שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מעשה שבת

מהי ההלכה למעשה בדין 'מעשה שבת' לדעת הרב מלמד?

דעת הרב מלמד מבוארת בספרו פניני הלכה שבת בפרק העוסק בדין מעשה שבת. אפשר לקרוא מספרי הרב דרך האתר.

אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

 

הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת

א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.

ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 07:36:37

ירק עלים

ירקות עלים עם השגחת כשרות מחרקים שכתוב להשרות במים עם סבון – מה הדין כאשר לא משרים אלא שוטפים היטב מהחול שעליהם וזהו?

אחרי שטיפה טובה, כפי שמן הסתם עושים, שהרי אף אחד לא רוצה לאכול חסה עם חול… – דינם כדין דרך האמצע המבוארת בפניני הלכה כשרות פרק כג.

אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 01:12:06

יהודי או ערבי

מתי יש חובה לקנות דווקא אצל יהודי גם כאשר המוצר יקר יותר?

דין זה מבואר בפניני הלכה העם והארץ. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ח – עבודה עברית

העדפת הקרוב

א. כדי לפתור את כל המצוקות בעולם ולבנות חברה טובה ובריאה, יש לעשות זאת לפי הסדר, מהמעגל הקרוב למעגל הרחוק יותר. לכן הן בענייני חסד והן בכל התחומים הכלכליים, כהעדפה בנתינת עבודה והעדפה בקנייה ומכירה, יש להקדים את הקרוב יותר. סדר הקדימה הוא: קרוב משפחה, שכן, המתגורר באותה עיר, יהודי קודם לגוי (בבא מציעא, עא; ספרא ויקרא כה, יד. ועי' פניני הלכה ליקוטים ב' ה, יג).

העדפת יהודי

ב. המצווה להעדיף יהודי היא גם כאשר המחיר שהוא דורש מעט יותר יקר. אולם כאשר ההפרש משמעותי, אין חובה להעדיפו. ובכל מקרה יש להשתדל ככל הניתן לא להעסיק ערבים שחשודים בעוינות כלפינו. אמנם אם מחיר היהודים או הגויים שאינם עוינים אותנו גבוה באופן משמעותי ממחיר הערבים שעוינים אותנו, והדבר עלול לפגוע בעסק או בבניין הארץ, עדיף לבנות עם הערבים כדי שאחיזתנו בארץ תתחזק. וחובה על המעסיק להתייחס אליהם בכבוד והגינות, ובטח שלא לבזותם ולא לעושקם או להלין את שכרם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-29 23:52:09

הקלות בגיור

שבוע טוב לראש הישיבה הרב מלמד שליט"א ולרבני הישיבה שליט"א רציתי להציג בפניכם ארבעה דמויות שקשורות לגויים בארץ ולגיורם: אלכסיי, סרגיי, ח' וש': אלכסיי, שרת איתי בסדיר, יום אחד בתחלת השירות, הוא אמר : "יש איתי בעייה, אני לא יהודי". עניתי לו: שזו לא בעייה ואנחנו יכולים להיות חברים ולעזור אחד לשני, ואכן כך היה, היינו חברים והשתדלנו לעזור אחד לשני בכבוד הדדי. סרגיי: סרגיי, היה מפקד במילואים, הוא סיפר שעבר גיור _ אבל הוא מרגיש ש"זה לא הוא", כלומר, זה לא מתאים לו והוא לא רצה לשמוע או לקרוא שום דבר שקשור ליהדות. ח' הוא שכן שלי שהגיע במסגרת נעל"ה לכפר נער בארץ, אמא שלו לא יהודיה, הוא בהמשך למד במכון מאיר, התגייר והיום חסיד חב"ד שמסיים מסכת ארוכה וקשה בכל שנה ומהוה בשבילי דוגמא אישית טובה. כמוהו ש' שגם אמא שלו לא יהודיה, היה בקהלת נהורא ברמת גן והיום חבדניק, בעל משפחה גדולה שמשכים בכל שבת ללימוד משותף של חסידות ועוד.פגשתי דמויות נוספות. כתוב בשו"ע הרב סימן קיח שמסמיכים גרים לצדיקים בברכה – כי כך הסמיכם הכתוב. השאלה: יש גרים צדיקים שקל להתפלל עליהם ויש כאלה שהתגיירו בגלל אינטרס ואחר מתחרטים, או שאין לזה שום משמעות עבורם.איך אני יכול לאהוב אותם או להתפלל עליהם בתור גרים, כשהם לא מזדהים וולא אוהבים את היהדות – קל יותר להסתדר עם גוי שיודע שהוא גוי , ולא עם כאלה שאינם מרגישים יהודים, לא אוהבים את היהדות, אין להם זיקה ליהדות , שהיא משהו חיצוני שלא קשור אליהם. לדעתי, ככל שמוותרים על קבלת המצוות, הם מבינים שזה לא רציני.מה האינטרס להכניס, כביכול, לעם ישראל רבים שאין להם שום זיקה והם לא אוהבים את היהדות? בברכה צבי

שאלות טובות. כל הכבוד לך שדברים כאלו מעניינים אותך. התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה גיור פרק, שם מבואר שכאשר כבר חיים בתוכנו אלפי גויים בגלל נישואי תערובת, אנו במצב של שעת הדחק גדול מאוד, כי האלפים הללו מתחתנים כל הזמן עם יהודים אצלנו כאן בארץ ישראל, והדבר ייהפך לנורמה, עד שנגיע למצב חלילה שאיננו יודעים כבר מי באמת יהודי ומי לא. איננו יכולים להרשות זאת, ולכן ניתן במצב כזה לסמוך על פוסקים רבים שהקלו לגייר.

לגבי מקרים בהם מגיירים והמתגייר לאחר מכן חוזר בו, אין זה מבטל את הגיור, אלא דינו כיהודי שאין לו כל עניין במצוות.

ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את עקרי הדברים כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ו – הגיור בשעת הדחק

קרובי ישראל שמתגיירים לשם נישואין ולא יהיו דתיים

א. לעיתים המבקשים להתגייר הם גויים שחיים בזוגיות עם יהודים שהתרחקו מהיהדות, ולאחר זמן רוצה היהודי לחזק את הקשר שלו עם היהדות, ובן זוגו מוכן להתגייר למענו.

למרות הבעייתיות הגדולה בגיור כזה, למעשה יש להתאמץ לגיירם ולהשיאם כהלכה לבן זוגם, שכן אם לא יסכימו לגייר את בן הזוג הנוכרי, בן הזוג היהודי לא ייפרד ממנו, וימשיך לחיות עמו בחטא כל ימיו וזרעו יתבולל בעמים.

ב. גם כאשר מדובר על זוגיות של כהן עם נוכרית שמבקשת להתגייר, למרות שאסור לכהן לשאת גיורת, רבים הורו לגיירה בלא לערוך להם חתונה, משום שהאיסור לחיות עם גויה חמור מהאיסור לכהן לחיות עם גיורת. בנוסף, אם האישה לא תתגייר, ילדיו של היהודי יהיו נוכרים וזרעו יאבד בגויים. וכן נהגו בבתי דין רבים.

ג. בנוסף לכך, בשעת הדחק כזו, הורו למעשה פוסקים רבים לגייר גם כאשר בן הזוג המתגייר אינו מתכוון לקיים אורח חיים דתי, ובלבד שמעוניין להיות בעל זהות יהודית מתוך אמונה בסיסית בה' ובתורה, ומתוך הבנה שברגע שיתגייר יחולו עליו כל המצוות, שכרן ועונשן, והוא מתכוון לקיים לפחות את חלקן (עי' בפניני הלכה סעיף ו' ברשימת המצוות הרבות שמקיימים רבים מהחילונים כיום).

וכן הדין לגבי גיור ילדיהם של יהודים ונוכריות, שהוריהם רוצים שיהיו בעלי זהות יהודית, אבל לא מתכוונים לחנכם לקיום אורח חיים דתי.

במקרה כזה, מטרת בית הדין אינה ללמד את הבא להתגייר הלכות רבות, אלא להתמקד בלימוד הכללים כדי ליצור אצלו כמה שיותר הזדהות עם היהדות והמצוות, ועם החזון הגדול של עם ישראל להביא ברכה לעולם (הרבנות הראשית לישראל נהגה כדעת המקילים במשך שנים רבות).

ד. בית דין שגייר לפי דעת המקילים, גיורו תקף בדיעבד גם לדעת רוב המחמירים המצריכים גם בשעת הדחק התחייבות כנה של המתגייר לקיים אורח חיים דתי (עי' בפניני הלכה בפירוט הדעות השונות).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-29 19:50:35

ענייה לקדושה במוסף של שבת בזמן עמידה

שלום מי שנמצא בתפילת עמידה בזמן שהציבור אומרים בשבת קדושת כתר של מוסף, כיצד יש לענות? האם גם כן יענה רק בקדוש וברוך? האם בשאר הפסוקים יכול להמשיך בתפילה או יעצור וישתוק? וכן בנקדישך, האם בפסוק השלישי (ובדברי קדשך כתוב לאמר, ימלוך…), יכול להמשיך בתפילתו או יקשיב וישתוק?

  1. האם גם כן יענה רק קדוש וברוך – כן. אם נמצא במקום שמותר לענות, כלומר אחרי ה'יהיו לרצון הראשון' שאחרי 'המברך את עמו ישראל בשלום'.
  2. יכול להמשיך בתפילה.
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-28 07:20:41

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת וארא – למה דווקא עשר?

בשבת הקרובה נתחיל לקרוא על מכות מצרים. חכמים למדו כי כל מכה ארכה חודש על פי החלוקה הבאה: שלושה שבועות אזהרה, ועוד שבוע למכה עצמה. בחישוב פשוט יוצא כי שתי הפרשות (וארא, בא) ארכו במשך כעשרה חודשים, הן התחילו בסיוון והסתיימו בניסן.

על מכות מצרים עולות הרבה שאלות בסיסיות, כדוגמת: מדוע הקב"ה לא הוציא בבת אחת את ישראל ממצרים?, ומה מיוחד בכל מכה? אי"ה, בסיום המכות ננסה לענות על שאלות אלו. אך, הפעם נרצה להתמקד בשאלה הבאה:

מדוע ניתנו דווקא עשר מכות? הרי הקב"ה יכול היה להביא פחות או יותר?

נקודת מוצאנו האמונית היא שכל דבר לא נוצר באופן שרירותי אצל הבורא, אלא קיימת סיבה עמוקה שאנו צריכים לחשוף אותה ולהאיר את עיננו בסוד הדברים. גם כמויות ומספרים הם חלק מהכלל האמוני הזה, ואינם 'הונחתו' מלמעלה סתם כך.

אם כן, מה מיוחד במספר עשר? ננסה לענות ע"פ חכמת הסוד.

הופעה כללית

בסקירה רחבה נראה כי המספר עשר מלווה הרבה מאירועים חשובים, וחלקם נמנו בפרקי אבות (פרק ה):

"בעשרה מאמרות נברא העולם… עשרה דורות מאדם עד נח… עשרה דורות מנח עד אברהם… עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו… עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ו עשרה על הים, עשר מכות הביא הקב"ה על המצרים במצרים ועשר על הים, עשר ניסיונות ניסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר… עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש… עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות…

מתברר, שהתשובה לשאלה "למה דווקא עשר מכות?" תלויה בשאלה גדולה יותר:

"במה התייחדה הספרה עשר שמופיעה פעמים רבות"?

לכל מספר יש שם…

ננסה לעמוד על טיבם של 'מספרי מפתח':

  1. המספר אחד מבטא ערך המוחלט של היחיד. לכן, עשרת הדיברות התחילה באות א' במשפט "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים…", כדי ללמדנו כי אין אחד אלא הקב"ה.
  2. המספר שתיים מבטא את תחילת ההתפרטות. הקב"ה כבר לא יחיד בעולמו, ולכן התורה ובריאת העולם התחילו באות ב' במשפט 'בראשית ברא אלוקים את השמיים והארץ'.
  3. הספרות שלוש – תשע גם כן בעלות ייחודיות משלהן, אך המכנה המשותף שלהן 'כריבוי פרטים' גובר על ההבדל ביניהם, ואין שוני מהותי בין הספרה תשע לספרה שלוש.
  4. הספרה עשר היא בבחינת "ואת עלית על כולנה", ויוצרת מציאות חדשה! ועל כך אומר המהר"ל, (נתיב התורה א):

"…כי מספר עשר מורה על דבר שיש בו ריבוי והוא כלל אחד מקושר כי כך הם עשרה, כי עד ט' מספר הפרטי שכל אחד מחולק לעצמו אבל עשרה הוא מספר כללי שהכול הוא אחד מקושר. ולכך היו״ד מורה על מספר עשרה, כי היוד היא קטנה עד שאין לחלוק היו״ד לשנים לקטנותה שהיא כמו נקודה אחת, ומורה לך כי עשרה הם מסודרים יחד עד שהם כמו דבר אחד"

כלומר, המספר עשר מבטא את ההופעה הכללית החדשה שנוצרה כעת.

