לא נחשב כמתנה אלא רק יש בעיה של הכנה משבת לחול. אבל אם אין טרחה בעניין, אלא פשוט לוקחים לבית, זה בסדר, שכן אין זה שונה מבעל הבית שיכניס את המאכלים למקרר שלו, אתם במקומו מכניסים אותם למקרר שלכם.

אביא לך את סיכום הפרק העוסק בכך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כב – צביון השבת

מקח וממכר

א. ציוותה התורה לשמור על צביון השבת כיום מנוחה, שנאמר (שמות כג, יב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת". לכן אסור לקנות ולמכור בשבת שום דבר. יש מקלים למכור עליות לתורה, מפני שלא משלמים בשבת אלא רק מתחייבים לשלם עבור העלייה שהיא צורך מצווה. אבל אם התרומות שמגיעות ממכירת העליות נמוכות, אין ראוי להקל בעבורן בדין זה ולבטל את זמנו של הציבור.

ב. הנצרך בשבת למוצרים מהחנות, רשאי לבקש מבעל החנות לקחתם בלא להזכיר 'קניה', 'מכירה' ו'תשלום', ובלא להזכיר את מחיר המוצר, ואף לא לקרוא את המחיר שעל המוצר. מותר לומר לבעל החנות שבמוצאי שבת ידבר עמו על מה שלקח, וכן מותר להשאיר אצלו חפץ כמשכון, בלא להזכיר 'משכון' או 'עירבון'. ואם צריכים לשקול או למדוד את הכמות שלקח, ימלאו כלי שאינו מיועד למדידה, ויסכמו שבמוצאי שבת ימדדו אותו. לקח בעבר שני מוצרים ולוקח כעת עוד חמישה, אסור להם לדבר על חובו המצטבר ולחשב אותו יחד עם מה שלוקח היום.

ג. הנמצא במקום שיש חשש שאם יראו אותו לוקח מוצרי מזון מהחנות בעגלה או בארגז גדול, יחשבו שלקחם לצורך מסחר, צריך לקחתם בשקיות, גם אם בשל כך יצטרך ללכת כמה פעמים. אמנם אם ממתינים לו אורחים לסעודה, מותר להביאם בבת אחת כדרכו בחול.

ד. מותר למכור לפני שבת כרטיסים בצבעים שונים, כך שכל מי שיבוא בשבת עם הכרטיס, יקבל את המוצר המתאים לצבעו. וכאשר הצבעים אינם מספיקים למוצרים השונים, מותר לכתוב על הכרטיס את שם המוצר, אבל אסור לכתוב את המחיר.

שכר שבת

ה. אסור לקבל שכר תמורת עבודה שנעשית רק בשבת, או עבור השכרת מקום או כלים לשבת בלבד. ואף בדיעבד אסור ליהנות משכר שבת, אמנם בשעת הדחק כשיש הפסד גדול התירו שכר שבת.

ו. אם סוכם מראש שייהנה משכירת המקום או הכלים גם בימות החול, או שיעבוד מעט גם בימות החול, ניתן להבליע את שכר השבת יחד עם שכר ימות החול. אבל אם לא היה סיכום מראש ולא היה ברור שיעבוד גם בימות החול, אסור לקבל שכר שבת גם אם בפועל עבד בימות החול.

ז. רשאי אדם להשכיר את המונית שלו לגוי, כאשר השכירות נמשכת גם ביום שישי או במוצאי שבת. וכן מותר לקבל ריבית בנקאית (בהיתר עסקא), הואיל וחישוב היום אינו תואם את זמני השבת, כך ששכר השבת מובלע בשכר החול. וכן השוכר חדר רק לשבת והטובל במקווה בשבת, רשאים לשלם על כך אחר השבת, כי השכר גם על הניקיון שנעשה מבעוד יום.

ח. הרוצה לקבל שכר עבור מצווה שעושה בשבת, כגון חזן, קורא בתורה או בעל תוקע, נכון שיסכם שהתשלום יהיה גם על ההכנות שעשה בימות החול.

ט. אסור לעשות בשבת עבודת מלצרות שרגילים לקבל עליה שכר, תמורת זה שחברו ישלם לו בעבודה אחרת שיעבוד עבורו, כי גם עבודה נחשבת תשלום שכר. אבל מותר לשמור בשבת תמורת זה שחברו ישמור עבורו בזמן אחר, כיוון שעבודת השמירה היא הגנה מהפסד ולא נחשבת כתשלום שכר.

י. מותר לתת מתנה למי שעבד בהתנדבות בשבת. וכן רופא שנקרא להעניק טיפול רפואי בשבת, רשאי לדרוש על כך שכר, שמא לא יסכים לעזור בעתיד.

דברים האסורים מפני דמיונם למקח וממכר או מחשש כתיבה

יא. הלוואה: אסור להלוות דבר או לפרוע חוב בשבת. לפיכך, מי שצריך לבקש מחברו לצורך שבת דבר מאכל או מלבוש או כיסא, יבקש בלשון 'השאלה' או 'בקשה'.

