רביבים

נשמות ישראל הקדושות

תרומת מחצית השקל כביטוי לסגולת ישראל ● נשמות הנרצחים על קידוש ה' עולות אל מתחת כסא הכבוד ● זכר עמלק אבד, אך מורשתו עדיין קיימת ● מנהיגות המדינה שוכחת את ייעודו של עם ישראל.

שקלים 

בפרשת שקלים שקראנו בשבת הקודמת באה לידי ביטוי סגולת ישראל. כל יהודי, בין עשיר ובין עני, תורם מחצית השקל, ומכולם יחד מקריבים את קרבנות הציבור, המבטאים את הקשר המוחלט שבין ישראל לקב"ה. והיה הדבר עמוק מאוד, איך כל יהודי, בין חכם ובין טיפש, בין צדיק ובין רשע, כולם יחד שותפים בקרבנות, עד שהתקשה משה רבנו בדבר. "אמר רבי מאיר: "מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה" (ירושלמי שקלים פ"א ה"ו). לאמור, שורש עניין סגולת ישראל נעוץ בקדושה העליונה.
 

כשבית המקדש בנוי, קדושת ישראל מתבטאת בנתינת מחצית השקל ממש, שממנה מקריבים את הזבחים לפני ה' ומזים את דמם על קיר המזבח. וכשבית המקדש חרב, דמם של הנהרגים על קידוש ה' ניתז על דפי הגמרא, ונשפך על הארץ הקדושה אשר הנחיל ה' לאבותינו ולנו. ונשמותיהם של הקדושים עולות וחוזרות אל מתחת כסא הכבוד, לבטא את הברית הנוראה שבין ה' לישראל. "כי יעקב בחר לו י-ה, ישראל לסגולתו". "כי בחר ה' בציון איווה למושב לו". ועם ישראל ממשיך בדרכו הארוכה והמיוסרת, עד אשר יזכה לקנות באופן שלם ומוחלט את התורה, את ארץ ישראל ואת העולם הבא.

זכור

כדי לגלות את דבר ה' בעולם צריכים ישראל לדעת שיש רשע בעולם, ולא יהיה שמו של ה' שלם בעולמו כל עוד עמלק בעולם. כיום אבד זכרו של עמלק, אבל מורשתו עדיין קיימת, וחובה עלינו להילחם ברשע. בגלל שכחת החובה להילחם ברשע, אנו נאלצים לקבור את מתינו, לספוג טילים בערי ישראל, ולהתמודד מול גל הסתה נורא שמתחיל מראשי הציבור הערבי בארץ ומתפשט בכל העולם, תוך שהוא מחולל שנאה איומה כלפי ישראל והיהודים בכל העולם.

וכשעם ישראל שוכח את ייעודו בא עמלק ומזכיר לו שהוא מיוחד, ואם לא יעלה למדרגת כוכבי השמים, ירד מטה עד עפר הארץ. כדי שלא נזדקק לתזכורות של עמלק וממשיכיו, ציוותה אותנו התורה לזכור את עמלק. במקום לעסוק בהתגוננות צוותה אותנו התורה לרדוף את עמלק ולמחותו.

מנהיגות שוכחת

המנהיגות שיש כיום למדינת ישראל היא מנהיגות שוכחת. שוכחת את ייעודו של עם ישראל, שוכחת מסורת אבות. גם את המורשת האישית של הוריהם, שמסרו נפשם על קדושת העם והארץ, שוכחים מר אולמרט וגברת לבני. מנהיגות כזו לא תוכל לעשות דבר משמעותי לקידומו של עם ישראל בארצו. רק להוליכנו מדחי אל דחי, מתבוסה בלבנון לתבוסה בעזה. כאשר צבא עצום אינו מצליח להכניע אויב חצוף וחלש ממנו – גם זו תבוסה.

