חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

דבר תורה לשבת פרשת נשא

בהתבוננות מקיפה בפרשיות במדבר-נשא אנו שמים לב ליחס הלא פרופורציונאלי שבין אחד-עשר השבטים לשבט לוי. פרק א' עוסק בשאר השבטים, וגם בו מקדישה התורה שמונה פסוקים ללויים. פרק ב' עוסק בכלל השבטים (כולל בני לוי) ופרקים ג', ד' עוסקים כל כולם בלווים. כלומר, לאחד עשר השבטים מוקדש פרק אחד ואילו לשבט לוי מוקדשים שניים.

וגם כשאנו בוחנים את התורה כולה אנו מגלים שהתורה הקדישה פרשיות רבות מאוד לעבודת המשכן ובנייתו, ושכמעט מחצית מתרי"ג המצוות עוסקות בענייני המקדש ובעבודתו. ולכאורה יש מקום לשאול מדוע מקבל שבט לוי מקום רב כל כך? ומדוע המקדש תופס כל כך הרבה מקום בתורה?
הרב אליעזר מלמד מבאר את הדברים בהקדמת שאלה נוספת. ביום הכיפורים מתוודה הכהן הגדול שלוש פעמים, שני וידויים על הפר ווידוי אחד על השעיר. שני הוידויים על הפר הינם על משפחתו ועל הכהנים, והוידוי השלישי, על השעיר, הינו על כל ישראל. ושוב קשה, מדוע  מקדישים את הפר ושני וידויים על קבוצה קטנה של כמה אלפים מישראל, ואילו על כל רבבות אלפי ישראל וידוי אחד על השעיר (הקטן מהפר).

וההסבר לכל השאלות הללו הוא שכל העולם כולו הוא השתקפות והתגלות של מה שמוכרע בליבו של העולם, בקודש. אפשר לומר שהקודש הינו הלב והמוח של העולם ואילו שאר העולם הינו גוף שרק מבצע את הפקודות וההחלטות שהתקבלו בקודש. ולכן העיקר הוא לתקן את אותו המוח והלב, את המקדש, וזה גם עיקר תיקון העולם שהרי לכל תיקון קטן בקודש יש השפעות רבות בעולם, וכן להפך חלילה, כל קלקול בקודש גורר אחריו קלקולים רבים בעולם כולו.

משל לאדם היורה במטווח, שכל סטייה קטנטנה, נשימה לא נכונה או הזזת אצבע שלא במקומה- למרחק של מאה מטר גורמת לסטייה כה גדולה עד שייתכן שכלל לא יפגע במטרה. וממילא הדברים הנלמדים אלינו הם כמה זהירות צריכה להיות ללומדי התורה, ויותר מכך למנהיגי וגדולי הדור, לומר את התורה באופן מדויק ומאוזן, באופן טהור וברור, כיוון שהקודש הינו, כפי שאמרנו, מרכז העולם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן