רביבים

תהליך כתיבתו ותוכנו של ספר ‘המסורת היהודית’

המסורת היהודית

ספר ‘המסורת היהודית’ נולד מתוך כאב עמוק על הניתוק של חלק גדול מבני עמנו ממורשתם, אך גם מתוך תחושת אחווה חזקה וייעוד משותף • לכתחילה יועד הספר לשומרי מסורת, אך במהלך הכתיבה התברר שיש בו תועלת גם לדתיים ולחילונים • בניגוד לדימויים הפולקלוריסטיים, עיקר היהדות הן החובות שבין אדם לחברו, למשפחתו ולעמו

בתפילות שלאחר מכן הייתי צריך לעצום חזק את עיניי כדי לעצור את הדמעות, ולעיתים אף בדרשות, כשעסקתי בשאלות הגדולות על העם והתורה ותיקון העולם, התקשיתי לעצור את ההתרגשות שבלב

בשעה טובה, בחסדי ה', השבוע יצא לאור ספרי 'המסורת היהודית', שנועד לבטא את מכלול הערכים, המצוות וההלכות כפי שמתבטאים בפועל במסורת היהודית, בספר אחד. כיוון שטור זה הוא במידה רבה אישי, אני משער שרוב הקוראים מעוניינים לשמוע על תהליכי כתיבת הספר.

ניסיונות ראשונים

המחשבה הראשונה לכתוב ספר מעין זה התעוררה אצלי בעקבות דבריו של פרופ' מאיר בוזגלו במסגרת 'שיח שלום', על ערכה של המסורת היהודית והברכה הצפונה בהנגשתה ובהעצמתה. אינני בטוח שהבנתי את מלוא כוונתו, אולם דבריו עוררו אותי. מתוך כך שמתי לב שאין ספר שמסכם ומבאר היטב את המסורת היהודית, לא בצידה האמוני־ערכי ואף לא בצידה ההלכתי. כמדומה שהשיחה הראשונה עם פרופ' בוזגלו על רעיון הספר התקיימה לפני כעשר שנים.

לפני כחמש שנים קיבלתי פנייה מרבני מכוני הגיור, ובראשם הרב חיים דרוקמן שליט"א, שאכתוב ספר שיתאר בשפה בהירה את עיקרי האמונה וההלכה של היהדות, באופן הדומה לסגנון 'פניני הלכה', אבל קצר הרבה יותר. כך, מתוך תחושת אחווה עמוקה לאחיי בני עמי, שיוכלו להתוודע לאוצרות הרוח שבמסורת היהודית, ומתוך כבוד לחפצים להתגייר – התיישבתי לפני כחמש שנים לכתיבת הספר.

בתחילה חשבתי לקצר את ספרי 'פניני הלכה', אולם לאחר מאמץ של כמה שבועות, התברר שבאופן זה הספר יתארך על פני כאלף וחמש מאות עמודים. מנגד, התקשיתי לחתוך בבשר החי ולהשמיט הלכות ורעיונות. חזרתי ללימוד הרגיל סביב המשך כתיבת סדרת 'פניני הלכה'.

במשך השנים הבאות, מתוך עיסוק בסוגיות שונות והקשבה לשאלות המעניינות את הציבור, חשבתי שאוכל להתמקד בכללים ובהלכות החשובות יותר. שוב הקדשתי לספר כמה שבועות, אולם לפי מה שהכנתי, כבר היה ברור שהספר יתארך לכשמונה מאות עמודים. הרבה מעבר למה שצריך. שוב חזרתי ללימודי העיקרי סביב 'פניני הלכה'.

כנס הייעוד המשותף

באלול אשתקד השתתפתי בכנס "הייעוד המשותף שלנו", שבו חברו משרד התפוצות וקרן ג'נסיס לכינוס מנהיגים יהודים מכל העולם לחיזוק הערבות ההדדית בעם היהודי. לראשונה נפגשתי עם יהודים ממקומות רחוקים ומתנועות שונות, שאוקיינוסים הפרידו בינינו. מצאנו שאנו קרובים בליבנו ורחוקים בדעותינו, ומאוד מייחלים לשותפות אמת. המפגש היה מטלטל וכואב עבורי. הלב נקרע מכאב על מיליוני יהודים מבוגרים שהתרחקו מאוד ממורשתם. היו שהטיחו בנו – הישראלים, ובעיקר המתנחלים הדתיים – האשמות נוראיות, שמבוססות על עלילות מרושעות של הגרועים שבשונאינו. עם זאת, הייתה בליבם אהבה ונכונות לשוחח. לשם כך באו כולם: למצוא חזון משותף שישוב ויחבר את העם היהודי.

