- אם הלולב עקום מעט באופן לא בולט ושרואים אותו רק אם מתבוננים, הוא נחשב ישר ולכן אם הוא יפה הוא מהודר.
בהדס אין סייג של עקמימות אלא שאם הוא עקום באופן מוגזם שנראה לבני אדם כלא יפה, אינו מהודר.
2. כן.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
אכילה בסוכה בכל ימי החגו. אכילת קבע חובה לאכול בסוכה, ו
אכילת ארעי אין חובה לאכול בסוכה.
סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע, גם אם לא אוכל בה לחם. לפיכך, הנצרך לצאת באמצע הסעודה מהסוכה, לא ישתה ולא יטעם דבר מחוץ לסוכה, ואף לא ימשיך לבלוע את מה שהתחיל לאכול בסוכה.
לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.
בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.
משקאות חריפים ששותה בחבורה, או רביעית
יין, ישתה לכתחילה בסוכה.
ברכת 'לישב בסוכה'ז. למנהג יוצאי
תימן, בכל עת שאדם נכנס לסוכה כדי לשהות בה, לפני שישב יברך 'לישב בסוכה'.
ח. למנהג יוצאי
אשכנז מברכים על כל אכילה שחייבים לאכול בסוכה ('אכילת קבע'), ופוטרים את שאר הדברים שעושים בסוכה. מי שלא מתכוון לאכול אכילה המחייבת סוכה במשך כל שהייתו הנוכחית, יברך על טעימה כלשהי של מאכל או יין (כגון בהבדלה). ומי שאינו מתכוון לטעום כלל, ראוי שיברך על שהייתו בסוכה.
ט. למנהג יוצאי
ספרד מברכים רק על אכילה חשובה, שהיא מעט יותר מ'כביצה' לחם, או מיני מזונות בשיעור שביעה שהוא כנפח ארבע ביצים, או שזו ארוחה שמתכוון לשבוע ממנה אף שלא אוכל בה לחם או מזונות.
מדיני הברכה י. זמן הברכה: למנהג יוצאי תימן, תיכף לאחר הכניסה לסוכה מברכים בעמידה ומתיישבים. למנהג חלק מיוצאי ספרד, מברכים בעמידה ולאחר הברכה מתיישבים ומברכים על האוכל. ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מברכים בישיבה, תחילה על המאכל ואחר כך 'לישב בסוכה' לפני האכילה.
יא. שכח לברך: למנהג יוצאי אשכנז ותימן, יברך כל עוד שוהה בסוכה, אף שלא מתכוון להמשיך לאכול. ולמנהג יוצאי ספרד, יברך רק אם עדיין לא ברך ברכה אחרונה, ויטעם דבר מה לאחר הברכה.
יב. הפסק: כל זמן שאדם נשאר בסוכה, הברכה שבירך עליה בתחילה מועילה גם אם יאכל סעודה נוספת. וכן אם יצא דרך ארעי להביא דבר מה, או לשירותים, או לשוחח עם חברו, כשיחזור לסוכה לא יברך שוב. אבל אם יצא לצורך חשוב, כמו להתפלל או לעשות עסקיו, או שיצא ליותר משעה, כשיחזור יברך שוב.
