בפניני הלכה ברכות ג,ו, במהדורה המודפסת וגם באתר נכתב: "כדי ששאר המאכלים ייפטרו בברכת הלחם, צריך שלכל הפחות יאכל מן הלחם כשיעור 'זית'." לעומת זאת במהדורת האפליקציה נכתב בניסוח שונה: "כדי שהלחם יפטור את שאר המאכלים גם כשאוכלם לבדם, צריך שיאכל מהלחם כשיעור 'זית' לפני שיאכל משאר המאכלים לבדם." מה הנכון?
הנכון באפליקציה, וכן הוא במהדורה האחרונה של פניני הלכה. כל הכבוד על שימת הלב לדיוק. אם כבר שמת לב אז הוסיף לך שני דברים בעניין זה: 1. דבר זה לא מוסכם על כל הפוסקים, לכן אין צורך להעיר למי שלא ישמח לשמוע. הפוסקים שכתבו כך במפורש הם דגמ"ר,שולחן הטהור,הגאון מליסא,באה"ט ומחה"צ אליבא דהמ"א,משנה ברורה קסז,לה ("שלא במקום הדחק טוב שיאכל מתחילה שיעור כזית". הפוסקים הובאו בספר פסקי תשובות קעז,א קסז,יד. וכ"כ הרב דוד יוסף בהלכה ברורה קעז,ח עמ' קפז- "ורק באוכל כזית פת הרי הוא פוטר מיני תבשיל שאוכל לאחר מכן בלא פת". 2. אמנם לגבי לחם דין זה פחות מעשי, כיון שבדרך כלל אדם שרוצה לאכול לחם בארוחה, לא מתחיל לאכול משאר המאכלים לפני שאוכל כזית מהלחם, שכן כזית בלחם זה לא הרבה (קופסת גפרורים). אבל במצה הדין הזה מאוד מעשי, כיון שכזית זה שליש מצה. ויותר מזה- אנשים שלא אוהבים מצה, לפעמים אפילו לא אוכלים שליש מצה בשבע וחצי דקות מתישהו בזמן הארוחה, כך שאינם יכולים לברך ברכת המזון (בפנה"ל ברכות י,ז בהרחבות מבואר שבדיעבד עד שבע וחצי דקות נחשבת האכילה בכא"פ).