בתפילות שלאחר מכן הייתי צריך לעצום חזק את עיניי כדי לעצור את הדמעות, ולעיתים אף בדרשות, כשעסקתי בשאלות הגדולות על העם והתורה ותיקון העולם, התקשיתי לעצור את ההתרגשות שבלב, וכדי להמשיך בשיחה עברתי לדבר על הלכות כשרות, שבהן עסקתי באותם חודשים.

לאחר השלמת הכרך השני של הלכות כשרות לקראת חנוכה תש"פ, התגבשו במחשבתי שתי החלטות. האחת, במקום לנסות לקצר את 'פניני הלכה' צריך לכתוב את הספר 'המסורת היהודית' מחדש, כספר בפני עצמו. כלומר, לחשוב תחילה על העקרונות, ההלכות והערכים החשובים בכל תחום, ולכותבם מחדש. נעזרתי כמובן בניסוחים מ'פניני הלכה', אבל התבנית חדשה. ההחלטה השנייה – לשבת ברציפות עד השלמת הטיוטה של כל הספר.

בחסדי ה', לאחר כחודשיים סיימתי את הטיוטה. שלחתי את הספר לאישים שונים להערות ולהארות, ושקעתי בלימוד הלכות טהרת המשפחה. אז התחיל סגר הקורונה, שסייע בידי להתקדם בקצב מהיר. לאחר קבלת הערות ראשונות, העברתי את הספר לרבנים חברי המכון, ובראשם הרב מאור קיים שליט"א, שיעברו על הספר בדקדוק, ובעזרת כל ההערות וההארות חזרתי ללטש את הספר שוב ושוב עד הוצאתו לאור.

קהל היעד

המסורת היהודית
המסורת היהודית ניתן להשיג את הספר במכון הר ברכה לחצו כאן למעבר

למרות שבתחילה קהל היעד היה בעיקר מסורתי, במשך הכתיבה מצאתי שאינני יכול לכתוב ספר עבור קהל מסוים בלבד. כיוון שבפועל הספר יהיה זמין לכול, הרי שאי אפשר להתעלם משום קהל. כך מצאתי את עצמי מתאמץ לכתוב את סיפורה של המסורת היהודית גם עבור שומרי המצוות שמעוניינים לראות את מושגי היסוד, המצוות וההלכות שהם מכירים כמכלול אחד, תוך שימת לב לעקרונות שעומדים בבסיסם, ומאידך, גם עבור הרואים את עצמם כחילונים שרוצים ללמוד על היהדות כפי שהיא. למרות הצורך לתמצת את הדברים, השתדלתי לכותבם בדייקנות ובבהירות מרבית, עד שאולי בסופו של דבר זה עיקרו של הספר – להביע את התמונה הכוללת של היהדות באופן מאוזן, ובאופן שבכל המצוות וההלכות משתקפים הרעיונות המכוננים, ובכל פעם בתוספת חידוש. במידה מסוימת ספר זה הוא כעין דוגמת 'ספר החינוך'.

הספר נועד להניח לפני המעוניין את תמצית אורחותיה ורעיונותיה של המסורת היהודית כפי שהיא, תוך תקווה שימצא שהיא נאה, מובנת ועמוקה. אין מטרתי בספר זה לנהל ויכוחים והתנצחויות עם בעלי דעות ועמדות אחרות, או לחילופין לרַצותם. יחד עם זאת, אינני מתעלם מהאתגרים שניצבים לפתחנו בתחום המוסר, התרבות ויחסי ישראל והעמים.

העקרונות המנחים את הספר

פעמים רבות, כשמנסים לתאר את המסורת היהודית, שמים דגש על המצוות שבין אדם למקום, בתוספת נופך פולקלוריסטי של מנהגים שונים. אולם מצד האמת, המצוות שבין אדם לחברו, למשפחתו ולעמו – קודמות, ואין מדובר רק במנהגים, אלא בעקרונות מכוננים של צדקה ומשפט, חסד ודין, אהבה ורחמים. לא לחינם גדולי ישראל חזרו והדגישו את מקומן של המצוות שבין אדם לחברו. רבי עקיבא אמר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זה כלל גדול בתורה". והלל הזקן אמר, שכל התורה על רגל אחת: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", וכל השאר התפרטות של הכלל הזה.

לפיכך, כדי לספר את הסיפור האמיתי של המסורת היהודית, הדגשתי כראוי את המצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למשפחתו. על כן, מיד לאחר שני פרקי הפתיחה המשכתי למצוות שבין אדם לחברו, ובכללן מערכת הצדק, הצדקה והמשפט. לאחר מכן מבוארות הלכות המשפחה וערכיה: הנישואין, שמחתם, זוגיות מיטיבה והתמודדות עם משברים, אבלות, כיבוד הורים וחינוך ילדים. כמובן גם בפרק הראשון שעוסק בחזון ישראל, ובפרק השני שעוסק בתולדות ישראל מבראשית ועד מתן תורה, מודגש החזון הגדול של תיקון העולם, שעיקרו טובתו של האדם והעולם ורוממותו. בכך נשלם השליש הראשון של הספר.

השליש השני

אפשר היה להתחיל את הספר בביאור יסודות האמונה, אולם בחרתי לפותחו כדרכה של התורה – בסיפור חייו של עם ישראל והמצוות שבין אדם לחברו. כך יוצא שבתחילת השליש השני של הספר מבוארת משמעות האמונה והתורה. כדי לבאר את מלוא המשמעות של האמונה והתורה, מוכרחים לבאר את מקומם המרכזי של העם, הארץ והמקדש. גם בזה יש חידוש לעומת ספרים רבים שמנסים לתאר את המסורת היהודית כסיפור פרטי הנוגע לחייו האישיים של האדם, ולכל היותר לקהילתו, בלא להדגיש כראוי את מקומם של העם והארץ, הקשור לחזון הגדול של תיקון העולם כולו, השמיים והארץ, התורה והעבודה. כך יוצא שבפועל, כל הכיסופים העצומים שמלווים את היהדות בתפילותיה ובמנהגיה, בחגיה ובצומותיה, נדחקים לקרן זווית, וחלקים עצומים בתנ"ך ובהלכה נגנזים ומוסתרים.

אי אפשר לדבר על המסורת היהודית בלא לבאר את ערכם של הארץ והמקדש. מתוך כך אפשר להמשיך לביאור הלכות בית הכנסת, התפילה והברכות, שכולן מבטאות את ערכי האמונה וגילוייה בארץ ובמקדש. כהמשך לכך מתבארות הלכות כשרות ומצוות שנוגעות לכבוד האדם וליחסו לחי ולצומח.

השליש האחרון – שבתות ומועדים

השליש האחרון של הספר עוסק בשבתות, בחגים ובצומות. לא היה קל לדחות את השבת והחגים לשליש האחרון של הספר. אולם כיוון שהשבת והחגים נועדו לבטא במשך מעגל השנה את מלוא ערכי היהדות, ראוי היה לבאר תחילה את מכלול הרעיונות, כדי שיקל לבאר כיצד הם משתקפים בשבתות ובמועדים, וכיצד נמשכת מהשבתות ומהחגים ברכה גדולה לכל תחומי החיים.

תודות

מתוך התודות שבסוף הספר: "בחסדי ה' זכיתי לשמש כרב בקהילה מפוארת של חלוצים בני תורה שזוכים להגשים את חזון הנביאים, להפריח את השממות בקו הראשון של ההתיישבות, לעסוק בתורה ובעבודה ולהקים משפחות נפלאות. הלימוד עימהם חי ועמוק, ומחבר את האידיאלים הגדולים אל חיי המעשה, עד שלא ניתן להתעלם מהברכה שדברי התורה מביאים לחייהם. עימהם תלמידי הישיבה, ומהם כבר רבנים מופלגים ואנשי מדע מצטיינים, מחנכים ואנשי ציבור מהמעלה העליונה, שבוחנים ובודקים כל רעיון שאני אומר. על ידם אני זוכה לכוון את הרעיונות וללטשם. בזכותם האמונה המופשטת שהתורה אמורה להוסיף חיים וברכה לכל תחומי החיים הולכת ומתגשמת, עד שהנני יכול לכתוב בכנות כי אכן בפועל תורת ארץ ישראל מוסיפה ברכה. "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלוֹקָיו" (תהילים קמד, טו). "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'" (תהילים לד, ט). עוד חובה לציין את הנשים הרבות שמגיעות בקביעות לשיעור השבת בצהריים, ונוטלות חלק פעיל בליבון הסוגיות ובהתלבטויות על דרך כתיבתן בספר, ומוסיפות שאלות והצעות מחכימות".

פרידה

בדברי הפרידה כתבתי: "בספר זה השתדלתי להגיש לאחיי ולאחיותיי את סיפורה של 'המסורת היהודית'. מכאן מבטנו ותפילותינו פונים לעתיד, לחזון הנביאים המופלא שמתאר את המהפכה הרוחנית והמוסרית שעתידה לצמוח מתוך המסורת היהודית, אמונתה, תפיסתה, ערכיה והלכותיה. תקוותי שספר זה יוסיף נדבך לאותה תשתית שעליה ייבנה מקדש העתיד, ובו יזהירו חוכמת הדורות ומסירות נפשם של אבותינו הקדושים, שגם בחשכת הגלות, תחת שלטון של אימפריות רשע, לא איבדו את האמונה לתיקון עולם במלכות ש־די".

המסורת היהודית
המסורת היהודית

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

עוד ברביבים

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן