האכזבה מהיחלשות גוש הימין בבחירות, והצד החיובי – נטייה של העם לימין ולמסורת • כישלון הליכוד והצלחת 'יש עתיד' נובעים מהחשיבות שמייחס הציבור לסוגיית השוויון בנטל • גם לטובת השמירה על שלמות הארץ, יש להזדרז ולמצוא פתרון מוסכם לבעיית הגיוס • על הבית היהודי לפעול כדי לפתוח את מוסדות החינוך הדתיים לעוד מגזרים
אכזבה
תוצאות הבחירות מאכזבות ומשאירות טעם של החמצה. הסקרים הפיחו תקוות שהבית היהודי יגדל יותר, קיווינו שהליכוד-ביתנו לא יאבד מנדטים רבים. ידוע שבסך הכל רוב הציבור בארץ ימני, והנה שוב, בגלל קשיים פנימיים בגוש הימין, מצליחה מפלגה שחורתת על דגלה רעיון כללי, 'יש עתיד', למשוך קולות מהימין שמאלה. רבין נבחר על ביטחון אישי תוך הבטחה ברורה שלא ינהל שום משא ומתן עם אש"ף, ואחר כך ניהל איתם משא ומתן הביא עלינו את הסכמי אוסלו הארורים. ברק לקח טרמפ על הזקנה החולה בפרוזדור בית החולים, וניצל זאת כדי להודיע בעולם שמדינת ישראל מוכנה לוותר על מרבית יהודה ושומרון.
עם שרון הבעיה היתה יותר קשה. הוא נבחר כראש הליכוד, תוך הצהרה שדין נצרים כדין תל אביב, ולבסוף בגד בבוחריו, גירש את תושבי גוש קטיף וצפון השומרון והחריב את יישוביהם.
גם הפעם, מחצית מבוחריו של לפיד הגדירו את עצמם כאנשי ימין, כפי שהצהירו בסקר של ד"ר מינה צמח. אמנם לפיד לא הצהיר עד כה שהוא איש שמאל. להפך, הוא קיבע את עצמו כאיש המרכז, ובחר להציע את תפיסתו המדינית באוניברסיטת אריאל, תוך הצהרה שהוא תומך בחיזוק גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. אבל יש חשש שעם התגברות הלחצים הבינלאומיים, מפלגת 'יש עתיד' תתייצב כמקשה אחת עם השמאל נגדנו.
הצד החיובי
מנגד, גם מתוצאות הבחירות ניכר שמתרחשים בחברה תהליכים חיוביים עמוקים ביחס למורשת היהדות, ובכלל זה גם ביחס ליישוב הארץ ולמתנחלים ביהודה ושומרון. גוש השמאל מקפיד לקרוא לעצמו גוש שמאל-מרכז, כי כבר ידוע לרוב חבריו שאפילו עם תמיכת כל הערבים לא יצליחו לגייס כיום רוב לעמדות שמבטאות עוינות ליהדות ולמתנחלים. כל המפלגות כמעט מתהדרות בזיקה למורשת ישראל, תוך שילוב נבחרים דתיים. גם הישגו הגדול של יאיר לפיד נובע במידה רבה מהיחס הסימפטי שהעניק לדת ולרעיון אחדות ישראל, ובמידה מסוימת אפילו למתנחלים. גם מפלגת העבודה הכירה בעובדה שלא נכון לתקוף אישית את המתנחלים. אפילו ציפי לבני התהדרה בכך שתצליח לשמור על גושי ההתיישבות ואולי אף לבנות בהם.
הסוגיה המדממת – השוויון בנטל
מוכרחים להכיר בבעיה המרכזית שהביאה להקדמת הבחירות ולהיחלשות הליכוד והגוש הימני – השוויון בנטל השירות הצבאי. כבר יותר מעשרים שנה סוגיה זו נמצאת על סדר היום הציבורי, ומשנה לשנה היא הופכת להיות כואבת יותר. בתקופה האחרונה בעיה זו התרחבה גם לשוויון בנטל הכלכלי. כבר לפני כעשרים שנה, בתשנ"ב, הצהירה מפלגת צומת של רפול שתדאג לגיוס לכל, וזכתה על ידי כך להצלחה מסחררת. לאחר מכן המשיכה מפלגתו של טומי לפיד בקו זה, וזכתה בתשנ"ט לשישה מנדטים ובתשס"ג לחמישה עשר מנדטים.
גם 'ישראל ביתנו' הצליחה בבחירות הקודמות לזכות בחמישה עשר מנדטים במידה רבה בזכות תביעה נחרצת לשוויון בנטל וגיוס לכל. ההבדל בין הימין לשמאל היה שהימין דיבר יותר על גיוס לכל, ואילו השמאל התמקד יותר בגיוס חרדים.
עכשיו כש'ישראל ביתנו' נבלעה בליכוד, והיתה שותפה בכירה בממשלה הקודמת שכשלה במציאת פתרון מוסכם לבעיה הקשה הזו, ציבור רחב, שחלקו ימני מובהק, עבר ל'יש עתיד' ו'קדימה', מתוך תקווה ששתיהן יממשו את הבטחותיהן לבוחר, וידאגו שגם בני הציבור החרדי ישתתפו בנטל הביטחוני.
ההחמצה בממשלה הקודמת
אין ספק שהמצב הנוכחי לא יוכל להישאר כפי שהוא זמן רב. רבים מבני הציבור החרדי מכירים בעובדה זו. אבל מנהיגי הציבור עדיין לא השכילו להוביל פתרון שיבליט את ערך לימוד התורה יחד עם נשיאה בעול הביטחון והכלכלה.
עם ביטול חוק טל בימי הממשלה הקודמת היתה הזדמנות פז להוביל תהליך של פשרה נוחה לכל הצדדים. אבל הממשלה הקודמת על כל מרכיביה, כולל המפלגות החרדיות ותנועת קדימה שחברה לצורך כך לממשלה, לא הצליחו להתרומם אל מעבר לאינטרסים הצרים ולמצוא פתרון סביר לבעיה, ומתוך משבר זה הוקדמו הבחירות.
על כך שילם הליכוד בקלפי, וישראל ביתנו אולי שילמה יותר, מפני שיש להניח שאם היתה הולכת על נושא זה בנפרד, היתה לכל הפחות שומרת על כוחה. גם קדימה נענשה על כך בחומרה, וייתכן שלאחר ספירת קולות החיילים אף תימחק מהמפה. גם המפלגות החרדיות הפסידו מכך, מפני שככל שהזמן עובר הבעיה רק מחריפה ומחיר השינוי עלול להיות כואב יותר.
מוכרחים למצוא בהקדם פתרון מניח את הדעת לבעיה הקשה הזו. לולי כן, המתחים הפנימיים יגברו, וכפי שאנו נוכחים לדעת מתחים אלו מסכנים את ביטחוננו הלאומי ופוגעים ביכולת שלנו לשמור על נחלת אבותינו.
העמדה התורנית
והאמת שזו התפיסה התורנית הנכונה, שמצווה גדולה להתגייס לצבא כדי להגן על העם והארץ, וגם על המציל נפש אחת אמרו שכאילו קיים עולם מלא (משנה סנהדרין ד, ה), על אחת כמה וכמה מי ששומר על עם ישראל, שמלחמות ה' הוא לוחם. ובכך גם מקיימים את מצוות יישוב הארץ, שאמרו חכמים (ספרי ראה נג) שהיא שקולה כנגד כל המצוות. ואמנם נכון שהשירות בצבא עלול לסכן את רמתו הדתית של החייל, אבל בדיוק בכך צריכים הנציגים המסורים של הציבור החרדי לעסוק, שנוהלי הצבא יתאימו לחייל הדתי והחרדי, ויביאו בכך ברכה גדולה לעם ישראל כולו.
וכן מצווה שאדם יתפרנס ביושר ולא יחיה מקצבאות. וידועים דבריו הנוקבים של הרמב"ם: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד ציוו ואמרו: אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות" (הלכות תלמוד תורה ג, י). שוב ושוב, דור אחר דור, נמצאים דבריו נכונים וקולעים אל האמת.
דמוגרפיה
כדאי לשים לב לעובדה נוספת: התהליכים הדמוגרפיים שנובעים מברכת הריבוי הטבעי מתחילים לבוא לידי ביטוי. 'אגודת ישראל' עלתה עכשיו לשבעה חברי כנסת, וזאת למרות העלייה באחוז הבוחרים בקרב הציבור החילוני. גם תנועת ש"ס הולכת ומתבססת עם גרעין קשה וקבוע. וכן עלייתה של הבית היהודי מבוססת במידה רבה על כך.
ליכוד
חלק מחוסר ההצלחה של תנועת הליכוד נובע מהתעלמות מהבעיה המרכזית, שהיא השוויון בנטל ואחדות העם. הם היו שבויים בתפיסה שרווחה בתקשורת, שכל הסיפור הוא מדיני וכביכול מאשימים אותם בחוסר התקדמות בתהליך המדיני, כאשר בפועל הציבור הרבה יותר ימני ומסורתי ממה שהם חושבים. אחרים מתוכם חששו בעיקר מהמחאה החברתית שנופחה בתקשורת, כאשר בפועל רוב הציבור בסך הכל העריך את פועלו של הליכוד בשדה הכלכלי, והאמין שגם יצליח להתמודד עם הורדת מחירי הדירות. וכך במקום שתנועת הליכוד תתמודד עם הבעיה המדממת של השוויון בנטל, ותבין שהמתחרה הראשית שלה היא תנועת 'יש עתיד' שהבליטה את המסרים הללו, היא בחרה להתנגח עם הבית היהודי. התנגחות שלא הביאה לה שום קול, אלא לכל היותר העבירה קולות מהבית היהודי ללפיד.
הבית היהודי
אחרי הכל, הבית היהודי הצליחה לעלות באופן ניכר, ויש לשמוח בכך. אבל כדי שלא לשקוע שוב בקטנות, צריכים להיזהר מאוד מלהיגרר לעיסוק בנושאים סקטוריאליים צרים, כמו למשל דאגה מרובה מדי לתקציבים למוסדות החינוך היקרים שלנו, תוך השארתם בתוך המסגרת הצרה של הציבור הדתי-לאומי, שרובו די מבוסס מבחינה כלכלית.
הכרחי למצוא את הדרך להוזיל באופן משמעותי את מחירי החינוך במוסדות, כדי לפתוח אותם לציבור רחב שמעוניין בחינוך יהודי, תורני, מוסרי ולאומי. צימאון כזה קיים הן בציבור החרדי והן בציבור המסורתי.
כדי לשמור על ההישגים ולהמשיך להתקדם, הכרחי שכל הקבוצות הכלולות בבית היהודי יפסיקו לנסות לכפות את עמדתן על זולתן. צריך לעשות הכל כדי שכל הורה יוכל לחנך את ילדיו כפי הטוב והיפה שבהשקפת עולמו, אם בהדגשת החינוך המדעי, ואם בהדגשת החינוך למסירות בשירות הצבאי, או לתרומה בשטח הכלכלה והיצירה, או ללמדנות תורנית והצמחת תלמידי חכמים.
במצב הנוכחי מי שאינו שייך ממש לזרם המרכזי של הציבור הדתי-לאומי, מתקשה לשלוח את ילדיו לחינוך במוסדות הדתיים-לאומיים, או מפני שהם יקרים מדי או מפני שהם לא דתיים מספיק, ועל כן הוא מעדיף לשולחם בדיעבד למוסדות של אגודת ישראל או ש"ס. כך קרה שכארבעים אחוזים מהורי החינוך החרדי למדו במוסדות החינוך הדתי-לאומי.
כמו כן יש צורך להרחיב ולעדכן את מסלולי השילוב של שירות צבאי עם לימוד תורה ישיבתי, באופן שיוכל להציע פתרון גם לציבור חרדי וגם לציבור מסורתי מתקרב.
לאחיי המתנחלים
עוד לא נסתיימה עבודתנו. אנחנו נצטרך להמשיך להיאחז באדמה הקדושה בחירוף נפש, להיאבק על כל דונם ועל כל בית, להביא עוד משפחה ועוד משפחה. להעצים את חיי התורה והחברה, להמשיך ביצירת מודל יהודי לחברה מתוקנת.
זה לא יהיה קל, המשימה גדולה ומורכבת, אבל היא המשימה היחידה הראויה מבחינה לאומית להגשמת גאולת ישראל בארצו על פי התורה.
עם כל הקשיים, עלינו לזכור שזכות עצומה נפלה בחלקנו. דורות רבים סבלו עול גלות, השפלה, שוד ורצח, מתוך אמונה שיום יבוא ובניהם יזכו לחזור להרי יהודה ושומרון כדבר ה'. והנה אנחנו זוכים להימנות על החלוצים הללו. בענווה ובחרדת קודש נשתדל לעמוד במשימה המופלאה הזו.
