חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת ספירת העומר

האם מצד ר"ח מותר להסתפר בעומר (בלי קשר לההיתר של יום העצמאות)

לא.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-08 06:42:52

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

יש לך שאלה?

פרשת בהעלותך – נפילות ומנהיגות

בפרשתנו עם ישראל, אחרי שתי פרשיות של הכנות והתארגנות, מניין וסידור המחנה, מתחיל לנוע. וכמו שילד נופל פעם אחר פעם אחרי שהוא מתחיל ללכת, כך גם עם ישראל, מיד עם תחילת התנועה מגיע רצף של נפילות וקשיים.

אחד הדברים שעולים באופן חריף הוא הערעור על מנהיגותו של משה, כאשר הראשון שמערער על מנהיגותו של משה הוא משה בעצמו:

"…וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר. זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו… וישמע משה את העם בכה למשפחותיו איש לפתח אהלו ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע…"

"ויאמר משה אל ה' למה הרעות לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי? האנוכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבותיו, מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי"

משה טוען שהמשא כבד מידי, ושהוא אינו יכול להשביע את ישראל ואינו יכול לעמוד בתלונות. התגובה האלוקית אינה כוללת כעס או הקפדה על משה אלא קבלה של דבריו – אכן קשה לשאת את המסע לבד, ולכן:

"ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתייצבו שם עמך וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך".

ואכן שבעים זקנים מצטרפים להנהגה, לאחריות ולהובלה. איננו יודעים האם משה שמח בכך, או שנפגע מכך שהוכנסו שותפים להנהגת העם, אך מאוחר יותר אנו יכולים לראות שמשה שמח בכך, שהרי התורה מספרת: "וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח…",  ויהושע בן נון, תלמידו הגדול של משה רבנו, אומר: "ויען יהושע בן נון משרת משה מבחיריו ויאמר אדוני משה כלאם", אך משה רבנו רואה בכך דבר טוב: "ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי ייתן כל עם ה' נביאים כי ייתן ה' את רוחו עליהם".

משה רבנו, כמנהיג מופלא שאין כמוהו – שמחד אין גדול ממנו, ומאידך אין ענו ממנו – לא מחפש להיות גדול ושכולם סביבו יהיו קטנים, הוא רוצה בגדילה וצמיחה של כל אחד ואחד מישראל. מנהיג טוב מגדל סביבו הרבה עצים גדולים ופוריים, מנהיג לא טוב משאיר מסביבו קרחת יער.

הערעור השני כבר מגיע מסביבתו הקרובה של משה – מאחותו ומאחיו:

"ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח, ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר".

על פי חז"ל, מרים ואהרון מבקרים את החלטתו של משה לשמור על פרישות מאשתו. הם סוברים שהבניין המשפחתי הוא חלק משמעותי בבניין האדם, וגם מנהיג דגול כמשה, שנושא את העם על כתפיו, שמנחיל תורה נצחית לישראל, לא ראוי לו לוותר על הבניין המשפחתי. אולי מה שאפשר להם לחשוב כך הוא הענווה העצומה של משה רבנו, היכולת של משה רבנו לבקש עזרה, לומר שהוא לא יכול לשאת את משא העם לבד על כתפיו, גרמה לקרוביו-אוהביו לחשוב שהם יכולים לבקר אותו, לחלוק עליו, לא להבין שמדובר באיש שרוח הקודש מדברת מתוך גרונו, איש שכל מעשיו הם בהדרכה אלוקית, כפי שניתן אולי להבין מהפסוק שנאמר בסמוך: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" – הענווה של משה היא שגרמה להם לדבר.

אם היו שואלים בענווה היו מקבלים תשובה, שהדברים נעשים בהדרכה אלוקית, בעוד כל העם הצטווה לשוב לביתו, משה רבנו נצטווה 'ואתה פה עמוד עימדי', אך הם לא שאלו, הם קבעו, הם דנו והחליטו. "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" – ומי יכול להגיע למקומו של משה רבנו? השיפוט של אנשים קטנים את האדם הגדול (ואנחנו כמובן עפר לרגליהם של אהרון ומרים, הכוונה קטנים לעומת משה רבנו), השיפוט של מי שנמצא בעמדה נמוכה כלפי מי שרואה את התמונה הכוללת – 'תמונת ה' יביט' – לא מאפשרת הנהגה והובלה. והקב"ה מגיב באופן חריף:

"ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם, וירד ה' בעמוד ענן ויעמוד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם…".

ואז אחרי תיאור גדולת משה שואל הקב"ה את מרים ואהרון:

"…ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה וייחר אף ה' בם וילך והענן סר מעל האהל והנה מרים מצורעת כשלג…".

וכשיש ערעור דק וקל על המנהיגות אצל הקרובים, זה הולך ומתפשט ומגיע גם לנשיאים-המרגלים, לקורח ועדתו, ואז צריך צעדים חריפים יותר ויותר כדי לעצור את הקרע. יש כאן לימוד יסודי, כולנו מנהיגים, האמא והאבא על משפחתם, המורה על כיתתו, המנהל על עובדיו. זה מופלא שמנהיג זקוק לעזרה והוא מבקש אותה, זה מלמד על ענווה, מודעות ואחריות לתפקיד, אך ערעור על ההנהגה בצורה של התרסה, ולא בשאלה, בביקורת ולא בבירור, הורס את היכולת להוביל ולהנהיג. גם בזמננו, אנו זקוקים להובלה, זקוקים להנהגה, ובשביל הנהגה צריך כבוד ואמון.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן