בספר טהרת הבית בהלכות צניעות הכרעתם להלכה שאין איסור להסתכל ולנשק באותו מקום באישה. בהערות ראיתי שאתם סוברים שזו דעת מרן בית יוסף קארו. זו כמובן טעות, לא התייחסתם בכלל לכך שבהלכות צניעות שבשולחן ערוך אור החיים הוא אסר זאת מכל וכל. פה אני מוסיף גם שאלה כללית, האם אינכם משקללים כלל את עמדת השולחן ערוך והפסיקה המקובלת בהכרעות שלכם? עד כמה אני יכול לסמוך על האחריות שלכם שאין מבוררות גם מבחינה של המנהג הנפוץ בפסיקה ולא רק מבחינת אופן לימוד הסוגיה(שזה השיטה המרכזית שאתם משתמשים בה לפי מה שאני מתרשם מההערות). אודה, שגם אופן פסיקתכם את מצוות עונה כאילו היא קיימת גם לאישה כלפי הגבר היה חידוש גדול בעיניי. ובכלל התיחסותכם בפרק א: 'כל המרבה הרי זה משובח'- לכאורה לפי השולחן ערוך והרמבם מצווה למעט, אלא שהאדם מחויב לאשתו, סעיף א שם (ר'מ)
