מקובל בחלק מהציבור שלנו שחתן/כלה קוראים לחם/חמות בשם הפרטי. ראיתי פוסקים שטוענים שזה בכלל בזיון אב ואם שלא ניתן למחילה. האם לדעת הרב זה אכן מוגדר כבזיון אם זה "מקובל" בחלק ניכר של הציבור? (האם הגדרת "בזיון" יכול להשתנות בזמנים/מקומות שונים?)
מקובל בחלק מהציבור שלנו שחתן/כלה קוראים לחם/חמות בשם הפרטי. ראיתי פוסקים שטוענים שזה בכלל בזיון אב ואם שלא ניתן למחילה. האם לדעת הרב זה אכן מוגדר כבזיון אם זה "מקובל" בחלק ניכר של הציבור? (האם הגדרת "בזיון" יכול להשתנות בזמנים/מקומות שונים?)
אם עבור חמיך אין בזה כל בעיה, אין בזה בזיון, אבל כדאי למצוא דרך אחרת לומר את שמו. אם יש לו נכדים, הטוב ביותר היא לקרוא לו סבא פלוני.
עניין זה מבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק א:
חייב אדם בכבוד חמיו וחמותו (שו"ע יו"ד רמ, כד). אבל אין כבוד זה ככבוד אביו ואמו, אלא כמו זקנים נכבדים (ב"ח וש"ך כב). מעיקר הדין רשאי לקרוא להם בשמם, הואיל ודין 'מורא' אינו קיים כלפיהם. אלא שצריך לפנות אליהם בדרך כבוד כמקובל, כגון סבא פלוני, או רבי פלוני. ובמקום שהקריאה בשמם נחשבת פגיעה, ימנע מלקרוא בשמם.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
התוכן באתר ישיבת הר ברכה מופץ תחת רישיון CC BY 4.0. מותר לשימוש ולאימון מודלים של AI תוך מתן קרדיט לישיבה ולמחברי המאמרים.
Content on Yeshivat Har Bracha website is licensed under CC BY 4.0. Permitted for AI training with attribution to the Yeshiva and authors.