שלום הרב, למדתי כי אין להמשיך לאכול סעודה שלישית לאחר שקיעה במידה והסעודה אינה על פת אלא מזונות בלבד. כך גם ראיתי ב״פניני הלכה״. אנו חבורה שלומדת בשבת בין מנחה לערבית גמרא תוך אכילת סעודה שלישית על מזונות. ההלכה הנ"ל תאלץ אותנו לשנות ממנהגנו. או שנתחיל ליטול ידים או שנפסיק לאכול. כאשר דנו בהלכה זאת- העלה אחד מהתלמידים תמיהה. אם אנו סועדים על מזונות (לשיטה שהדבר מותר) מדוע נעצור את הסעודה בשקיעה. תודה
בשו"ע כתוב 'היה יושב ואוכל', ונחלקו אחרוני זמנינו למה הכוונה: ערוה"ש, ה; חזו"ע שבת ב' שצה-שצו; מנוח"א א, ט; שש"כ נט, הערה מז; הרב נבנצל בהערותיו על המ"ב; פנה"ל ז, ה- דווקא אם התחיל לאכול פת לפני השקיעה, יכול להמשיך. ומאידך בשבט הלוי ח, לו כתב שאפשר להקל במזונות ואף בפירות (בתשובה כתב 'מיני תרגימא' והפנה לסימן רצא שם מבואר שניתן לצאת בדיעבד ע"י פירות. וכן ידוע שמושג זה כולל גם פירות, כמובא ביומא עט: "מה מיני תרגימא – פירות". וכ"כ רש"י על סוכה כז. "מיני תרגימא- כגון פירות וכסנין ופלוטות מבושלות". ודלא כפי שכתבו במ"ב 'דרשו' שאף לשבט הלוי אכילת פירות לא נחשבת קביעות). אול"צ ב, כב- אפשר להקל במזונות ואולי אף בפירות אם קובע עליהם; חבל נחלתו יא, יח, הרב צפניה דרורי באתר ישיבת קריית שמונה- אפשר להקל גם במזונות. ולכאורה לפי דיוק השו"ע 'יושב ואוכל… יושב ושותה', לכאורה היה אפשר להקל גם בפירות, וכן מדויק במ"ב. לסיכום- לכת' מוסכם על כל הפוסקים שהנכון הוא לאכול בסעודה שלישית לחם, וק"ו שכאשר יודע שימשיך באופן קבוע לאכול לאחר השקיעה, כך נכון לנהוג. ולכן הנכון הוא שתשנו מנהגכם. אמנם הרוצה להקל גם במזונות רשאי.
