ו.נטילת ידיים: מי שלא ישן כל הלילה, למנהג יוצאי ספרד ייטול ידיים לפני תפילת שחרית ללא ברכה, ולמנהג יוצאי אשכנז ייטול בברכה לאחר שיתפנה לפני התפילה וייגע במקום מכוסה שבגופו (נשים מברכות רק אם מתכוונות להתפלל תפילת עמידה).
ז.ברכות התורה: לכל המנהגים מברכים ברכות התורה, ומי שלא ישן חצי שעה על המיטה במשך כל היום והלילה, לכתחילה טוב שיכוון לצאת בברכותיו של מי שישן (ואישה חייבת לצאת בברכת אחרים או בברכת 'אהבת עולם'/'אהבה רבה', ותאמר את פרשת 'שמע').
ח.'אלוהי נשמה' ו'המעביר שינה': אם לא ישן כל הלילה, נכון לשומען מאדם שישן. וכאשר אין שם מי שעומד לברכן, למנהג יוצאי ספרד וחלק מיוצאי אשכנז יברך בעצמו, וכך יעשה אשכנזי שאינו יודע מה מנהגו.
ט. על פי ההלכה אומרים את כל ברכות השחר סמוך לתפילת שחרית, ויש נוהגים על פי הקבלה לומר את ברכות השחר אחר חצות הלילה, אבל את ברכות התורה יש להקפיד לומר אחר עמוד השחר.
י. הניעורים בלילה יתפללו כ'ותיקין' המתפללים עמידה של שחרית עם הנץ החמה. והמתקשים להישאר ערים, יכולים להקדים מעט את התפילה, ובלבד שיקפידו לברך על הטלית ולהתחיל את ברכות קריאת שמע אחר זמן 'משיכיר', שהוא כחמישים דקות לפני 'הנץ' (עי' בהלכות תפילה יא, א-ו).
יא. מותר לאכול ולשתות במשך כל הלילה, ובחצי שעה הסמוכה לעלות השחר אסור לאכול לחם או מאפה מזונות בשיעור 'כביצה', ומשעלה השחר מותר רק לשתות מים, והמתקשה להתרכז בתפילה יכול לשתות קפה (עי' בהלכות תפילה יב, ח-יב).
ל.לק או מבנה על הציפורניים, אינם חוצצים כל עוד לא נפגמו באופן שהיא או רוב הנשים מקפידות להסירם או לתקנם. וכן איפור שיש לו ממשות, אינו חוצץ אם אינו נפגם במי המקווה.
ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה.
אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.
בפרק הראשון והמיוחד של הפודקאסט "כה גיירו רבותינו", מניחים הרב מאור קיים והרב אבישי לקס את היסודות לשאלת הגיור בעת החדשה, בוחנים את עמדות הרבנים ברחבי העולם ואת השפעת עמדותיהם על שאלת גיור עולי ברית המועצות בימינו.
עוד בפרק: מהי משמעות קבלת המצוות בגיור וכיצד התפתח הפולמוס על הגיור בעת החדשה? האם מותר לגייר לשם אישות? דמותו של הרב אליהו גוטמכר, מגדולי דורו וממבשרי הציונות, שניסח מחדש את גבולות הגיור לשם שמיים. מה אפשר ללמוד ממנו על הגיור בימינו ומה משמעותו לחיי הקהילה היהודית כיום?
בפודקאסט "כה גיירו רבותינו" נשפוך אור על הגיורים שהגיעו לפתחם של רבותינו בדורות האחרונים ברחבי העולם, ועל ההשלכות למציאות היום במדינת ישראל, לאור ספר מסורת הגיור.
הפרקים יעלו מידי רביעי ויהיו זמנים פה בערוץ ובפלטפורמות השמע הפופולריות.
