנו.

מאידך, הסתלקותו של משה רבנו, שכפי עדות הפסוק הינה בשל חטא מי מריבה, "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם", חטא זה התגלגל בעקבות פטירתה של מרים, שפסוק אחר שמתבשרים אנו על פטירתה אומרת התורה "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרון…" וכפי שמספרים חז"ל שבאר המים שליוותה את עם ישראל במשך שנות הנדודים במדבר פסקה עם מותה.

ונראה לבאר שמשמעות הדבר הוא שמרים, שמייצגת את תפקיד הנשים בעם ישראל, היא האור המקיף, ומשה הוא האור הפנימי. וכמובן שהדברים צריכים ביאור.

האור המקיף הוא אור גבוה וגדול מאוד שמקיף את העולם והאדם ואין לנו כלים לקלוט אותו, אך מנגד אנו חשים בו, מרגישים אותו והוא משפיע עלינו. המשל המדויק ביותר להופעה אלוקית זו הוא האווירה בה חי האדם, כלומר, אדם שחי בסביבה תורנית שאוהבת תורה ומכבדת תלמידי חכמים, יש השפעה על נפשו, על קליטתו את התורה ועל הנהגותיו. זוהי לא השפעה גלויה, שהרי האדם לא מתנהג במודע כפי שהחברה מכתיבה, אלא הוא בוחר את אורחות חייו על פי הבנתו ותפיסתו, כשיש השפעה סמויה, נסתרת, על האדם כתוצאה מהאווירה בה הוא חי.

האור הפנימי, לעומתו, זוהי הופעה אלוקית שמופיעה בתוך העולם ובתוך האדם ומחייה אותו. זוהי הופעה נמוכה יותר, שהרי האדם קולט אותה ובולע אותה בקרבו, ומאידך, השפעותיה גלויות וניכרות יותר. משל לרב המדריך את תלמידו- שהתלמיד שומע את הוראותיו ונוהג על פיהם.

מרים מייצגת את האווירה הפנימית של עם ישראל, החל מיום הולדתה היא משקפת את רוח העם. "ותהר האישה ותלד בת ותקרא את שמה מרים", אומר המדרש ש'בימים ההם התחילו המצרים למרר את חיי בני ישראל', ומתוך מרירות זו מרים מורדת בגזירות פרעה, הן בשותפותה יחד עם אימה בהולדת הילדים שגם שם תפקידה הוא האווירה שאליה יוולדו הילדים, "פועה זו מרים שהייתה פועה לולד", ומבאר רש"י "משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוק בדברים ערבים לשעשעו". והן בהשפעתה על אביה מתוך אמונה גדולה בישועתם של ישראל, כפי שאומרת הגמרא שם: "דבר אחר שהייתה פועה (צועקת) ברוח הקודש ואומרת 'עתידה אימי שתלד בן שמושיע את ישראל" וכפי שמוסיפה הגמרא "וכיוון שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אור, עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה: 'ביתי, נתקיימה נבואתך", וכדברי הגמרא "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון'- אחות אהרון ולא אחות משה? מלמד שהייתה מתנבאת כשהיא אחות אהרון (טרם לידתו של משה) ואומרת 'עתידה אימי שתלד בן שמושיע את ישראל".

כלומר, אוירת המרירות ומתוכה רוח המרי שמלווה בצפיית הישועה והאמונה בה, כולם התבטאו על ידי מרים. שתפקיד הנשים בעם ישראל הוא ליצור את האווירה הנכונה, את אוירת האמונה, הציפייה, שמחת הגאולה וקבלת הייסורים באהבה. מרים היא זו שזוכה להרים ולרומם את ישראל.

אוירה זו של אמונה וציפייה לגאולה מתבטאת גם בשמחה העצומה שיש כאשר מופיעה הגאולה, "ותיקח מרים הנביאה… את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ומחולות", כלומר גם כאן מתגלת מרים כמורממת את רוח העם, את האווירה ומעוררת שמחה ומחולות (שכמובן רומזים על האור המקיף) וכפי שמדגיש המדרש, "וכי מניין להם לישראל תופים ומחולות במדבר? אלא צדיקים היו, מובטחים ויודעים שהמקום עושה להם ניסים וגבורות עם יציאתם ממצרים והתקינו להם תופים ומחולות", כאן מתגלה גודל אמונתה של מרים, שבתוך מצרים, בתוך אותו מחנק בית העבדים, דואגת להכין תופים ומחולות, דבר המורה הן על גודל אמונתה והן על מחוייבותה לרומם את רוח העם.

לכן מרים היא גם זו שמבשרת על הסתלקותו של משה רבנו, כי מעבר לכל חטא פרטי משה רבנו לא מתאים, במציאות הנוכחית, להכניס את עם ישראל לארץ ישראל. וכשמרים מסתלקת האווירה שמאפשרת לעם לקלוט את דברי משה רבנו ומאפשרת למשה רבנו להנהיג את ישראל מסתלקת. ולכן מתגלגל הדבר ומשה חוטא ומתבשר, כמה פסוקים אחרי מות מרים, על כך שלא הוא ינהיג את ישראל בכניסתם לארץ.

גם חטא העם וגם חטאו של משה לא ברורים בפסוקים. ולכן רבו מאוד הפרשנים שמפרשים חטא זה. אבל נראה שאכן לא היה חטא ברור, הן מצד העם והן מצד משה, אלא האווירה שיצר העם ותגובת משה לעניין לא אפשרו את הקידוש ה' שצריך להופיע במחנה ישראל. שהרי קידוש ה' הוא לא משהו מוגדר אלא זו יכולת של עם ישראל להגיע למצב של 'ישראל אשר בך אתפאר' (כדברי הרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ה', העוסק בדיני קידוש ה').

יהי רצון שנזכה ליצור אוירה כזו בעם ישראל, אוירה של אמונה, של ציפייה, של שמחת הגאולה, שממילא תיצור קידוש ה' גדול. ונסיים בכך שמרים הבינה שכדי ליצור אוירה מתוקנת בעם ישראל צריך שתהיה התקדמות מתמדת, אוירה של התרוממות ועליה, ולכן מרים נקראת בדברי הימים אפרת, ומסביר המדרש שהיא נקראת כך מפני שפרו ורבו ישראל על ידה, וזו גם הסיבה שהיא מדברת במשה, כי היא רואה בחומרה רבה את העובדה שמשה פרש מן האישה ולא משתתף בפריה ורביה, כי יסוד האווירה הטובה והעליונה הוא ההתקדמות המתמדת, הזרימה והחיוניות, שהביטוי הגדול שלהם הוא פריה ורביה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן