מה הכרעת הרב מלמד לגבי ההשתתפות הנצרכת של הישראל בתבשיל?
עניין זה מבואר בספרו פניני הלכה כשרות.
אביך לך את מסקנת מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
יח. אם יהודי ישתתף בתהליך הבישול, כל עוד הדבר ייעשה בשלב שמועיל לשיבוח התבשיל – התבשיל מותר, ולכתחילה יעשה זאת לפני שהתבשיל יגיע לחצי בישולו. כמו כן, לכתחילה ההשתתפות צריכה להיות בשעה שהתבשיל על האש (כמנהג יוצאי ספרד ע"פ השו"ע), כגון לערבבו או להניחו עליה, או להדליק את האש תחתיו, או להנמיך מעט את אש הגז או התנור ושוב להגבירה. ובדיעבד שההתעסקות עם האש נעשתה קודם שהיה התבשיל עליה, התבשיל מותר (כמנהג יוצאי אשכנז ע"פ הרמ"א).
לפי זה, כאשר רוצים לטגן על אותה מחבת כמה חביתות בזו אחר זו, צריך שבמשך כל הטיגון, ישראל הוא שיניח את הביצים על המחבת, מפני שלכתחילה הדלקת האש תחת המחבת מועילה רק למאכל שמונח עליה באותה שעה, שכן שותפות הישראל צריכה להיות בעת הבישול עצמו. ובדיעבד כל החביתות שהוכנו מכוח הדלקת האש על ידי הישראל, מותרות.
יט. במקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעה המקילה, אבל כשרות מהדרין אפשר להעניק רק לנוהגים כדעה המחמירה.
כ. השתתף הישראל בבישול, ולפני שהתבשיל הגיע לשליש בישולו ונעשה ראוי לאכילה בשעת הדחק, נקטע הבישול על ידי כיבוי האש או הסרת התבשיל ממנה, ובא גוי והמשיך את הבישול – המאכל אסור.
וכן כאשר הדליק הגוי את האש והניח הישראל עליה חתיכת בשר גדולה שאם לא יהפוך אותה לא תהיה ראויה לאכילה בצידה השני אפילו בשעת הדחק, ובא הגוי והפך אותה – הצד השני אסור באכילה. אבל אם הישראל הדליק את האש, הבשר מותר בדיעבד.
כאשר צולים בשר על מכשיר עגול מסתובב (שווארמה), אם הישראל הניח את הבשר או הדליק את האש, יכול הגוי לחותכו למרות שבעת החיתוך הוא מאפשר לשכבה הפנימית להתבשל, הואיל וגם בלא החיתוך במשך הזמן כל הבשר היה נעשה ראוי לאכילה בשעת הדחק.