ישנה דעת הש"ך לגבי טעימת קפילא שלא סומכים עליה בימינו בגלל שלא סומכים על גוים. אך על יהודים מותר לסמוך. נפק"מ אפשרית: לטעום פסטה שבושלה בסיר בשרי, אם אין לה טעם בשרי כלל, יהיה מותר לאכלה עם חלב. לכאורה נראה לי שאפשר לסמוך על זה למעשה במקרה של ספק. למשל אם לא בטוחים אם הסיר היה בן יומו או לא. מה דעת הרב? למה לא פוסקים כך בד"כ? השאלה השניה והיא סבוכה מעט יותר היא בעקבות המאמר המפורסם יחסית בתחומין שאין בימינו תכל'ס בליעה בכלים, אז נכון שלא סומכים על זה לכתחילה, אבל לצרף את זה לטעימת יהודי, ואז גם אם הסיר היה בן יומו ודאי, הרי לא באמת יתן טעם בפסטה אם שטפו אותו לפני כן, אז להתיר לטעום את הפסטה ואם לא יהיה לה טעם בשרי, מה שכנראה יהיה המצב, לאכול אותה יחד עם חלב. זו רק דוגמא כמובן והנפק"מ הם רבות.
