שיעור כזית/כביצה, דין בייגלה וגרנולה

שאלה

א. האם נכון ששיעור כזית זה כגודל קופסת גפרורים קטנה סטנדרטית, וכביצה כמו שתיים כאלו?
ב. הבנתי שבייגלה הוא פת הבאה בכיסנין. האם דנים בייגלה לפי הנפח הנראה החוצה, או לפי הנפח שהיה אילו היינו דוחסים את הבייגלה לפירורים (שזה יוצא פחות)? ומה הדין לאחר אכילת שיעור 4 ביצים ללא שיעור שביעה?
ג. מה דין גרנולה אפויה לעניין ברכה ראשונה ואחרונה?
תודה רבה על העזרה הרבה!

רב משיב

שאלה ראשונה


האם נכון ששיעור כזית זה כגודל קופסת גפרורים קטנה סטנדרטית, וכביצה כמו שתיים כאלו? כן. כפי שמבואר בפניני הלכה אין צורך בחישוב מדויק אלא כפי ראות עיניהם של בני אדם. ואכן קופסת גפרורים נראית בגודל חצי ביצה רגילה של ימינו.


מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:


קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא


יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.


שאלה שניה

הבנתי שבייגלה הוא פת הבאה בכיסנין. האם דנים בייגלה לפי הנפח הנראה החוצה, או לפי הנפח שהיה אילו היינו דוחסים את הבייגלה לפירורים (שזה יוצא פחות)? כפי האפשרות הראשונה, וכפי שכתוב בספר הקיצור לעיל.


ומה הדין לאחר אכילת שיעור 4 ביצים ללא שיעור שביעה? לכתחילה אין לעשות זאת, ובדיעבד שנכנס לספק יברך מזונות ועל המחיה.


מתוך ספר הקיצור:


ג. לכתחילה נכון שלא לקבוע סעודה אף על שיעור נפח של שתי ביצים ממאפה המזונות, כדי שלא להיכנס לספק ברכות. וכן המתכוון לאכול רק מיני מזונות שלא לשם שביעה, נכון שיאכל פחות משיעור ארבע ביצים. ובדיעבד שנכנס לספק ואכל מזונות אפויים בשיעור ארבע ביצים ויותר, כל עוד לא שבע מהם כפי שרגיל לשבוע בארוחה רגילה, יברך 'מזונות' ו'על המחיה'.


שאלה שלישית

מה דין גרנולה אפויה לעניין ברכה ראשונה ואחרונה? מזונות ועל המחיה


מתוך ספר הקיצור:


גרנולה, שלווה ופריכיות חיטה


כ. דרך חמשת מיני דגן לאוכלם כמאפה או תבשיל, אבל האוכל אותם חיים או קלויים או מבושלים מעט, מברך 'האדמה' ו'בורא נפשות', הואיל ולא אכלם כפי מעלתם. אבל אם הכינו מהם מאכל חשוב, כמו גרנולה, שלווה ופריכיות חיטה, כיוון שהם מוכנים כל צורכם ואנשים מחשיבים אותם כמאכל שאינו נחות ממיני דגן מבושלים ואפויים, ברכתם 'מזונות' ו'על המחיה'.


 


להבא עדיף לשאול כל שאלה בנפרד. כך יותר נוח לעונה, כלומר לי, וגם לקוראים את התשובות באתר.


 


ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית המשתמש שלך. המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בקובצי עוגיות.
דילוג לתוכן