שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

נסיעה בשבת ללידה

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

  1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
  2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
    שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

    עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

    מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

    ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

    ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

    ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

    ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

    הנסיעה לבית החולים

    ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

    י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

    יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

    יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

    יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

יום טוב

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

קו התאריך בספירת העומר

האם מותר לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס בספירת העומר ואם כן מה סופרים ומתי חוגגים את השבועות והאם הדין קל יותר שחוגגגים שבועות בירושלים ולא בארהב בתודה רבה מראש

האם מותר? כן.

איך יספור? הואיל ונוסף לו יום אחד – ביום שבו הוא מגיע ללוס אנג'לס יספור בלי ברכה עוד הפעם את הספירה שספר אתמול באוסטרליה ואנשי לוס אנג'לס סופרים היום, ובהמשך הימים יספור בברכה כאנשי המקום.

לגבי חג השבועות – בכל מקרה חוגג כפי המקום שנמצא שם באותו זמן, לא משנה אם הוא בארה"ב או בירושלים.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 21:51:19

הוא למעלה והיא וכו'

הוא למטה והיא למעלה. מה ההלכה? ראיתי דעות שונות בעניין.

יש דין ויש חומרה או הידור. חשוב בהלכה לדעת את הדין ולהחליט האם להחמיר או לא לפי המצב. למשל אם שמחת הזוג תהיה דווקא באופן שהאישה למעלה, הדין הופך להיות הידור, שהרי עיקר העניין הוא שמחת הזוג יחד.

את פירוט הסוגיה והסברתה אתה יכול לראות בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב דרך האתר, שם אפשר לקרוא מכל הספרים, כולל ספר ההרחבות לשמחת הבית.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא (סעיף לט):

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שלא כדרכה

לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.

לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).

לט. יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה בנרתיק, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה ופניהם זה אל זה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות.

ראייה ונישוק

מ. מותר לאיש ולאישה לראות ולנשק כל מקום בגופו של השני. כאשר דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, הרי הוא בכלל מצוות עונה ומצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

אמנם לגבי הסתכלות ונישוק הבעל בפתח הנרתיק של האישה, מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, אלא אם כן הדבר משמח מאוד אחד מהם, עד שבלא זה שמחתו פגומה (ואם ירצו להחמיר, יימנעו מכך בחיבור שיכול להיות ממנו היריון). וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שלא לעשות זאת. לאישה אין הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 19:56:06

כיסוי ראש מלא אל מול פאה

שלום רב לרבנים. לפי הרב מלמד שליטא למסקנה מה עדיף מטפחת לכיסוי הראש שמוציאים ממנה שיעור שתי אצבעות או פאה נורית? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.

המנהג הרווח כיום של אלפי נשים צדיקות להוציא מעט משיער הראש, לכן זה עדיף על פאה נוכרית שבפועל בציבור שלנו המנהג הרווח להחמיר בזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 11:24:46

יש לך שאלה?

פרשת שמיני | הבדלה אינה הפרדה – אחדות אינה אחידות!

שמענו ממו"ר הרב מלמד שהרצי"ה קוק, חזר, שינן ולימד, שהבדלה אינה הפרדה, ואמר שכאשר יתפרסם משפט זה, תבוא גאולה לעולם.

בפרשת השבוע שלנו אנו לומדים על חובת ההבדלה.

פעם ראשונה, בדברי ה' אל אהרן לאחר מות בניו:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד משֶׁה.

ופעם שניה בסיום הפרשה:

זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ. לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל.

יש מצווה להבדיל, להבחין – רש"י מסביר שההבדלה הנדרשת היא הבחנה מדוקדקת:

בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין חֲמוֹר לְפָרָה? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵם! אֶלָּא בֵּין טְמֵאָה לְךָ לִטְהוֹרָה לְךָ, בֵּין נִשְׁחַט חֶצְיוֹ שֶׁל קָנֶה לְנִשְׁחַט רֻבּוֹ (רש"י בפרשת קדושים מוסיף וכמה בין נשחט חציו לנשחט רובו – שערה)
וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת – צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין צְבִי לְעָרוֹד? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵם! אֶלָּא בֵּין שֶׁנּוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה כְּשֵׁרָה לְנוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה פְּסוּלָה

מדוע יש מצווה מיוחדת להבחין ולהבדיל?

עונה על כך הרב קוק:

כל הניגודים הנמצאים בהדעות, וכל אותה האפסיות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, והניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם, למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ריחוקים מקומיים של שתילים, שהם משמשים לטובת רעננותם ושביעת יניקתם, כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו, ותהיה הסגולה המיוחדת של כל אחד מחוטבה בכל פרטיה, מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל. והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק, שרי בפירודא וסיים בחיבורא.

דווקא כדי להגיע לחיבור נכון, לחיבור מפרה ומצמיח, חייבים להבדיל ואז לחבר, וההבדלה איננה הפרדה, שעניינה פירוד, אלא הפוך, היא רק להבחין את הטוב והנכון, בכל שיטה ודעה, ומתוך כך ליצור הרמוניה.
כותב הרב יהושע וייצמן:

אי אפשר להצמיח גן יפה בצורה מעורבבת. יש להצמיח כל שתיל וכל צמח בנפרד, וכשיגדל כל פרח בצורה המיוחדת לו, יהיה הגן השלם מרהיב ביופיו.

