דיני הכשרת כלים בפסח

שלום א. למנהג השו"ע  אפשר למנהג אשכנז אי אפשר. ב. צריך לבער – שמא יאכלנו ואיסורו בכ"ש. ולרמ"א (תמז, י) נותן טעם לפגם אוסר בפסח בכלשהו, לכן אין דרך להגעיל כלים בפסח, ורק בליבון ששורף את הטעם אפשר להכשיר כלים בפסח. אבל רוב התנורים לא מגיעים לליבון חמור אלא לליבון קל וכתב במשבצות זהב (או"ח תנב, ד) והנה ליבון "קל" [המוזכר בסימן תנ"א סעיף ד ] דהוה כהגעלה ועדיף מיניה, מכל מקום אין שורף בפנים כי אם מפליט, י"ל דאסור בפסח אם בלע הטרפי"ד חמץ ע"י משקה או בחול המועד, דאפשר דחוזר ובולע, ואינו בן יומו לא מהני בפסח לדידן. בדרך כלל המוצא חמץ בפסח כבר ביטלו לפני הפסח, וכל איסורו מדברי חכמים, ומ"מ יבערנו כמו שמבערים חמץ שלא בוטל, שכבר למדנו שתיקנו חכמים שבנוסף לביטול נבער את החמץ בפועל. וכ"כ בשועה"ר תלה, ד, שאם לא ביער בפועל עובר בבל יראה ובל ימצא דרבנן,   ולהרחבה ראה בספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א באתר ישיבת הר ברכה https://yhb.org.il/04-05-06/