בסקירה היסטורית של צמיחת מלכות בית דוד נמצא, כי קיים דפוס פעולה דומה בצמתים מרכזיים המתבטא ביוזמת נשים הנחושות למפגש אישי לצורך אישות ועיבור בדרך השגה ערמומית.
בנות לוט יזמו מפגש עם אביהן בדרך רמייה של השקייתו לשוכרה. בפרשתנו,נלמד על תמר שכיסתה את פניה ועמדה על אם הדרך בכדי לזמן מפגש עם יהודה שחשב אותה לזונה. ובמגילת רות נעמי יוזמת את גאולת רות בדרך של פיתוי ותחכום.
לאור אירועים אלו, ננסה להבין:
– מה ראתה החכמה האלוקית לגלגל את נסיבות בניין מלכות בית דוד בדרכים אלו שאינן על דרך היושר והצניעות?
גם בפרשתנו דרשו חכמים שלאחר שנודע ליעקב כי יוסף 'נטרף' : "הוא היה עוסק בשקו ובתעניתו, ויהודה עוסק לקחת אשה, והקב"ה בורא אורו של מלך המשיח"(!) (בראשית רבה)
מצאתי את דוד עבדי
בעצם מלאכת הבריאה נוצר מרחק בין הנבראים לשורש ההויה, אשר עתיד להצטמצם במהלך ההיסטוריה האנושית עד התחברות עצמית מחודשת של הבריאה עם שורשה. תנועת השיבה של העולם אל הבורא וחזון הגאולה, מהווים תשתית לקיומה של המציאות. רעיון המשיח המוטל על כתפי מלכות בית דוד יתבטא בחשיפת היסוד האלוקי הקיים בבריאה על כל פגמיה וחסרונותיה.
תיקון שלם ואמיתי צפוי להאיר את אורו גם במחשכים הגדולים ובסיבוכי המציאות. צמיחת משיח בן דוד מתוך אירועי משבר, הרחוקים מהסדר האנושי הרגיל, מעידה כי מהותו של המשיח לקום מהנפילות, ולהפוך את הרע לטוב. גאולת העולם תברר כי האלוקות מופיעה גם בצדדים הרחוקים והשפלים, ותגלה כי אחדות אלוקית קיימת בכל מרחבי החיים.
במבט מעמיק יתגלה, שרצף האירועים המסובכים בהיסטוריית שבט יהודה, מעלים ניצוצות אור שישפיעו על תכונותיה של מלכות בית דוד.
במעשה בנות לוט התחיל לצמוח רעיון המשיח. גילוי העריות בתוך משפחתם היה מקרה חמור וקיצוני הזר לסדר הדורות התקין הנשמר אף בקרב אומות העולם, והביא להיווצרות עמים שהיו מגדולי צוררי ישראל. עזות הפנים הושרשה בטבע אומת מואב, ונוכחותה מונעת מזכריהם לבוא בקהל ישראל לעולם. אך מתוך התחברות בנות מואב עם ישראל, הניצוץ החיובי שבעזות הפנים יהווה יסוד חשוב בהנהגת מלכות בית דוד. מידת הרחמים הטבעית של ישראל צריכה השלמה של עוז ותקיפות בכדי לבנות את דמות המנהיג האידיאלי, ושילובה של מואב בחוטר ישי מקנה זאת.
המפגש של יהודה עם תמר עורר אותו לקנות את מידת האמת לטבעו, ולהוריש אותה לזרעו לדורות עולם. טבעה של מלכות, של השררה, לפעול ככל העולה על רוחה גם כשמדיניותה פוגעת באזרחיה תוך סילוף הצדק והמוסר. אולם, מלכות ישראל המיועדת לתקן את העולם מושתת ביסודה על מידת האמת, כפי שהתברר בהודאתו של יהודה אשר זיכתה אותו לכתר מלכות.
על כך דרשו חז"ל בשמות רבה (ל, יט): "…ולמה נתן ה' כתר ליהודה, והלא לא לבדו הוא גבור מכל אחיו, והלא שמעון ולוי גיבורים, והאחרים? אלא שדן דין אמת לתמר, לכן נעשה דיין העולם… כיצד? היו יצחק ויעקב יושבים שם וכל אחיו והיו מחפין אותו, הכיר יהודה למקום ואמר: אמיתת הדבר. ואמר (בראשית לח): 'צדקה ממני' – ועשאו הקדוש ברוך הוא נשיא".
יוזמת נעמי עוררה את מידת החסד אצל בועז שהתבטאה בהסכמתו לפרוש חסותו על רות ולהקים את שם המת על אחיו. מלבד מידת האמת שנקנתה על ידי יהודה ועומדת ביסוד מלכות ישראל, צריכה מידת החסד להוות חזון ומטרה ממלכתית. כשם שהנהגת ה' בעולם מושתתת על החסד, כך מלכות ישראל המייצגת את מלכות ה' מתחת השמים צריכה לפעול.
באופן מעמיק, נפילותיהם של בני שבט המלוכה מעידים על כוחותיהם הגדולים וכישרונותיהם הברוכים. החיסרון הקיים בבריאה מתבטא בחטאי האדם אשר מחויבי המציאות. ככל שטמונים באדם כוחות גדולים של יצירה ומעשה, כך ההתמודדויות המונחות לפתחו יהיו רבות וקשות. בטבע שבט יהודה קיימת מנהיגות פורצת דרך, המיועדת להוביל את העולם אל עבר ייעודה. תכונה זו המזמנת לפתחה אתגרים ונפילות, טומנת בחובה גם יכולת קימה מעפר הנפילה, ובזכותה יהודה קיבל את מלכות ישראל.
במקרים שסקרנו בולט מקומה של האישה בבניין מלכות בית דוד. מעשי הנשים בצמתים המרכזיים של השושלת תרמו תרומה מכרעת להמשך תהליך זיקוק הרעיון של המשיח, עד שהתגלה בבית דוד. הדבר מלמד כי מלכות ישראל השואפת לתיקון העולם והאדם, צומחת ועולה מהשלמה הדדית של זכר ונקבה אשר חיבורם מהווה את שלמות האדם.
