הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

רבי נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

יום הכיפורים – יג מידות הרחמים

לקראת יום הכיפורים הקרב ובא נעסוק ב-יג מידות רחמים שהם התפילה החשובה, היסודית והעתיקה ביותר הנאמרת על ידינו, שכן זו התפילה היחידה שהנוסח שלה נמסר לנו ישירות מהקב"ה (מתוך נקודת הנחה כי קריאת שמע לא נחשבת לתפילה). ואת התפילה הזו אנו אומרים 26 פעמים, כמניין 'י'-'ה'-'ו'-'ה', במהלך יום הכיפורים.

הגמרא (ראש השנה יז.) מביאה על הפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא" את הדרשה הבאה: "אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם… אמר רב יהודה: ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר 'הנה אנכי כרת ברית".

אחרי חטא העגל ואחרי חזרתו של הקב"ה ממחשבתו להשמיד את ישראל מגיע הדו-שיח הבא בין הקב"ה למשה רבנו: "ויאמר משה אל ה' ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה".

אומר משה לקב"ה: אתה אומר לי שאני יעלה את העם, אבל מי ילך איתי? (הרי אם מישהו פועל בעולם ומנהיג את עם ישראל, אז הוא לא מנהיג אותו לבד אלא יש לו סיוע אלוקי- ועל כן משה שואל מי ילך איתו?) וכיוון שהבטחת לי סיוע אלוקי, הרי שאני לא מוכן להסתפק בסיעתא דשמיא שאני לא מבין את הגדרתה, אלא אני רוצה לדעת באילו דרכים אתה, הקב"ה, מנהיג את ישראל, ובאילו דרכים תעזור לי להנהיג אותם? (ובמילים אחרות, ישראל הם של הקב"ה ולכן, אם משה צריך להנהיג אותם אז הוא רוצה לדעת איך הקב"ה רוצה שהוא ינהיג אותם).

"ויאמר פני ילכו והנחתי לך. ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה, ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה".

אומר משה רבנו לקב"ה: הרי ההבדל בין ישראל לעמים הוא בעובדה שאתה, הקב"ה, נמצא איתנו, "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו…", ולכן אין אופציה אחרת מלבד האפשרות שאתה תוליך ותנחה את ישראל.

"ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם. ויאמר הראני נא את כבדך. ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם. ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי. ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו".

הקב"ה מציע למשה שהוא ישלח לפני ישראל מלאך, אלא שמשה רבנו מגיב על כך ואומר שאם כך המצב אזי "אל תעלנו מזה", ואז משה מבקש שה' ישרה בישראל וכן הוא מבקש הפליה בין ישראל לבין אומות העולם, ואת שני אלה הקב"ה ממלא- כששני אלה מקבלים ביטוי ב-יג מידות הרחמים, כלומר מידות הרחמים, בהתגלותן הם שם ה' הנגלה עלינו ובתוכנו!!!, כפי שראינו בדברי רב יהודה בראשית דברינו יג מידות הם הם הברית שנכרתה עימנו 'הנה אנכי כורת ברית'.

"וירד ה' בענן ויתיצב עימו שם ויקרא בשם ה', ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה"

משה רבנו מבקש את ההתגלות העליונה ביותר שיכולה להיות, ואז הקב"ה מראה לו את כבודו ומתגלה אליו ב-יג מידות רחמים. הוא מגלה למשה את הנהגת ה' את העולם בכלל ואת הנהגתם של ישראל בפרט, וכל זה קורה ביום הכיפורים- ולכן זהו היום של הסליחה והמחילה. זה היום בו התגלו יג מידות הרחמים ואיתם הסליחה והמחילה לעם ישראל, וממילא זה גם היום בו בכל שנה אנו זוכים לסליחה ומחילה מהקב"ה.

בסוף הגמרא שהבאנו לעיל מופיעה המימרא המדהימה הבאה: "אמר רב יהודה: ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר 'הנה אנכי כרת ברית"- והברית היא יג מידות הרחמים.

ועולות מכאן שתי קושיות: 1. לכאורה יג מידות הרחמים אינם תפילה אלא גילוי אלוקי שבא לאחר בקשת 'הראני נא את כבודך'- גילוי. 2. האם אמירת יג המידות הם קסם או כישוף, שמלמולי מילים גורמים למחילת עוונות??

וכדי לקבל תשובה על שתי שאלות אלו צריכים להבין מהם באמת יג המידות.

יג המידות מבטאים הנהגת ה' בעולם. כשאנו אומרים את יג מידות בפה ובמחשבה אנחנו בעצם אומרים לקב"ה שאנחנו הולכים לממש את יג המידות.

מתוך יג המידות נגזרת הדרכה מעשית, ולכן כשאנו אומרים את יג המידות אנו הופכים להיות נושאי שם ה' בעולם. זו לא תפילה במובן הרגיל, אלא כשאומרים את יג מידות אז השראת השכינה חלה על ישראל, אנו הופכים להיות מגלי המידות האלוקיות בעולם, מרכבה לשכינה ממש!

הקב"ה ברא את כל העולם כדי להשרות את שכינתו בעולם ולכן כל מגמתנו היא להיות מרכבה לשכינה. כל מטרתנו היא 'לדבקה בו'. ועל כך דרשו חז"ל "מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא חנון אף אתה היה חנון…"- חז"ל אומרים לנו שאם אנו רוצים להשרות שיכנה בתחתונים, אם רוצים שפני הקב"ה ילכו איתנו אז צריך לדעת, להגיד, לחשוב ולבצע את יג המידות- שהרי כך הקב"ה אמר שהוא רוצה להנהיג את העולם.

ורק ישראל, שהינם ביישנים רחמנים וגומלי חסדים, נוצרו עם התכונות המתאימות לגילוי שמו יתברך בעולם ולכן הם היחידים עם היכולות לכך. ואזי כשאנו אומרים, מבינים ורוצים את יג המידות אנו הופכים בכך להיות מרכבה לשכינה, וממילא גם נמחלים כל העוונות, שהרי באמירת יג מידות הרחמים אנחנו מעידים על עצמנו שאנחנו לא רק לעצמנו אלא שאנחנו כאן כדי לגלות שם ה' בעולם.

וכך מביא הרב עזרא ביק בספרו הנפלא 'יג מידות הרחמים' "בתפילה רגילה, אני עומד בצד אחד, מול הקב"ה, שנמצא מאחרי הפרגוד. בסליחות, אנו לא עומדים מול פני השכינה אלא בתוכה, מוקפים בה ומביאים להתגלותה. בראש קהל המרכבה חייב להימצא ה' יתברך בעצמו. הוא איננו מקשיב לסדר תפילה זה אלא נמצא ונוכח בתוכו. אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו… בתפילה המתפלל מתבטל – הוא עלוב וחלש, שבור ורצוץ – תפילה לעני כי יעטוף. קורא י"ג המידות כולו נכון לשרת בתפקיד מרכבה לשכינה, להיות כסא המלכות של מלך מלכי המלכים. מצד אחד תפקיד זה מבטא את גדלות האדם, והמעמד הוא אדיר, מעמד של המלכה. מצד שני, האדם אינו לעצמו, אלא כל כולו מיועד לשרת, להיות נושא ה' בעולם"

וכך, כדברי הגמרא, הקב"ה נמצא בתוכנו ומתעטף כשליח ציבור ואנו מתעלים לתפילה הגדולה ביותר, יג מידות רחמים, ובתפילה זו הופכים להיות מרכבה לשכינה.

והדבר הזה מלמד אותנו בכלל על התפילה כולה. התפילה מורכבת משלושה חלקים: שבח, בקשה והודאה.

בדרך כלל הנטייה לחשוב שהעיקר זו הבקשה אבל האמת היא שעיקר התפילה הוא השבח, וכך למשל השיא של כל ברכה בתפילת שמונה עשרה הוא בסיומה, בשבח "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה", וכן גם יג המידות.

כשאנו אומרים את השבח ואת המידות ורוצים לגלות אותם בעולם אז אנו הופכים להיות מרכבה לשכינה וממילא גם בקשותנו מתמלאות שהרי אנו כאן לא בשביל עצמנו אלא כדי להופיע את שם ה' בתחתונים.

בנוסף לגילוי שמו של ה' בעולם על ידי יג המידות, מבטאות יג המידות גם את האיחוד השלם. ב-יג המידות יש 13 מידות. ו-יג בגימטריא זה 'אחד'. עניינם של יג המידות הוא להפוך ולאחד את האדם ואת הקב"ה. כידוע, אצל הנוצרים המספר 13 הוא מספר מקולל- וזאת מפני שזה המספר שגורם להפליה, "ונפלינו אני ועמך…", שכן זה המספר שגורם לקב"ה ולישראל להיות מאוחדים.

וכך למשל הבר מצווה, בגיל 13, הינה האיחוד של האדם עם הקב"ה. זו ההתחלה, שאז האדם הופך להיות מצווה – מלשון צוותא. וכן יג מידות שהתורה נדרשת בהם- שהם המאחדים את התורה שבכתב עם התורה שבע"פ. וכן יג בריתות שנאמרו בברית המילה מבטאים את האיחוד שבין הנשמה לגוף, שבברית מורידים את הערלה, שהיא מחסום בין הנשמה לגוף. וכן בתורה נזכרים 'משה ואהרון' ביחד 13 פעמים, וכך בעוד נושאים רבים וחשובים (הרמז בזה כותב המהר"ל שהעולם הוא כחדר, שבו י"ב צלעות, והי"ג הוא המאחד בין כל הצדדים).

יהי רצון שנזכה ביום הכיפורים להיות מרכבה לשכינה, לגלות בחיינו את יג מידות הרחמים, וע"י כן ימחלו כל עוונותינו כמובטח לנו!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן