שלום הרב,
אשתי ואני חלוקים בעניין מתי הזמן הנכון לומר את ברכות על נטילת ידיים, אשר יצר ואלוקי נשמה בהתארגנות של הבוקר. כל אחד זוכר שלמד זמן שונה.
דעה 1: קמים (מודה אני), נוטלים ידיים ללא ברכה, שירותים, שטיפת פנים, צחצוח שיניים, לבישת בגדים, נעליים ורק אז נטילת ידיים חוזרת כהכנה לתפילה ואומרים את שלוש הברכות.
דעה 2: אחרי שירותים, שטיפת פנים וצחצוח שיניים – נטילת ידיים עם שלוש הברכות, לפני לבישת בגדים ונעליים.
נודה אם הרב יוכל לומר לנו איזו דעה נכונה או עדיפה, על מנת שנוכל להחליט כיצד לחנך את הילדים.