יב. מתנה: לכתחילה נוהגים להחמיר שלא לתת או לקבל מתנה בשבת, כיוון שדומה למקח וממכר, ואף לא יאמר אדם לחברו שמתכוון לתת לו מתנה ביום חול. והרוצה לתת מתנה לחברו דווקא בשבת, יבקש לפני שבת מאדם אחר שיקנה אותה עבור חברו על ידי הגבהתה, וכך בשבת ייתן לו את המתנה שכבר היתה שייכת לו מערב שבת. ואם לא עשה כן, ייתן לו את המתנה בשבת כפיקדון ויאמר לו שבמוצאי שבת היא תהיה שלו. לשם קיום מצווה מותר לתת מתנה, כגון לתת כלים ומאכלים לצורך סעודת שבת, או לתת פרסי עידוד לילדים שהשתתפו בלימוד תורה. ובשעת הצורך ניתן להקל כדי לשמח חתן בר מצווה.

יג. הגרלה: מלמד ילדים שרוצה לחלק פרסים בהגרלה, אם הם שווים במחירם – מותר, ואם אינם שווים במחירם – אסור. מותר להטיל גורל על הזכות לעלות לתורה או לומר קדיש, שאין שם דברים שאפשר למדוד ולחשב.

יד. פדיון הבן וצדקה: אסור לפדות את הבן הבכור בשבת, מפני שדומה למקח וממכר, אלא דוחים את הפדיון למחרת. אבל מותר להתחייב לתת צדקה בשבת, כיוון שלא נעשה קניין.

טו. בית דין: אסור לדון דין בשבת ולבצע את עונשי בית הדין, שמא יבואו לכתוב. ומטעם זה אסור לקיים בשבת אירוסין, נישואין, גירושין, חליצה וייבום. ואם עשאם בשבת, מה שעשה עשוי.

הכנה משבת לחול

לט. אסור להכין דבר משבת לחול או לשבת הבאה, וכן משבת ליום טוב, וכן מיום טוב לשבת (ללא עירוב תבשילין). אמנם בדיעבד שהכין, מותר ליהנות ממעשיו.

מ. מותר להכין משבת לחול כאשר יש לו הנאה ממעשיו גם בשבת (עד צאת הכוכבים). אם לא ניכר ממעשיו שכוונתו להכין ליום חול, הדבר מותר לכתחילה, כגון לקחת יין למקום אחר לצורך הבדלה ולשתות ממנו בסעודה שלישית, וכגון לקחת ספר לימוד לצורך מוצאי שבת וללמוד בו גם בשבת. וכן מותר לישון בשבת כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת, אך לא יאמר זאת בפיו.

אבל אם ניכר ממעשיו שכוונתו לצורך חול, רק במקום הצורך מותר לעשות את הדבר תוך הנאה ממנו בשבת, כגון לגלול ספר תורה למקום שבו יקראו ביום אחר וללמוד שם כמה פסוקים. וככל שההנאה בשבת יותר ניכרת או שההכנה נעשית לשם מצווה, יש יותר מקום להקל.

מא. מותר להתכונן בשבת למבחן במקצועות קודש שיתקיים ביום חול, הואיל ויש מצווה בעצם הלימוד. אבל לקראת מבחן במקצוע חול אפשר להקל רק בשעת הדחק, ואסור ללמוד לקראת מבחן באנגלית או שפה אחרת, כי אין בלימוד זה ערך עצמי (לעיל, לא). וכן אסור ללמוד למבחן שרגילים להתכונן אליו על ידי כתיבת תרגילים.

מב. מותר לסדר את הבית והשולחן או לשטוף את הכלים כדי שהבית יהיה נאה ומסודר לכבוד השבת. אבל מי שלא נשאר בבית עד צאת השבת, אסור לעשות כן. כמו כן, מותר לקפל את הטלית לאחר התפילה, כיוון שמכבוד השבת והטלית שלא להשאירה בלא קיפול (ועי' בפרק יג, לו).

מג. דברים קלים שאדם רגיל לעשות כדרך שגרה, בלא לחשוב על תוצאת הפעולה כמכינה משבת לחול, מותר לעשותם אף שתועלתם לימות החול. כגון להחזיר למקרר מאכלים שנותרו מהסעודה, ולערות מים על הכלים שבכיור כדי ששיירי המאכלים לא יידבקו לדפנות. וכן מותר להניח סימניה בסיום הלימוד, ולהחזיר את הספר למדף, ולהחזיר את טליתו לביתו לאחר התפילה, ולקחת איתו מפתח וסוודר לצורך מוצאי שבת. אבל לא יאמר שהוא עושה דברים אלו לצורך מוצאי שבת.

מד. הרגיל בימות החול לפנות את הכלים המלוכלכים ישר למדיח, מותר לו גם בשבת להניחם שם. אבל אם לא רגיל לפנותם ישר למדיח, אסור. ואם עושה כן כדי שיהיה לו מקום בכיור בשבת, או כדי שביתו ייראה נאה ומסודר לכבוד שבת, מותר.

מה. בשעת הדחק כדי למנוע טרחה יתרה, מותר לעשות מעשים קלים לצורך חול, אף שאין בהם הנאה בשבת, ובתנאי שלא ייראה שעושה אותם עבור חול. לכן ההולך למקום שקשה למצוא בו יין, מותר לו להביא יין בעוד היום גדול לצורך הבדלה. וכדי למנוע הפסד, מותר בשעת הדחק לעשות גם מעשים שניכר שהם לצורך חול ואין בהם הנאה בשבת, כגון להכניס כלים שעלולים להינזק מהגשם, או להכניס למקפיא מאכלים שעלולים להתקלקל בחוץ.