ספק ברכות להקל

כן, חוץ מברכת המזון שהיא מהתורה, ויש אומרים שגם ברכת התורה בבוקר. דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות פרק יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoo8Q6phdbKWO0nIGlJGl-Q4WhQ1oV3WENtfY_epxvUoKGyJpRX3) : ספק ברכות להקל ג. כאשר ישנו ספק האם צריך לברך ברכה מסוימת, כגון שלא זוכר האם כבר בירך ברכה ראשונה או אחרונה – לא יברך שוב, שבספק בדברי חכמים הלכה להקל. ואם אפשר למצוא פתרון, כגון לצאת ידי חובה בברכת חברו, או לאכול מאכל שלא חשב כלל לאוכלו ולהוציא בברכתו את המאכל המסופק – נכון לעשות זאת כדי לצאת מהספק. וכשאין לו פתרון אחר, טוב להרהר את הברכה בלב (ועי' לעיל ט, יד). ד. אכל ארוחה על לחם ושבע, נתחייב בברכת המזון מהתורה, וכיוון שבספק בדברי תורה הלכה להחמיר, כאשר מסופק האם כבר בירך, צריך לברך כדי לצאת מהספק. וכן נוהגים יוצאי אשכנז לגבי ברכת התורה בבוקר (עי' בהלכות תפילה י, ב). כמו כן, בכל מקום שיש מנהג ברור לברך, מברכים בלא חשש לספק ברכות, כדוגמת ברכת ההלל בראשי חודשים (עי' בהלכות זמנים א, יא).