בית המשפט

שופטי בית המשפט שכחו לגמרי את מורשת ישראל והם היום, יחד עם אישים אחרים באקדמיה, מעקרים כל אפשרות לנצח את אויבינו. אי אפשר להפציץ את בתי המחבלים, אי אפשר להרוס סוכת אבלים של מחבלים, חייבים לתת את כל התקציבים לערבים שעוינים בגלוי את מדינת היהודים ומסיתים את העולם נגדנו. רק חזרה למורשת ישראל, להכרת ייעודו של עם ישראל, עיסוק בתורה והשבת המשפט הישראלי, יוכלו לתת לנו כוח לעמוד מבחינה מוסרית כנגד שנאת ישראל.

התבססות העם היהודי בארצו

אחרי שנים של טשטוש הזהות היהודית, לא ניתן להכריע את האויב במלחמה. צריך להציב תחילה את היעד המרכזי – ביסוסו של העם היהודי בארצו. כמה שיותר יהודים על כמה שיותר חבלי ארץ, וכמה שפחות ערבים שאינם מזדהים עם מדינת ישראל כמדינת היהודים. לשם כך עלינו לעודד את הילודה בקרב המשפחות היהודיות, ומנגד לעודד את הגירתם של הערבים שעוינים את ישראל. הדבר אינו מסובך מבחינה משפטית ומוסרית. לשם כך צריך לקבוע כי רק מי שחייב בגיוס צבאי זכאי לכל הזכויות שמדינת ישראל מעניקה לאזרחיה.

מי שרוצה לדחות גיוס כדי ללמוד את תורת ישראל – זכאי, שכן מדינת היהודים מחויבת לעידוד לימוד התורה. אבל סיבות אחרות לדחיית גיוס אין. כל הצעירים הערבים שיתגייסו לצה"ל יצטרכו להילחם מול האויב – בעזה, ביהודה ושומרון, בלבנון ובכל מקום. מי שאינו מעוניין בזה, לא יזכה בשום מענק והטבה שמדינת ישראל מעניקה לאזרחיה.

גם חוק חינוך חובה, המעניק חינוך חינם, צריך להיות למי שהתגייס לצבא או דחה שירות (כדי ללמוד תורה, ובאותו זמן לא עבד). גם התשלום המסובסד לאוניברסיטאות צריך להיות עבור אלה. אלו דברים סבירים ופשוטים מבחינה מוסרית. אולם כדי להבין אותם צריך לעקור את העיוותים המוסריים הרווחים כיום בציבור, שבית המשפט העליון הוא נושא דגלם.

ביקורת על ש"ס

שמעתי כי תנועת ש"ס תובעת להגדיל את קצבאות הילדים, אך לצערי לא שמעתי על שמץ ניסיון לעודד בזה את גידולו של העם היהודי ואוהביו, לעומת שונאיו. מדוע שלא ישקדו על חקיקה צודקת, שתיתן תמרוץ למי שנושא בעול קיומו של העם היהודי. הלא לשם כך הוקמה מדינת ישראל. גם אם לא ניתן מיד לחולל את כל השינויים הנדרשים, אפשר להתחיל. למשל, ניתן לקבוע בחוק, כי מי שילדיו חייבים בגיוס, יקבל את קצבת הילדים עד הגיעם לגיל 22. באופן זה המשפחות היהודיות וכן משפחות הדרוזים, יקבלו תוספת של יותר מחמישית על קצבאות הילדים.

התגובה הראויה לטרור הערבי

זו התגובה הראויה לכל הערבים החותרים כנגד מדינת ישראל. אחר כל פיגוע צריכה לבוא חקיקה שתחזק את ביסוסו של העם היהודי בארצו, ותחיל את ריבונות ישראל על עוד חלק מאדמת ישראל. זה ירתיע את אויבינו, וזה יגרום לאומות העולם לכבד אותנו.

מתוך הישיבה לצעירים והישיבה הגבוהה 'מרכז הרב', שאף אני זכיתי ללמוד בשתיהן, יצמחו בעז"ה הכוחות הבריאים בישראל, ובלימודם ובמעשיהם למען הכלל תתהפך הצרה לרווחה, ושמו של ה' יתקדש בעולם, בבית המקדש שייבנה בראש ההר, ועל המזבח שבו נקריב את קרבנות הציבור, כבשים, אילים ופרים, ולא נצטרך עוד להקריב נערי קודש תמימים וטהורים על מזבח קידוש ה'.

פורים מגלה את אחדות ישראל

פורים הוא יום מיוחד לגילוי אחדותם של ישראל. גזירת המן הרשע היתה כנגד כל ישראל, בלא הבדל בין צדיקים ורשעים, עניים ועשירים. ומתוך מגמתם של שונאי ישראל אפשר ללמוד שסגולת ישראל קיימת בכל יהודי, ועל כן רצו להרוג את כולם. והקב"ה הציל את כולנו, והפך לנו את היגון לשמחה, ולכן השמחה בפורים צריכה לכלול את כל ישראל, וכפי שנצטווינו לשלוח מנות איש לרעהו ולתת מתנות לאביונים.

מתנות לאביונים

צריך כל אדם מישראל לתת בפורים שתי מתנות לעניים, כאשר כל מתנה ייתן לעני אחר. מי שאינו מכיר שני אביונים, או שהוא רוצה לתת להם את מתנותיו בהסתר, ייתן את מתנותיו לגבאי צדקה הגון, והוא יחלק בשליחותו את המתנות לאביונים.
כמה צריך לתת ב"מתנות לאביונים"

שוויה של כל מתנה צריך להיות כשיעור שאפשר לקנות בו מאכלים פשוטים שמשביעים כארוחה קטנה ופשוטה, כמו למשל מנה פלאפל או כריך. ויכול לתת גם כסף שיכול לקנות בו מאכלים. ובדיעבד אם ייתן שיעור של שקל לכל מתנה – יצא ידי חובה, מפני שאפשר לקנות בו לחם בנפח של שלוש ביצים, שאפשר לשבוע ממנו בצמצום. וכל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח. אין לתת את המתנות לאביונים ממעשר כספים, כי אין אדם רשאי לקיים את מצוותיו מכספים אלו. אמנם כתב הרמב"ם, שראוי לאדם להוציא על מתנות לאביונים יותר ממה שהוא מוציא על סעודתו ומשלוח מנות. ולגבי חישוב זה, יכול לצרף את כל מה שהוא נותן כמעשר כספים באותו חודש, שאם בצירוף המעשר הוא נותן לעניים יותר ממה שהוא מוציא עבור הסעודה ומשלוח מנות, קיים את דברי הרמב"ם.

משלוח מנות

מצווה על כל אדם לשלוח לרעהו שתי מנות בפורים. שתי המנות צריכות להיות שונות זו מזו, כמו למשל לחם ובשר, או בשר ואורז, או דג וביצים, או עוגות ותפוחים. וכן אפשר לשלוח שתי מנות של בשר בטעמים שונים, כגון מנה אחת מבושלת והאחרת צלויה, או ששתיהן מבושלות אבל מאיברים שונים, שעל ידי כך טעמן וצורתן שונים. וכן אפשר לשלוח שני מינים של עוגה, ובתנאי שיהיו שונים בטעמם ובמראם.

השולח לחברו בגד או ספר, אף שהם בוודאי משמחים ומבטאים אהבה, לא יצא ידי חובתו, מפני שהמנות צריכות להיות בדברי מאכל.

כל מנה צריכה להיות כשיעור שאפשר להגיש לפני אורח בדרך כבוד (ערוה"ש תרצה, טו). אבל שזיף אחד, למשל, אינו בשיעור שאפשר לכבד בו אורח, ולכן הרוצה שמנה אחת תהיה משזיפים, צריך לצרף כמה שזיפים כדי שייחשבו למנה. ויש מוסיפים, שהמנות צריכות להיות חשובות לפי ערך השולח והמקבל, שאם הם עשירים, המנות צריכות להיות חשובות ומשמחות לפי ערכם (ריטב"א, ח"א). ולכתחילה ראוי להקפיד בכך.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

עוד ברביבים

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן