לסמוך על דעת הש"ך בנתינת טעם היתר

שאלה

ישנה דעת הש"ך לגבי טעימת קפילא שלא סומכים עליה בימינו בגלל שלא סומכים על גוים. אך על יהודים מותר לסמוך. נפק"מ אפשרית: לטעום פסטה שבושלה בסיר בשרי, אם אין לה טעם בשרי כלל, יהיה מותר לאכלה עם חלב. לכאורה נראה לי שאפשר לסמוך על זה למעשה במקרה של ספק. למשל אם לא בטוחים אם הסיר היה בן יומו או לא. מה דעת הרב? למה לא פוסקים כך בד"כ? השאלה השניה והיא סבוכה מעט יותר היא בעקבות המאמר המפורסם יחסית בתחומין שאין בימינו תכל'ס בליעה בכלים, אז נכון שלא סומכים על זה לכתחילה, אבל לצרף את זה לטעימת יהודי, ואז גם אם הסיר היה בן יומו ודאי, הרי לא באמת יתן טעם בפסטה אם שטפו אותו לפני כן, אז להתיר לטעום את הפסטה ואם לא יהיה לה טעם בשרי, מה שכנראה יהיה המצב, לאכול אותה יחד עם חלב. זו רק דוגמא כמובן והנפק"מ הם רבות.

רב משיב

במשך השנים התפשט המנהג שלא לסמוך על גוי בכל הקהילות, עד שבדורות האחרונים, נוהגים כל ישראל לסמוך על הביטול בשישים ולא על טעימת גוי (רמ"א צח, א; כה"ח ב; יא בא"ח ועוד רבים). אמנם בשעת הדחק או בצרוף ספק נוסף, כאשר גוי אמין אומר בוודאות גמורה שאין בתבשיל טעם איסור, אפשר להתיר את התבשיל גם אם אין בו ששים כנגד האיסור. וכל זה לגבי מאכל איסור שנפל לתוך מאכל היתר, או בשר שנפל תוך חלב. אבל אם נתבשל מאכל היתר בכלי איסור בן יומו, או חלב בכלי בשרי בן יומו, המאכל מותר בלא לטועמו כלל, כיון שאנו יודעים היום שבכלי המתכות והזכוכית שלנו ללא ספק יש פי מיליון ויותר בהיתר מהאיסור הבלוע בכלי, כפי שיתבאר בעז"ה בספר פניני הלכה כשרות שיצא לאור בעתיד הקרוב. וגם אם היינו מחמירים בזה, מ"מ ודאי שניתן לסמוך על טעימת גוי וק"ו על טעימת יהודי במקרה כזה.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן