שלום!
אני מתחתן בקרוב, האם זה משנה כמה כסף יהיה כתוב בכתובה?
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ז. תיקנו חכמים שלא יישא איש אישה בלא שייתן לה תחילה שטר כתובה, שבו הוא מתחייב לתת לה סכום כסף גדול אם הוא ימות לפניה או שהזיווג לא יעלה יפה והם ייאלצו להתגרש. מכיוון שכבר כותבים כתובה, הוסיפו חכמים וקבעו לכתוב בה את כל שאר ההתחייבויות שהתורה הטילה על הבעל – לדאוג למזונותיה וכל צרכיה של אשתו ("שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע". שמות כא, י).
ח. כיום הסכום שנכתב בכתובה לא כל כך חשוב, מפני שעם ישראל קיבל שתיים מתקנותיו של רבנו גרשום מאור הגולה: א – אסור לאדם לשאת שתי נשים. ב – אסור לאדם לגרש את אשתו ללא הסכמתה. לכן אם האישה לא תרצה להתגרש, לא יוכל הבעל להתחתן עם אישה אחרת, וכך היא תוכל לדרוש את הסכום הסביר לדעתה תמורת הסכמתה לקבל גט. וכן להיפך – אם האישה רוצה להתגרש והאיש לא, מן הסתם תוותר על חלק מסכום הכתובה.
גם במקרה של פטירת הבעל אין כל כך חשיבות לסכום שנכתב בכתובה, מפני שהמנהג כיום הוא שהאיש והאישה שותפים בנכסיהם, וכך הוא גם החוק, ולכן בעת שהבעל נפטר, האישה מקבלת לפחות מחצית מרכושם המשותף, שזה בדרך כלל יותר משווי הכתובה.
לכן אין סיבה כיום להתווכח על סכום הכתובה, ורק במקרה שהחתן מציע סכום נמוך במיוחד, או שהכלה תובעת סכום גבוה במיוחד, יש מקום לחשוש שסכומים אלו יהוו בסיס למשא ומתן במידה ויתגרשו, ולכן על הצד שכנגד לעמוד ולתבוע שסכום הכתובה יהיה סביר, כמקובל אצל רוב הזוגות במעמדם.
ט. שאר ההתחייבויות המובאות בכתובה שייכות גם בימינו, ולכן נוהגים גם כיום לייחס חשיבות יתירה לכתובה. אלו ההתחייבויות: "אעבוד ואכבד ואזון ואפרנס ואכלכל ואלביש אותך כדרך אנשים בישראל… והריני מתחייב למזונותייך, כסותך וסיפוק שאר צרכייך, ולקיים עמך יחסי אישות כדרך כל הארץ".
י. לרוב חשיבותה של הכתובה שמבטיחה את זכויותיה של האישה, אסרו חכמים על אדם לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה. לכן נוהגים כיום במדינת ישראל לכתוב את הכתובה בשני עותקים: הראשון נשאר ברשות הכלה שנוהגת להפקידו בבית הוריה, והשני מופקד במועצה הדתית, כדי שאם העותק הראשון יאבד, לא יצטרכו החתן והכלה לפרוש עד לכתיבת כתובה חדשה.
יא. שמות החתן והכלה ושם אבותיהם חייבים להיכתב בצורה מדויקת, ואם יש להם כמה שמות צריך להזכיר את כולם. גם בכתיבת התאריך חובה לדייק, ולכן לא עורכים את החופה בבין השמשות (הרוצים לעשות חופה לפני השקיעה, יקפידו לכל הפחות שהקידושין וקניין הכתובה יהיו לפני השקיעה). כמו כן, חובה לציין את העיר או הישוב שבו החתונה נערכת.
יב. לאחר שהשטר נכתב כהלכתו, צריך לערוך קניין, היינו מעשה שעל ידו החתן מתחייב הלכה למעשה בכל מה שכתוב בכתובה. לשם כך, הרב כשליח הכלה מקנה לחתן חפץ, ובתמורה החתן מתחייב על כל מה שכתוב בכתובה, והרב קונה עבור הכלה את כל הזכויות הכתובות בה. לאחר מכן, מתחת לחופה, ייתן החתן לכלה את הכתובה בפני העדים, ובכך מסתיים תהליך התחייבותו על הכתובה.
יג. במקרה ששכחו להביא את הכתובה לחתונה, בשעת הדחק, כדי שלא לעכב את כל המוזמנים, אפשר לערוך את החופה בתנאי שהחתן יתחייב בעל פה על כל תנאי הכתובה, ויעשה על כך קניין בפני העדים. ומיד כשיביאו את הכתובה, ימלאו אותה ויעשו שוב קניין על כל הכתוב בה, והחתן ייתן אותה לכלה.