חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ויחי

פרשת השבוע "ויחי" עוסקת במיתתו ובקבורתו של יעקב. ומעניין מאוד שפעמיים בתורה אנו מוצאים פרשה ששמה "חיים": חיי-שרה ופרשתנו, ויחי, ובשתי הפרשיות הללו העניין המרכזי הינו קבורתם של צדיקים, של שרה ויעקב.

וכמובן, הדברים רומזים לדברי חז"ל, שצדיקים גם במיתתם קרויים חיים, וכפי שאמרו רבותנו ש"יעקב אבינו לא מת", ומבאר זאת הרמב"ן: "ועניין המדרש הזה כי נפשות הצדיקים צרורות בצרור החיים (הצדיקים שעליהם לא נאמר שלא מתו) וזו (נשמת הצדיק שלא מת) תחופף עליו כל היום, לובשת לבושה השני שלא יפשטנה ערומה, כיעקב, או תתלבש לעיתים מזומנות (כלומר, נשמות הצדיקים ממשיכות להיות קשורות לגוף ומתלבשות בלבוש גשמי דק יותר, אך לא מתנתקות לגמרי מן הגופניות)". ומביא הרמב"ן ראיה לדבריו ממסכת שבת קנב:, שם מספרת הגמרא שחפרו הקברנים קבר ובטעות פגעו ברב אחאי בר יאשיה, וזה צעק עליהם. אח"כ בא רב נחמן ודן איתו בדברי תורה לגבי מצב המתים. ועד כדי כך היה נראה לרב נחמן שרב אחאי בר יאשיה חי עד שאומר לו: מדוע לא תלך לביתך? וכן מביא הרמב"ן ראיה מהגמרא בכתובות קג. שרבי, אחרי מותו, היה מגיע כל ערב שבת לביתו.

ועל פי דבריו נראה שמשמעות המילה חיים היא חיבור הנשמה, שהיא האור האלוקי העליון, לעולם הזה, לגוף, וכל זמן שמתקיים החיבור הזה, אלו הם החיים. וצדיקים, גם בחייהם וגם במותם, הם מרכבה לשכינה ומימלא הם הם החיבור בין עליונים לחתונים. ולעומתם, הרשעים, גם בחייהם לא מבטאים ומגלים את החיבור שבין הנשמה לגוף אלא נוטים לגמרי לצד הגופני, ולכן במותם הנשמה שבה למקומה העליון והגוף למקורו התחתון.

חז"ל מוסרים לנו שכאשר הגיע מסע ההלוויה של יעקב למערת המכפלה, עמד עשיו על הפתח ועיכב את קבורתו של יעקב בטענה שהוא הבכור ועל כן אין רשות ליעקב להיקבר במערת המכפלה, וזה לשון הגמרא: "כיוון שהגיעו למערת המכפלה אתא עשיו קא מעכב (עיכב עשיו את הקבורה)… אמר להו הבו לי איגרתא (איגרת המכירה שמכרתי את חלקי במערכת המכפלה) אמרו ליה איגרתא בארעא דמצרים היא ומאן ניזיל ניזיל נפתלי דקליל כי איילתא (אמרו שהאיגרת במצרים ונשלח את נפתלי שיביאנה)… חושים בריה דדן תמן הוה ויקירן ליה אודניה (חושים בן דן היה כבד שמיעה) אמר להו מאי האי ואמרו ליה קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים אמר להו ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון , שקל קולפא מחייה ארישיה (שאל חושים את אחיו מה קורה והם ענו לו שמחכים עד שיחזור נפתלי ממצרים, אמר חושים שעד שיגיע נפלתי ממצרים יהיה יעקב מוטל בבזיון. נטל מקל וחבט בראשו של עשיו (וזה מת)".

ומקשה רבי חיים שמואלביץ' זצ"ל בספרו "שיחות מוסר", "ולכאורה תמוהה מדוע לא שאל אחד מהם את שאלת חושים בן דן 'ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון' ואיך יכלו בני יעקב, שבטי יה, לסבול מצב כזה? אלא… הם דיברו ונתווכחו עם עשיו והיו סבורים בכל דיבור ודיבור שאמרו לו 'הינה אנו מנצחים אותו' ומדיבור לדיבור ומשאלה לתשובה הרי יעקב מוטל בבזיון. וטבעו של אדם שהוא מתרגל למצב הגרוע ביותר. לא כן חושים בן דן, שלא ידע כלל על הויכוח שמתנהל ביניהם, לעיניו נתגלה פתאום המצב הקשה, 'אבי אבא מוטל בבזיון, שקל קולפא מחייה ארישיה', הוא שלא נתרגל למצב לא היה יכול לסובלו ושם קץ לעניין בלי שהיות".

כלומר, לו היה נגלה לעיניו של האדם מצבו האמיתי שאליו הגיע, ללא ההרגל שהתרגל לרדת צעד אחרי צעד, היה עושה מיד תשובה שלמה. והדברים ודאי קשורים גם אלינו בכלל ובפרט, לו היו מציירים לאדם, בעודו בישיבה, את מצבו בעוד 10 שנים, והיה רואה שלא קובע עיתים לתורה באופן שלם וכו', היה מזדעזע ומיד מתקן את העניין. ורק מפני שהתרגל לאט לאט למצב, משלים עימו. וכן, לו היו מראים להורים, שרק עתה בנם נולד, את היחסים המעורערים ביניהם בעוד 15 שנים, היו מזדעזעים ופועלים בכל כוחם לשנות את העניין, ואך בגלל שהתרגלו לויכוחים ולמריבות ולחוסר הקשר, משלימים עימו.

וכמובן גם במצבנו הלאומי, לו מיד אחר מלחמת ששת הימים, היו מראים לנו את מצבנו היום ואת הערעור על בעלותנו על שכם, חברון ואפילו על חלקים מירושלים, ודאי היינו מתעוררים כולנו, כאיש אחד, ליישב ולחזק, פוליטית ומעשית, את אחיזתנו בנחלת אבותינו. ואך בגלל שנתרגלנו איננו מרגישים את הכאב על כך ששכם, חברון ברובה, ובית לחם כולה ועוד, לא בידנו.

יהי רצון שנזכה לא להתרגל לדברים שלא טבעיים לנו ולחיות את חיינו בעוצמה, בגבורה, באמונה ובשמחה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן