א. הפסק טהרה חודש אחרי לידה זה נחשב מהר, לכן סביר מאוד שתהיה עדיין נזילת דם מהרחם. לכן אם מצליחים לעשות הפסק ובדיקת יום ראשון, עדיף לא לעשות יותר בדיקות מלבד היום השביעי או בדיקה ביום אחר שבו היא יודעת שהיא נקייה לפי נייר הטואלט הנקי לאחר שהיא בשירותים לקטנים. וטוב לשים תחבושת כל הימים הללו, מכיוון שתחבושת אינה מקבלת טומאה וממילא דם הנמצא עליה לא אוסר, אלא אם כן מדובר על כמות דם מרובה. לגבי עניין הסחת הדעת, זה בסדר בדיעבד כפי שמבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור שאני כותב כעת על שלושת ספרי הזוגיות שלא נכנסו לספר הקיצור הראשון:
המוּדעוּת לספירה
כד. לכתחילה צריכה האישה שלא להסיח את דעתה מספירת שבעת הנקיים, ולכן גם אם ראתה מראה בעייתי, לא תגמור בליבה שהיא טמאה, שכן אולי יתברר על ידי חכם שהמראה טהור ותמשיך את הספירה הראשונה. וכן אם בעלה יצא לנסיעה ארוכה, לא תפסיק לספור שבעה נקיים, שמא ישנה את תוכניתו ויחזור מוקדם.
כה. בדיעבד, גם אם חשבה באמצע שבעת הימים שלא להמשיך לסופרם, ושוב רצתה להמשיך בספירתם, כל שלא ראתה דם בינתיים, ימים אלו עולים לשבעה נקיים, ורשאית להמשיך את ספירתה ולטבול.
תשובה לשאלה השניה:
אפשר בינתיים להוציא את הזרע בפי הטבעת. אם הדבר לא שייך מבחינתכם, מכיוון שמדובר על שעת הדחק אפשר להוציא את הזרע על גוף האישה בכל מקום באופן שלא יגרום לדחייה (אפשר גם במקלחת חשוכה בכל מקום על גוף האישה, כך תשאר נקייה). העיקר שהכל ייעשה בשמחה.
הדברים מבוארים בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו. אביא לך את מסקנתם מתוך קיצור פניני הלכה 'זוגיות ומשפחה':
אמצעי המניעה המותרים והאסורים
טו. כאשר מותר למנוע היריון, מותר לכתחילה לעשות זאת על ידי גלולות, מדבקה, טבעת (נובה רינג), או התקן תוך רחמי, משום שהמניעה על ידם נעשית בדרך עקיפה, שאין בה פגיעה בזרע או חציצה בין הזרע לרחם (לגבי כתמים שמגיעים בעקבות אמצעים אלו, עי' בהלכות טהרת המשפחה ב, יב-יג).
טז. כאשר יש צורך ממשי למנוע היריון וקשה להיעזר באמצעים אלו, מותר למנוע היריון על ידי פעולה פחות עקיפה – קצף, נרות קוטלי זרע, או דיאפרגמה (קונדום נשי). זאת בתנאי שבני הזוג יכוונו בדעתם שאם יתחיל היריון יקבלו אותו ברצון. אישה שמניקה ואינה רואה וסת, יכולה להשתמש באמצעים אלו כדי להגביר את הביטחון שלא תכנס להיריון.
יז. אסור למנוע היריון על ידי פעולה ישירה שמונעת מהזרע להיכנס לגוף האישה – קונדום או הוצאת הזרע בחוץ. אמנם כאשר בגלל בעיה רפואית, הוראת הרופא להימנע מקיום החיבור, מותר לבעל להוציא את זרעו בפי הטבעת, או על גוף האישה, או בחיבור עם קונדום (עי' לעיל ב, לז-לח, ולהלן ו, ח).
מניעת היריון בין הלידות
ט. לצורך התחזקות האישה וגידול התינוק שזה עתה נולד, רצוי לרוב הנשים למנוע היריון נוסף למשך תשעה חודשים עד שנה מהלידה, על ידי אמצעי מניעה מותרים (להלן טו-יז).
י. לפני שקיימו את חובת פרו ורבו מהתורה בבן ובת, אין למנוע היריון למשך יותר משנה. ובמצבים מיוחדים של חולשה גופנית או נפשית גדולה, ניתן להקל עד שנתיים. והרוצים להקל ולמנוע היריון נוסף עד שנתיים לצורך תוספת התאוששות גופנית ונפשית, או לצורך לימודים או עבודה, יש להם על מי לסמוך. ולצורך טיפול במחלה, מותר למנוע היריון גם יותר משנתיים (לעיל, ז). לאחר הפלה אפשר למנוע היריון למספר חודשים על פי הוראת רופא ירא שמיים.
יא. יש להם בן ובת, אך טרם קיימו את חובת המצווה מדברי חכמים בארבעה עד חמישה ילדים, טוב שלא למנוע היריון למשך יותר משנה אחר הלידה. והרוצים להקל לצורך ממשי, רשאים למנוע היריון למשך שנתיים.
יב. לאחר קיום חובת המצווה מדברי חכמים בארבעה עד חמישה ילדים, מותר במקום הצורך למנוע היריון למשך זמן בלתי מוגבל. כגון כאשר ילדים נוספים יביאו אותם לידי עצבנות וכעס, או שלא יוכלו להתפנות כדי לבטא כראוי את כשרונותיהם בעבודתם, או שיזדקקו לצדקה. אבל אם הזוג מעריך שיוכל לגדל עוד ילדים בלא קשיים מיוחדים, ראוי שיוסיפו ללדת כפי יכולתם.
יג. אישה שהגיעה לסביבות גיל ארבעים, וחוששת מהסיכונים המתרבים והולכים מהיריון בגיל מבוגר, רשאית למנוע היריון מכאן ואילך. וצריך לשקול את רמת הסמיכון מול מספר הילדים שיש לה.
יד. מצד ההלכה, בני זוג שלמדו והבינו היטב מתי מותר ומתי אסור למנוע היריון, יכולים להחליט זאת לבד. אמנם כיוון שהם עלולים לטעות בהערכת מצבם, בין לצד ההפרזה בין לצד ההפחתה, נכון שכאשר הם רוצים למנוע היריון ליותר משנה, יתייעצו עם רב או רבנית שמכירים אותם, או לפחות מכירים היטב את התחום ואת עולם הערכים שלהם.