כדי להגיע לחיבור – יש צורך בפירוד, בהעמדת כל כח על מקומו ובהדגשת עניינו המיוחד.

כפי שמבהיר הרב קוק:

וזאת היא נחלת ה' בכל דרך הקודש, הפרדה על מנת התחברות, להיפך מההכללה הגסה, המדברת גדולות ואומרת לאגד הכל בחבילה אחת, ומאבדת את כל הוד רוחני ואצילי. וסוף כל סוף על ידי החשכת החיים נעכר אור הדעת הצלול, והאהבה הגסה המיוחדה של כל בריה מתגברת ונעשית מזוהמה, עד שהכל מתפרד, והארץ כולה תנוע כשכור מכובד פשעה. סטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא, וסטרא דקדושה שרי בפירודא וסיים בחיבורא, ושם גופיה איקרי שלום.

ההכללה הגסה מאחדת הכול, בלא להפריד תחילה בין הדברים השונים, ובכך מובילה לפירוד ולנפילה. רק ההפרדה – היא המובילה להתחברות.

לכן אחדות היא איננה אחידות, מי שרוצה אחידות, מי שלא מוכן שישמעו דעות אחרות, או כפי שיותר מצוי במחננו אוהב השלום ורודף השלום, לא מוכן להשמיע דעות אחרות, לא יביא לאחדות! – אלא להיפך!

בעולם יש קודש וחול, טוב ורע, טהור וטמא, רק אחרי ההבדלה והבירור, ניתן יהיה להגיע לחיבור שאליו אנו שואפים.

גם עתה, אנו נדרשים להבדיל, הבדלה דקה, הציבור החרדי, הוא ציבור יקר, מלא חסד וטוב, עם משפחות נפלאות, אהבת תורה ויראת שמיים, זה טוב וטהור, אך יש גם את ההתנגדות למדינת ישראל, אי השותפות בצבא, אי הכרת תהליך הגאולה, לימוד התורה בצורה מצומצמת – זה רע וטמא.

ההבדלה, לא נועדה להפריד, אלא לראות את הטוב ואת הרע, כדי לחבר.

גם אחים לנשק, מפגיני קפלן, יש בהם דברים טהורים, של איכפתיות עמוקה למדינה, ודברים טמאים, של חוסר הכלה, אי הבנת ערך השותפות והאחדות.

תפקידנו להבדיל, כדי לאחד ולהתחבר, באהבה גדולה, בשייכות עמוקה ובהבנת היותנו אחים בלב ונפש.

גם הרב קוק מבהיר, אין באחדות, כדי לחפות, על הצדדים הטמאים והשליליים, להיפך, אחדות שתכניס לתוכה את הרע, סופה להתפרק.

הדבר ידוע שהתחלקות מפלגות בעם גדול, הוא דבר המועיל לשכלולו של העם כשהולכת בנתיב הצדק, כמו מפלגת חכמים, חסידים, אומנים, איכרים. ואפילו מפלגות של דעות מחולקות בדרכי המוסר וההנהגה, במדיניות  או בעבודת ה', מביאה כל אחת תועלת וטובה. כי כל מפלגה משכללת מקצוע מיוחד שמועיל לעבודת הכלל ושלמותו. אמנם כל זה אינו מדובר כי אם בשיטות ומפלגות כאלה שאינם נוגעים בחיי העם העיקרי להורסו.

הכיתות הרעות העומדות בישראל לפעמים להרס תורה ומצוות, שהם בית חייהם של ישראל, הם אינם נולדים מטבע רוח הכללי של העם כמו שאר כיתות ומפלגות המועילות לשכלול והתפתחות. כי הכיתות הנוגעות בחייהם של ישראל, לשום איבה בין ישראל לאביהם שבשמים, לבטל אחדותם של ישראל וקדושתם ע"י מרידה בתורה בכלל וכו', …על כן לא יתדבקו בישראל להיות עצם מעצמי האומה, כי אם בהכינם להם מפלגה ושיטת כתה מסוייגת, יתפרדו מעל אהלי ישראל ויטמעו בין העמים כי לא לה' המה,  על כן אי אפשר להם להתקיים בישראל!

כך מצווה התורה בפרשתנו:

יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.

הכניסה והחיבור אל הקודש, באה רק מתוך שיודע האדם להבדיל בין הקודש ובין החול. שתיית היין פוגעת ביכולת ההבדלה של האדם, שכן שיכור – כל העולם כולו דומה עליו כמישור, ואין הוא יכול להבדיל בין קודש לחול ובין טוב לרע. על כן נאסרה שתיית היין לפני הכניסה לאוהל מועד.

כך יש גם להבדיל בין הטמא ובין הטהור באכילתו של האדם. כדי שהמזון יתחבר אל האדם ויהיה לחלק מהווייתו, ובכך יתעלה העולם כולו על ידי האדם, נדרשת הבדלה מוקדמת בין הטמא והטהור. האדם בורר את הטהור מן הטמא, ואליו הוא יכול להתחבר ואותו הוא יכול להעלות.

אנו רוצים אחדות בכל לב, ולכן עלינו להבדיל, שהעולם יבין את הערך האדיר של ההבדלה, אך יידע שאין היא אומרת פירוד אלא אחדות עמוקה, תבוא גאולה שלימה לעולם, ביחד ננצח!

 

 

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן