בפרשה אנו נפגשים עם ברכותיו של בלעם, ונראה לעניות דעתי שראוי להתבונן היטב בברכות אלו כדי להבין מה נקודות החוזק של עם ישראל? מהם הנקודות שאם לא נשמור עליהם עלולה להיות קלקלה גדולה.
והיום ננסה להתבונן בסדרת הברכות הראשונה:
עם מבורך – מבט אמוני
מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵ-ל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'!
הכותרת היא שעם ישראל הוא עם מבורך, הוא עם שהקב"ה רוצה בגדולתו וטובתו, הוא עם שנועד להביא ברכה לעולם.
זאת צריכה להיות הנחת היסוד שלנו, אנחנו עם שה' אוהב אותו ורוצה בטובתו, על פי זה ניתן להבין את הדברים היסודיים שכותב הכלי יקר:
"ויתכן לפרש מה אקוב לא קבה ישראל את אל, כי האומות כשהצרה בא עליהם הוא מקלל במלכו ובאלוהיו אבל ישראל אינן כן אלא אפילו אם הקב"ה בא עליהם בחוזק ותוקף כהוראת שם אל, מ"מ לא קבה ואינו מקלל אלא מברך גם על הרעה".
עם ישראל יודעים שגם הדברים הכואבים והקשיים, שהם עוברים, הם לטובתו!
עם לבדד ישכון – שמירה על הייחוד
כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
אחרי ההקדמה, אומר בלעם, שכאשר מסתכלים במבט רחב, בתמונה הכוללת, הברכה של עם ישראל מגיעה דרך העובדה שעם ישראל שומר על ייחודו וייעודו, לא מערבב ולא נטמע מהעמים האחרים.
מפרש הטעם למה לא זעם אותם הקדוש ברוך הוא? ולמה אינו חפץ לקללם?
שהרי מראש צורים שאני עומד עכשיו אני רואה אותם, ומראש הגבעה אני רואה כי לבדם הם ואין שאר אומות מתחשבין ומעורבין עמהם! (רשב"ם)
כדי שעם ישראל ישמור עם ייחודו ואמונתו, אסור לעם ישראל לתלות את קיומו וביטחונו בזרים.
הידיעה הברורה שעם ישראל הוא עם ה' ולכן קיומו נצחי, יכולה לתת חוסן לא להתלות בגורמים זרים, שמשפיעים על עם ישראל – דמי שאינו ירא כלום , יושב בדד , ואינו צריך חבורה.
יסוד קיומו של ישראל הוא בשמירה עם ערכיו ואמונתו – להמשיך את דרך אבותיו – כדברי רש"י.
הצורים הם האבות והגבעות הם האמהות, הם היסודות והשורשים והם הנותנים לנו את חוסננו ועוצמתנו – כל לימוד בדברים המהותיים מעמים ותרבויות אחרות מחלישים את עם ישראל.
"כי ראה בחכמתו שתעמוד האומה הזאת לבדה ולא תתערב עם אחרת מתגברת עליה לעזוב תורתה כאשר עשו כל האומים" (ראב"ע)
מי מנה עפר יעקב – סוד הכוח שמעבר למספרים
מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ.
עם ישראל לא תלוי במספרים, מי שינסה לאמוד ולכמת את כוחם של ישראל, על פי מספרים פשוטים, על פי דמוגרפיה, כלכלה או כל מדד ארצי אחר, לא מבין את סוד הכוח של עם ישראל!
"שאר האומות רואות את ריבויו המספרי של העשוי להיות אויב כסיבה לחרדה, ואת התמעטותו המספרית כסיבה לתקווה.
לא כן אצל יעקב־ישראל… לא יסוד ה״עפר״ שבהם קובע את חשיבותם.
פרייתו ורבייתו של הגוף – שיסודו עפר – דומה לרביעת בהמה, והגופים מתרבים או מתמעטים במספרם.
אך לא בכך תלויים הצלחתם או חורבנם של ישראל. הם אינם צריכים לירוא אפילו ממוות גופני, מאחר שאפילו המוות אינו יכול להשפיע על מהותם האמיתית". (רש"ר הירש)
לא העפר ואפילו לא מספר הלידות קובע את כוחם של ישראל, כי ישראל שייכים לנצח, גם במיתתם הם לא באמת כלים, אלא מתחברים לעולמות עליונים וממשיכים להביא חיים וברכה נצחית לעולם!
אומר בלעם: מי יכול לספור ולמנות את ישראל – אי אפשר לכמת את הנצח, אי אפשר לספור קדושה!
הלוואי שבמותי אהיה שייך לנצח כמותם – מיתתם יותר מבורכת מאשר החיים שלנו! (רש"ר הירש)
יסודות הברכה של עם ישראל
אם נסכם את ברכתו הראשונה של בלעם, בלעם עומד על יסודות העוצמה והברכה הנצחית של ישראל:
היותם עם ה', השומר על ייחודו ואמונתו, שתלוי בה' אלוקי ישראל, בנצח ישראל, ולא בעולם הגשמי, ולכן אינו ירא אפילו מן המוות, מתוך חיבור לנצחיות!
כמה הדברים האלה חשובים לנו בימים אלה –
בימים בהם האומה מתמודדת, בימים בהם אנו כואבים את נפילת חיילנו –
חשוב לזכור מי אנחנו, מה אנחנו!