לדוגמא: אל לנו להסתכל על עשרה אנשים כעשרה אנשים בודדים שמקובצים יחד, כי אם על ציבור בפני עצמו. כך למשל צריך להבין כי התקבצות עשרה אנשים מישראל יוצרת מסגרת ציבורית בה הקודש יוכל לחול והשכינה תשרה ביניהם.  כיוון שמניין עשרה אינו אוסף של פרטים, אלא מהווה מציאות כללית בה האישים מקושרים לרעיון אחד – הופעת הקודש בעולם.[1]

וכך מבאר הרש"ר הירש:

"עשר הוא קרוב לאסר, עצר, אזר, שכולם רוצים לומר קשר או הדוק יחד, ומכאן מספר עשר, כי בזה נשלם סכום. עשר היא הקבוצה הראשונה היוצרת שלמות, כל העולם החפצי נספר בעשיריות… "

כלל ללא שינוי

ואם נשאל – מה מיוחד בהגדרה אם זה כלל ולא אוסף של פרטים?

תשובה: ככל שהדבר הוא כללי יותר – כך קיימים אצלו פחות שינויים. כך לדוגמא אם נמצא חתול שיודע לאכול בסכין ומזלג הדבר יעיד עליו שהוא מאולף כראוי, אך לא ניתן להסיק שטבע החתולים כפי שאנו מכירים השתנה. אולם, ככל שנמצא יותר חתולים מהרבה מקומות שאכן יודעים לעשות כך אז ניתן ללמוד על הכלל שהשתנה.

ועל כך אומר המהר"ל: שקו הגבול להיחשב הופעה כללית הוא המספר עשר.

כל מאורע שצוין בו המספר עשר בא ללמד כי מדובר כאן על מדרגה חדשה שנוצרה והיוותה קומת בסיס להופעת דבר חדש על גביה.  ומוטל עלינו לברר בכל פעם מה התחדש שם.

עשרת המכות

לענייננו, עד המכה העשירית, המכות היו עונשים בודדים מאת הקב"ה. אולם המכה העשירית איחדה את כל המכות עד כה וגילתה כי הם מבטאים מציאות כללית של השגחה אלוקית קבועה בעולם.

 לפני כן, יכול היה אדם לומר כי השגחת הבורא משתנה, לעיתים מופיעה ולעיתים נעלמת. אך ברגע שהופיע בהם מספר עשר הדבר מציין כי קיימת בהופעה זו שלמות כללית שקבועה במציאות ואינה משתנה.

במאמר מוסגר נאמר, כי רעיון עמוק יותר מסתתר מאחורי זה. דווקא בהופעה כללית מתברר כי קיים בכולם מכנה משותף אחד שיצר וכיוון את כל הפרטים להופעת הכלל והוא – הקב"ה.

בשפה האמונית, הדבר מכונה 'אחדות ה'. מוטל על האדם המאמין לחשוף את היסוד האלוקי המקיים את כל הפרטים והכללים. כאשר בתחילה, השאיפה היא להראות שהפרטים אינם אלא כללים. ובשלב השני, למצוא כי הכלל מבטא את אחדות ה', כפי שהתנבאו הנביא "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

והדברים עוד עמוקים וארוכים…

יהי רצון שנזכה להבין במקצת את החכמה האלוקית

שבת שלום

 

 

[1] ועל כך נאמר בפרקי דרבי אליעזר (יט): " עלי עשור ועלי נבל, כל עדות נאמנות לישראל בעשרה, הכנור שהיה מנגן בו דוד בעשרה נבלים, עדות ברית מילה בעשרה, עדות המת בעשרה, עדות ברכת השם בעשרה, עדות חליצה בעשרה, עדות ברכת נשואין בעשרה, שנאמר (רות ד') ויקח בועז עשרה אנשים וגו"

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן