שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מעשר כספי חתונה

שלום רב לרבנים אנחנו זוג שנשוי כבר שנתיים. שואלים בדיעבד על כספים שקיבלנו בחתונה. התחתנו בגיל צעיר ב"ה, ולאחר החתונה בקושי הרווחנו. אני הייתי אברך ועבדתי מעט מאוד, ואישתי הייתה סטודנטית, וגם כמעט ולא עבדה. לא היה לנו רכב, ואת כל הרהיטים בבית השגנו מאגורה, בלי תשלום. (מכשירי חשמל קיבלנו מהסבים והסבתות לחתונה). בחתונה קיבלנו סכום משמעותי ממשפחה וחברים, ולא נתנו מכסף זה מעשר. האם בדיעבד אנחנו צריכים לתת מעשר מכל הסכום שקיבלנו? מה לגבי כסף שיועד לדברים ספציפיים, כמו כלי מטבח, וכו? ומה לגבי חברים שנתנו להם מתנות כשהם התחתנו בסכום דומה? תודה רבה

1. לפי דבריך, הייתם עניים בשעת החתונה, כך שהייתם פטורים מנתינת מעשר. לכן אין צורך כעת לתת למפרע.

2. כסף שאדם נותן לחברו עבור קניית כל חפץ שהוא, אינו חייב במעשר, שכן הכסף הזה הוא בעצם חפץ. אמנם מהיתרה יש לתת מעשר, וכן אם למרות שקיבל את הכסף עבור קניית חפץ, זו היתה רק המלצה אבל למעשה הוא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה – צריך לתת מעשר.

3. צריך בכל זאת לתת מזה מעשר.

4. הלכות מעשר כספים מבוארות בפניני הלכה ליקוטים ב'. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-05 07:00:18

נסיעה בשבת ללידה

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

  1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
  2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
    שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

    עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

    מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

    ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

    ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

    ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

    ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

    הנסיעה לבית החולים

    ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

    י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

    יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

    יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

    יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

יום טוב

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

קו התאריך בספירת העומר

האם מותר לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס בספירת העומר ואם כן מה סופרים ומתי חוגגים את השבועות והאם הדין קל יותר שחוגגגים שבועות בירושלים ולא בארהב בתודה רבה מראש

האם מותר? כן.

איך יספור? הואיל ונוסף לו יום אחד – ביום שבו הוא מגיע ללוס אנג'לס יספור בלי ברכה עוד הפעם את הספירה שספר אתמול באוסטרליה ואנשי לוס אנג'לס סופרים היום, ובהמשך הימים יספור בברכה כאנשי המקום.

לגבי חג השבועות – בכל מקרה חוגג כפי המקום שנמצא שם באותו זמן, לא משנה אם הוא בארה"ב או בירושלים.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 21:51:19

יש לך שאלה?

פרשת בהעלותך – התורה המנהיגה והלוחמת

תוכן עניינים

כבר כתבנו בעבר על הפסוקים המופלאים, שנחשבים כחומש בפני עצמו –

"ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה – קומה ה', ויפוצו אוייבך, וינוסו משונאיך מפניך!

ובנוחה יאמר – שובה ה' רבבות אלפי ישראל!"

וננסה להתבונן בהם עוד קצת.

סדרי התנועה במדבר הם שהארון הוא המוביל ואחריו נוסעים – "ולפי העלות הענן מעל האהל, ואחרי כן ייסעו בני ישראל, ובמקום אשר ישכון שם הענן שם יחנו בני ישראל, על פי ה' ייסעו בני ישראל ועל פי ה' יחנו…" – וזהו סדר החיים האמיתי של עם ישראל: דבר ה' הוא המוביל את המהלכים, הוא הנותן את הכיוון.
כשמשה רבנו רואה את הארון מתחיל לנוע, הוא רואה את דבר ה' מתחיל להוביל את עם ה' ולפעול במציאות, הוא רואה את הארון שעל פי חז"ל מקדים את ישראל בשלושה ימים, את הארון שמיישר את ההרים – וכל העקוב הופך למישור, את הארון שמסלק כל מכשול והפרעה, כדברי הילקוט שמעוני:

"כשהיו ישראל נוסעין היה הארון מקדים לפניהם והיו שני ניצוצות של אש יוצאות מתוך בדי ארון והיו שורפין לפניהן את הנחשים ואת העקרבים והורג שונאיהם של ישראל". כשמשה רואה את כל זה הוא אומר: "קומה ד' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך".

התורה באה להוביל את המציאות, היא באה לשנות, וזה כרוך במלחמות, אין אפשרות אחרת, צריך ליצור סדרים חדשים, לבנות בניינים חדשים, ובשביל לעשות זאת יש צורך לבטל את הסדרים הישנים. לכן בהר סיני, החלה שנאה עזה לעם ישראל, כי הם רוצים לשנות, ליצור סדרים חדשים, וכדברי הרב קשתיאל שליט"א:

"התורה באה לסלול דרך בעולם, לעשות מהפכות, לחולל שינויים. יש בזה צד של מלחמה. יש בתורה אלמנט מלחמתי במובן הזה שהיא לא מאפשרת לאדם לשקוט על שמריו, לא מאפשרת לאנושות להיות תקועה במקום מסוים, היא רוצה ליצור שינוי, היא רוצה לגרום לזעזועים. לזעזועים ברצון, לזעזועים במחשבה, לזעזועים בעולם המעשה שלנו. יש משהו בתורה שיש בו חרב, לוחמנית. למה נקרא שמו הר חורב? שירדה ממנו חורבה לעולם, חרב לעולם . בלשון המדרש "ספרא וסיפא", הספר והסייף ירדו כרוכים יחדיו מן השמים. כשהתורה יורדת לעולם היא שולפת סייף, אצבע מאשימה או תובענית, דורשת להשתנות, לזוז, לנוע. היא יוצרת מאבק נגד העצלנות, נגד הכניעה, נגד הוותרנות. מאבק בחומרנות, מאבק באגואיזם, מאבק בשאננות".

המדרש על פרשתנו מספר שארון הברית היה הולך יחד עם מחנה ישראל וליד ארון הברית היו מוליכים את ארונו של יוסף. שני ארונות זה בצד זה ובני ישראל אומרים קִיֵים זה מה שכתוב בזה. יוסף היה דמות של הגשמת התורה, אדם שהיה מוכן להאבק על האמת שלו, מול אחיו, מול המצרים, איש שלא מוותר, שהגיע למקום זר, ולא שקט על שמריו, הביע את עצמו, עמד על עמדתו, לא ויתר, לא נכנע, חולל שינויים, שינה דפוסי חשיבה, והשפיע.

ארונו של יוסף מייצג את השפעת התורה בעולם, את הנהגת התורה את המציאות, את הטוב, השפע והברכה שהיא מביאה.

זאת תקומה- "קומה ה'". על יוסף נאמר "הנה קמה אלומתי וגם ניצבה". התקומה הזאת, העמידה הנחושה היא זו שמפיצה את אויבים, היא זאת שמחוללת שינויים.

בעזרת ה' כוח התורה יחולל עוד ועוד מהפכות תודעתיות, נפשיות ומוסריות שיובילו ברכה בחיי החברה האנושית כולה.

השבוע עברנו עוד סבב של לוחמה בעזה, שאנו יודעים שהוא רק עוד שלב במערכה הכללית (הנמצאת בראשיתה). אין מנוס, מי שרוצה לשנות את העולם צריך להיות ערוך ונכון למאבקים ומלחמות – אך אין ספק שאנו ננצח, שדבר ה' ינצח, שהקוצים והנחשים יסולקו, ועם ישראל יביא את דבר ה' לעולם.

בהוצאת ספר תורה בשבת בבוקר נוהגים בקהילות אשכנז לצטט את הפסוק "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך" אבל הוסיפו לו את הפסוק העתידי מישעיה פרק ב', "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". אנו נקראים לבשר על דבר ה' מירושלים, ולהביא תיקון לעולם כולו. יהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו.

אולי יעניין אותך

רביבים 1173 - מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?

מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?

לדעת רבים חובת המצווה לגברים מהתורה להניח תפילין בכל יום למשך רגע אחד • מנגד, יש אומרים שחובה להניח תפילין כל היום, כפי שהיה נהוג בימי המשנה והגמרא • מתקופת המשנה ועד הראשונים היו רבים שלא הניחו תפילין כלל • למעשה מנהג רוב ככל ישראל, מתקופת הראשונים ועד ימינו, להניח תפילין בתפילת שחרית בלבד • על ידי מצוות תפילין נוכל להתקשר אל יסוד האמונה
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן