שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הכנת תה בשבת

שלו לרבנים. באתר לגבי בישול תה בשבת נכתב שאפשר להערות על תיון מכלי שני. לא מובא מהיכן הפסיקה הזו והאם מדובר בהיר משום ספק ספיקא. בהרחבות על כך לא נאמר דבר אלא רק שמותר לשים תיון בכלי שלישי שהמים כבר בכלי השלישי. לכאורה לפי ר"ת בתוס' להערות מכלי שני נחשב כלי שני(לא בהכרח אלא כך פסק שלערות מכלי ראשון נחשב כלי ראשון). אשמח לדעת מה המקור שאפשר לערות מכלי שני על גבי תיון או האם יש טעות באתר, תודה וחג שמח.

אין טעות. אכן בעבר היה כתוב בפניני הלכה להתיר הכנת תה רק בכלי שלישי, אבל לאחר בירור נוסף של הסוגיה, ראינו שהחשש לספק קלי הבישול שייך רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל. אבל בעירוי מכלי שני אין צורך לחשוש למחזי ולא לקלי הבישול, אלא אם כן יודע שהדבר קל לבישול. לכן הרב תיקן זאת בספר כפי שכתוב במהדורה האחרונה של פניני הלכה – "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי."

וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט)."

ההסבר מובא שם בהערות. אתה יכול לפתוח את האתר של פניני הלכה, שם מובאת תמיד המהדורה האחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 08:56:04

הדלקת נרות ועבודה

העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.

אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 15:37:46

יהודה ותמר

1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה

  1. ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
  2. לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
  3. לפני מתן תורה כך היה נהוג.
  4. התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
  5. 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
    7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.

    בברכה
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 13:16:47

יש לך שאלה?

ברכות בלעם נקודות החוזק של עם ישראל | פרשת בלק

בפרשה אנו נפגשים עם ברכותיו של בלעם, ונראה לעניות דעתי שראוי להתבונן היטב בברכות אלו כדי להבין מה נקודות החוזק של עם ישראל? מהם הנקודות שאם לא נשמור עליהם עלולה להיות קלקלה גדולה.
והיום ננסה להתבונן בסדרת הברכות הראשונה:

עם מבורך – מבט אמוני

מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵ-ל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'!
הכותרת היא שעם ישראל הוא עם מבורך, הוא עם שהקב"ה רוצה בגדולתו וטובתו, הוא עם שנועד להביא ברכה לעולם.
זאת צריכה להיות הנחת היסוד שלנו, אנחנו עם שה' אוהב אותו ורוצה בטובתו, על פי זה ניתן להבין את הדברים היסודיים שכותב הכלי יקר:

"ויתכן לפרש מה אקוב לא קבה ישראל את אל, כי האומות כשהצרה בא עליהם הוא מקלל במלכו ובאלוהיו אבל ישראל אינן כן אלא אפילו אם הקב"ה בא עליהם בחוזק ותוקף כהוראת שם אל, מ"מ לא קבה ואינו מקלל אלא מברך גם על הרעה".

עם ישראל יודעים שגם הדברים הכואבים והקשיים, שהם עוברים, הם לטובתו!

עם לבדד ישכון – שמירה על הייחוד

כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
אחרי ההקדמה, אומר בלעם, שכאשר מסתכלים במבט רחב, בתמונה הכוללת, הברכה של עם ישראל מגיעה דרך העובדה שעם ישראל שומר על ייחודו וייעודו, לא מערבב ולא נטמע מהעמים האחרים.

מפרש הטעם למה לא זעם אותם הקדוש ברוך הוא? ולמה אינו חפץ לקללם?
שהרי מראש צורים שאני עומד עכשיו אני רואה אותם, ומראש הגבעה אני רואה כי לבדם הם ואין שאר אומות מתחשבין ומעורבין עמהם! (רשב"ם)

כדי שעם ישראל ישמור עם ייחודו ואמונתו, אסור לעם ישראל לתלות את קיומו וביטחונו בזרים.
הידיעה הברורה שעם ישראל הוא עם ה' ולכן קיומו נצחי, יכולה לתת חוסן לא להתלות בגורמים זרים, שמשפיעים על עם ישראל – דמי שאינו ירא כלום , יושב בדד , ואינו צריך חבורה.

יסוד קיומו של ישראל הוא בשמירה עם ערכיו ואמונתו – להמשיך את דרך אבותיו – כדברי רש"י.
הצורים הם האבות והגבעות הם האמהות, הם היסודות והשורשים והם הנותנים לנו את חוסננו ועוצמתנו – כל לימוד בדברים המהותיים מעמים ותרבויות אחרות מחלישים את עם ישראל.

"כי ראה בחכמתו שתעמוד האומה הזאת לבדה ולא תתערב עם אחרת מתגברת עליה לעזוב תורתה כאשר עשו כל האומים" (ראב"ע)

 

מי מנה עפר יעקב – סוד הכוח שמעבר למספרים

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ.
עם ישראל לא תלוי במספרים, מי שינסה לאמוד ולכמת את כוחם של ישראל, על פי מספרים פשוטים, על פי דמוגרפיה, כלכלה או כל מדד ארצי אחר, לא מבין את סוד הכוח של עם ישראל!

"שאר האומות רואות את ריבויו המספרי של העשוי להיות אויב כסיבה לחרדה, ואת התמעטותו המספרית כסיבה לתקווה.
לא כן אצל יעקב־ישראל… לא יסוד ה״עפר״ שבהם קובע את חשיבותם.
פרייתו ורבייתו של הגוף – שיסודו עפר – דומה לרביעת בהמה, והגופים מתרבים או מתמעטים במספרם.
אך לא בכך תלויים הצלחתם או חורבנם של ישראל. הם אינם צריכים לירוא אפילו ממוות גופני, מאחר שאפילו המוות אינו יכול להשפיע על מהותם האמיתית". (רש"ר הירש)

לא העפר ואפילו לא מספר הלידות קובע את כוחם של ישראל, כי ישראל שייכים לנצח, גם במיתתם הם לא באמת כלים, אלא מתחברים לעולמות עליונים וממשיכים להביא חיים וברכה נצחית לעולם!
אומר בלעם: מי יכול לספור ולמנות את ישראל – אי אפשר לכמת את הנצח, אי אפשר לספור קדושה!
הלוואי שבמותי אהיה שייך לנצח כמותם – מיתתם יותר מבורכת מאשר החיים שלנו! (רש"ר הירש)

 

יסודות הברכה של עם ישראל

אם נסכם את ברכתו הראשונה של בלעם, בלעם עומד על יסודות העוצמה והברכה הנצחית של ישראל:
היותם עם ה', השומר על ייחודו ואמונתו, שתלוי בה' אלוקי ישראל, בנצח ישראל, ולא בעולם הגשמי, ולכן אינו ירא אפילו מן המוות, מתוך חיבור לנצחיות!

כמה הדברים האלה חשובים לנו בימים אלה –
בימים בהם האומה מתמודדת, בימים בהם אנו כואבים את נפילת חיילנו  –
חשוב לזכור מי אנחנו, מה אנחנו!

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן