רביבים

איך לנצח את הטרור

אזרחי ישראל וחיילי צה"ל משלמים את מחיר הסכמי הכניעה והנסיגות * הזהרנו מראש מפני ירי הטילים, מפני עליית החמאס, ומפני הקשיים המדיניים שיכבלו את ידי צה"ל 

אמרנו לכם

אמרנו בעקבות הסכמי אוסלו שיירו טילים על אשקלון, והם טענו שאנחנו מהלכים אימים על הציבור. ועתה יורים גם על אשדוד, ופיקוד העורף כבר הזהיר את תושבי רחובות. הזהרנו שנסיגה מגוש קטיף תחזק את שונאינו, ואישי הממשלה והביטחון השיבו בשחצנות שלהיפך, הנסיגה תגביר את הביטחון. התרענו שהפקרת ציר פילדלפי תגרום להזרמת נשק וטילים לרצועה, והם אמרו שיש הסכמות עם הפלשתינים והמצרים ששום דבר לא יזלוג מסיני לרצועת עזה. אמרנו שהנסיגה תעלה את החמאס לשלטון, והם טענו כי להיפך, היא תחזק את אש"ף. אמרנו שאם לאחר הנסיגה נצטרך לחזור ולהילחם בהם יהיה הרבה יותר קשה, והם טענו שלהיפך, אם לאחר הנסיגה הם יפתחו באש – נוכל להכות בהם ללא מעצורים. שאלנו: הרי הם יירו טילים מתוך בתי אזרחים? והם הפטירו בפטרונות: ראשית, אין להם טילים. שנית, אם יירו נוריד את הבתים שמתוכם ירו. והנה עתה הם יורים ויורים, ולא מפציצים את הבתים. נציגי השמאל הקיצוני, שמכהנים כשופטים בבית המשפט העליון ויועצים משפטיים במשרדים השונים, לא מרשים.

כיצד צריך לנצח

במקום לסכן את חיילי צה"ל במבצע קרקעי, צריך להגיב בפצצה של שני טון על כל מקור ירי. כל מי שיהיה בסביבת המקום ייפגע, אנשי חמאס ובני משפחותיהם כאחד. יש להניח שתוך זמן קצר הם ייכנעו. אגב, גם הגינויים לא יהיו חמורים יותר. העולם יבין כי הם בהחלטתם להפגיז אותנו השליכו על עצמם שני טון חומר נפץ. אגב, עדיף לעשות זאת בתותחים ולא ממטוסים. זה נראה בעולם יותר טוב, תותח מול תותח, רק ברוך ה' שהפגזים שלנו גדולים וחזקים יותר. כמדומה שבאופן זה גם פחות יאשימו אותנו בפגיעה באזרחים. חובה לציין שאזרחים אלו אינם חפים מפשע. הם תמכו בבחירות ברוב עצום במחבלי החמאס, ועד היום עדיין ממשיכים לתמוך בהם.

שתים רעות עשו

שתיים רעות עשו ראשי הממשלות האחרונות: עזבו את מצוות יישוב הארץ, ובכך ביטלו את היסוד לקיומנו כאן, וסמכו על מחבלי אש"ף שישמרו על ביטחוננו.

ללא הצבת החזון של יישוב הארץ לכל אורכה ורוחבה, לעולם נפסיד בקרב מול אויבינו. ללא החזון הזה, כל מה שנותר לנו לבקש הוא שקט ושלווה, והשקט תלוי ברצונם של אויבינו. גם אם הם יהיו עניים וחלשים, מפוצלים ופרימיטיביים, תמיד יוכלו למצוא כמה רשעים שיספקו להם טילים לירות עלינו. אבל אם החזון יהיה יישוב הארץ, נוכל תמיד להתקדם. בתגובה לכלפעולה נגדנו נחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון. נקומם מחדש את יישובי צפון הרצועה וגוש קטיף. נקים מחדש את חומש ושא-נור, גנים וכדים. נבוא חשבון עם ערביי ישראל התומכים באויבינו. זהו הניצחון החשוב ביותר, מפני שהוא מושג בזירת הקרב שמעניינת את שונאינו.

לו היו אויבינו מבינים כי כל התקפה נגדנו רק מחזקת את אחיזתנו בארץ ומחלישה את אחיזתם, רצונם לפגוע בנו היה הולך ונחלש, עד לכניעתם הגמורה. ככל שעסקנו יותר בהקמת יישובים ביהודה שומרון ורצועת עזה, כך היו פחות פיגועי טרור. ומנגד, ככל שעסקו יותר במתן מעמד לאש"ף ונסיגות, כך תעוזתם של אויבינו גברה, והפיגועים נעשו קשים יותר.

ומה עם הצדק

היו ערבים שרצו לחיות אתנו בשלום, והתנגדו להסכם עם אש"ף ולנסיגה מגוש קטיף. מן הצדק שדווקא בהם נתמוך ועמם נשתף פעולה. אולם מנהיגנו הדגולים החליטו לעשות שלום עם אויבים ולהפקיר את הידידים. הלכו לחבק את המחבלים והפקירו את הטובים לידי המחבלים, שירו בהם בכיכרות.

והנה עתה, שלום לא קיבלנו, אויבינו נעשו קשים יותר, לא נותרו לנו כמעט ידידים, ואת תביעת הצדק איבדנו.

גלעד שליט

שאלה: האם נכון לשחרר מאות מחבלים עבור שחרורו של גלעד שליט? והאם נכון להשתתף במחאות הציבוריות הקוראות לממשלה לשחרר את גלעד שליט?

תשובה: אמרו חכמים (גיטין מה, א): "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם". הנימוק העיקרי לתקנה זו הוא שלא ליצור תמריץ לשודדים לתפוס עוד שבויים משלנו, אחר שיידעו שהננו מוכנים לשלם עבורם כל מחיר. וכן פסקו הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והטור, וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רנב, ד).

אמנם כאשר השבוי נמצא בסכנת נפשות, שהפושעים מאיימים שאם לא נשלם עבורו כופר ירצחו אותו נפש, נחלקו הפוסקים: יש אומרים שאסור לפדותו במחיר מופקע, משום הדאגה הכללית לשלום הציבור, שאם נכנע לשודדים, יבואו ויתפסו עוד שבויים ויאיימו על חייהם. ויש אומרים שמותר לפדותו ביותר מכדי דמיו, משום סכנת נפשות.

אך כל זה במקרה של אדם שנתפש על ידי שודדים שכל מטרתם היא להרוויח כסף, אולם כאשר מדובר במצב של מלחמה, אסור להיכנע לשום סחיטה. הכלל הוא, שבעת מלחמה אין נכנעים לשום תכתיב של האויב. ואפילו אם באו האויבים לתפוס קש ותבן בלבד מעיירות שעל הגבול, יוצאים כנגדם למלחמה, משום שאם נכנע להם בדבר קטן, ימשיכו להילחם בנו עוד ועוד (ערובין מה, א). היגיון זה הוכיח את עצמו כבר אלף פעמים בתקופות שונות, וגם אצלנו.

מה הפתרון

וכן למדנו בתורה שכנגד אויב שתפש שבוי יש לצאת לקרב, שנאמר (במדבר כא, א): "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי". ואמרו חז"ל שרק שפחה אחת תפסו מישראל. וכדי להצילה לא פתחו במשא ומתן, אלא יצאו כנגדם למלחמה. וכן עשה דוד המלך אחר שפשטו העמלקים על צקלג ולקחו את הנשים בשבי, לא פתח עימם במשא ומתן, אלא נלחם בהם והציל את השבויים (שמואל א, ל).

ואם אין לנו כוח להילחם בהם, מותר להחליף כמקובל, שבוי תמורת שבוי, אבל יותר מזה אסור. ובמיוחד כאשר מדובר במצב של מלחמה מתמשכת מול מדינות וארגוני טרור, שכל כניעה שלנו לסחטנות מצידם מתפרשת מיד כסימן של חולשה, וגורמת לעוד פיגועים וניסיונות לתפישת שבויים שלנו.

בנוסף לכך, בעקבות שחרור מחבלים המוני, אלה שזוממים לפגוע בנו יחששו פחות, ויאמרו בליבם שגם אם ייתפסו, במהרה ישתחררו מן הכלא הישראלי על ידי עסקת שחרור.

יתר על כן, רבים מהמחבלים ששוחררו בעסקאות הקודמות חזרו לעסוק בטרור, וגרמו לרציחת מאות ישראלים. נמצא שעבור שחרור יהודי אחד נרצחו עשרות ואולי מאות אחרים (עיין פניני הלכה "העם והארץ" ז, ח).

על ההפגנות למען גלעד שליט

לאור זאת, ההפגנות למען גלעד שליט מזיקות ומסוכנות. כי הלא המפגינים אינם תובעים שצה"ל יכה במחבלים עד כלותם, אלא תובעים לשחרר עבורו מאות מחבלים מסוכנים.

לא אתפלא אם יתברר כי ארגוני שמאל קיצוני עומדים מאחורי ההפגנות הללו. גם לא אתפלא אם חלק מן המארגנים עסוקים היום בארגון הפגנות בעד החמאס, ולכן הם זנחו לעת עתה את ההפגנות לטובת שליט. כי לא טובתו של גלעד עומדת בראש מעייניהם אלא טובתם של הערבים. לפי תפישתם המוסרית, הציונות אשמה בכל הצרות של הערבים, ועל כן עלינו לשלם תמיד על הכל, עד אשר הערבים יהיו מרוצים לגמרי.

אבל אישים אלו יודעים כי העמדה התומכת באופן גורף בערבים לא תתקבל על הציבור הרחב, ועל כן הם מוצאים מעת לעת סוגיות ציבוריות שפורטות על נימים שבלב, כדוגמת שבוי שהוריו מצפים לו, ועל ידה הם מצליחים לרתום לענייניהם אנשים עם לב רגיש ותבונה מעטה.

דאגת האמהות

שמעתי על אמהות לחיילים שמפגינות למען שליט. וחשבתי תחילה שמן הסתם אלו אמהות של חיילים שאינם קרביים, שכן אילו היו בניהם קרביים היו בוודאי מבינות ששחרור אלף מחבלים יגביר את הטרור ואת המוטיבציה לחטוף חיילים, ויסכן את בניהן. אולם לצערי שמעתי שגם בני נוער מבני עקיבא העולמי ואמהות דתיות השתתפו במחאות למען שחרור גלעד שליט. הלא ילדיהן משרתים כחיילים קרביים, ומדוע העדיפו לדאוג לחייל אחד על חשבון חיי בניהן? הלא חיילים נהרגו במהלך המבצעים שבהם תפשו את המחבלים הללו. האם לשם כך נשלחו הלוחמים להקריב את חייהם, כדי לשחרר אלף מחבלים עבור חייל אחד?!

אם כנים הם המפגינים למען גלעד שליט, עליהם לתבוע עכשיו שצה"ל יפגיז את אויבינו בכל העוצמה עד כניעתם הגמורה, הכוללת החזרת גלעד שליט ללא שום תמורה.

על מה צריכים להפגין

אם כנים הם המפגינים, נשות 'אמונה' וחברי בני עקיבא העולמי וכל שאר המפגינים, יתבעו כיום מהממשלה ומאהוד ברק, שנזכרו לפתוח במלחמה סמוך לבחירות, שלא יסכנו את החיילים במבצע קרקעי כל עוד אין כוונה לחזור וליישב את גוש קטיף. אפשר להכניע את החמאס עם הפגזות כבדות ורצופות, ובתנאי שיהיו מכוונות למקורות הירי, גם אם הם נמצאים בקרב אוכלוסייה. חיילינו אינם צריכים לסכן את עצמם כדי להפחית את הפגיעה באויב.

ויהי רצון שישיב ה' שופטינו כבראשונה, ויבנה את ירושלים וכל מרחבי ארצנו הקדושה, ויצמיח לנו קרן ישועה בביאת גואל צדק במהרה בימינו.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן