חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

יש לך שאלה?

פרשת חיי שרה

פרשתנו מתחילה בסיפור קניין מערת המכפלה, ופרק ופרשיה שלמה מוקדשים לעניין הזה. ויש להבין מדוע התורה מייחדת מקום גדול כל כך לעיסקאות נדל"ן? וכפי שכבר תמה על כך המלבי"ם ששאל "למה האריך בכל הסיפור הזה, מה יושיענו סיפור זה לתורה ולתעודה?"

ונראה ששאלה זו נובעת מחוסר ההכרה בחשיבותה של ארץ ישראל, ולכן יש לבאר מה עיניינה של ארץ ישראל ומדוע תופסת מקום גדול כל כך בתורה בכלל ובסיפורי האבות בפרט.

חז"ל מבארים שכל פעולות האבות ופעולות עם ישראל הם להוריד את השכינה לתחתונים ולגלות את האור האלוקי, את רצון ה', בארץ, וכפי שמובא במדרש: "….כיוון שחטא אדם נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע השני, חטאו דור אנוש נסתלקה לרקיע השלישי, חטאו דור המבול נסתלקה לרקיע הרביעי, חטאו דור הפלגה נסתלקה לרקיע החמישי, חטאו הסדומיים נסתלקה לרקיע השישי, חטאו המצריים נסתלקה לרקיע השביעי. וכנגדן עמדו שבעה צדיקים והורידו את השכינה מן העליונים לתחתונים ואלו הן- אברהם הורידה מן השביעי לשישי, יצחק הורידה מן השישי לחמישי, יעקב הורידה מן החמישי לרביעי….". ונקודת המרכז של ההתגלות האלוקית במציאות היא ארץ ישראל, שהרי ארץ ישראל היא בעצמה- עפרה קודש, ורק בה ניתן לחיות חיים חומריים בקדושה. ולכן קניין ארץ ישראל מגלה שהנוכחות של הקב"ה איננה רק במחוזות רוחניים מופשטים, בעולמות עליונים, אצל שרפים ומלאכים, אלא לקדושה יש אפילו אחיזה באדמה, בעצים ובאבנים.

ולכן ברור מדוע התורה מאריכה כל כך בעניין קניינה של ארץ ישראל, וכן כתב האבן עזרא: "ונכתבה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות, לחיים ולמתים".

עוד לומדים אנו מכאן שלא די בכך שהקב"ה נותן לנו את הארץ, אלא יש צורך בפעולות מצידנו בכדי לקנותה, ורק אותם חלקי ארץ שנתייגע עליהם, ונשלם עליהם בכסף או בתשלום אחר, יחשבו כקנויים לנו לעד. כפי שאומר המדרש: "אמר רבי יודן ברבי סימון זהו אחד מג' מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר: גזולים הם בידכם….". ולכאורה ניתן להקשות על המדרש ולומר: הרי רש"י בתחילת פירושו לתורה כותב מפורשות שאין אומות העולם יכולים לטעון שום טענה על שום חלק מארץ ישראל, שהרי כל הארץ כולה של הקב"ה, ברצונו נטלה מאיתנו, וברצונו נתנה לנו. אלא שבא המדרש לומר, שברובד מסוים, רק מה שאנו קנינו הוא באמת שלנו. ולא לחינם מציינת התורה שחברון נקנתה בכסף מלא, כי רק מה שאדם מוכן לשלם עבורו במיטב כספו, אכן נקנה לו. כפי שנהוג לומר, שמה שחשוב- מוכנים לשלם בעבורו.

ואולי מכאן למדו חז"ל שכל מצווה עדיף לקיימה בכסף מאשר בחינם, כי רק כך האדם מראה את חשיבות  המצווה וממילא קונה אותה בקניין נפשי.

וככלל נלמד שכדי לקנות מעלות רוחניות צריך האדם למוכנות, ליגיעה, לעמל ולהשקעת ממון, ורק כך יקנה אותם. לדוגמא, אדם שמוכן לשלם בכדי לשמוע שיעור תורה, אין ספק ששיעור זה ישפיע עליו יותר. וכך בכל המצוות.

ומכאן גם נלמד את גודל הזכות של הקונים בתים בארץ ישראל, ואת מעלתם העליונה של ךהמתאמצים והמתייגעים ביישוב הארץ.

יהי רצון שנזכה להידבק בקדושת ארץ ישראל, לעמול ולקנות את כל המעלות הרוחניות הנובעות ממנה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן