לימוד למבחן בתשעה באב

לא, שהרי התירו ללמוד רק דברים מצערים, ולימודי חול לא רק שאינם מצערים אלא מסיחים את הדעת מהאבלות. לפי המבואר בפניני הלכה דין זה שייך עד צאת הצום, שעד אז אין היתר ללמוד דברים שאינם מצערים או קשורים לאבלות. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/en/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoo1oBlLdqlofitgb7UVW4k-7qkHwPfBcClLlVotEkS_6LcjnMjH) : לימוד תורה כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות, מותר ללמוד רק בדברים עצובים, ואלו הם: כז. בתנ"ך, מותר ללמוד את פרקי התוכחה שבפרשות בחוקתי, כי תבוא והאזינו, וכן את מגילת איכה ופרקי החורבן שבספרי מלכים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר, דברי הימים. אבל אין ללמוד את נבואות הפורענות של הגויים הרשעים, שהן שמחה לנו. וכן מותר ללמוד את ספר איוב שעוסק בייסורים, אך לא את סיומו. מותר ללמוד עם פירוש פשוט בלבד, מפני שהלימוד המעמיק משמח. כח. בדברי חכמים, מותר ללמוד את אגדות החורבן ממסכת גיטין, ואת מדרש איכה רבה תוך דילוג על המדרשים שעוסקים בנחמה. וכן מותר ללמוד פרק שלישי ממסכת מועד קטן שעוסק בהלכות אבלות ונידוי, וכן את הגמרא בסוף מסכת תענית שעוסקת בדיני תשעה באב. וכן מותר ללמוד ספרי מוסר. כט. בהלכה, מותר ללמוד את הלכות ימי בין המצרים ותשעה באב ושאר תעניות, ואת הלכות אבלות. אך לא ילמדן בעיון, ואם עלה בדעתו חידוש חשוב שחושש לשכוח, מותר לכותבו בקיצור. וכן רב שנשאל שאלה שאינה סובלת דיחוי בהלכות שאסורות בלימוד, יענה בקיצור ובלא טעם. ל. אסור לקרוא בתשעה באב ספרים מרתקים או עיתונים או ללמוד שאר חכמות. ומותר לקרוא ספרי היסטוריה על החורבן והגלות, ועל הצרות והייסורים שעברו על עם ישראל.