שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לשבת פרשת דברים – שבת חזון

השבת אנו מתחילים את ספר דברים וזוהי השבת הראשונה של חודש אב ושמה של שבת זו היא 'שבת חזון'- והיא השבת שלפני ט' באב.

נשאלתי מדוע חודש זה נקרא אב? ועניתי שלכאורה אב הוא מקור הבניין, אבן היסוד, וחודש זה עניינו צער וחורבן, משבר וכישלון, ושאלה זו הובילה אותי למחשבה ששורש הבניין הוא החורבן.

כל בניין בעולם מתחיל מחורבן הבניין הקודם. החל מבריאת העולם, שקדם לה התוהו ובוהו, דרך בניין עם ישראל לו קדמה גלות מצרים שכמעט והחריבה את כל מה שנבנה לפניה, וכלשון הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פ"א,ה"ג) "עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהם ולעבוד עבודה זרה כמותן… וכמעט קט היה והעיקר ששתל אברהם נעקר וחזרו בני יעקב לטעות העמים ותעייתם".

וכך מספר המדרש שהופעת נשמתו של משיח בחורבן סדום. וניתן להוסיף ולהביא לדבר דוגמאות רבות ואולי המורגשת והמזעזעת ביותר היא לידת מדינת ישראל, יסוד כיסא ה' בעולם, מתוך החורבן הנורא של העולם היהודי באירופה, בשואה.

ובאמת מוכרים וידועים דברי הגר"א בקול התור שצורת הגאולה היא "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע".

ניתן לחשוב שבעקבות החורבן אין ברירה ומתעוררים כוחות חדשים בכדי לבנות את הדבר מחדש, ולכן בעקבות חורבן ישנו בניין. כמשל הידוע שאדם שרודף אחריו אריה יגלה פתאום שמהירות ריצתו והטווח שאליו הוא יכול להגיע עולה לאין ערוך מכל מה שניסה להשיג עד היום. וכך בעקבות האין ברירה שיוצר החורבן מתעוררים כוחות באדם ובאומה ונבנה דבר חדש.

אולם האמת עמוקה עוד יותר. כוחות החורבן בעצמם הינם כוחות הבניין, שהרי הכוחות שהחריבו אינם כוחות חיצוניים לאומה, כפי שאומר המדרש שנבוכדנצר, שהחריב את בית המקדש, 'קמח טחון טחן'. כלומר אנו החרבנו את המקדש, ומדוע החרבנו אותו? מדוע הכוחות שבתוך עם ישראל החריבו את המקדש?

אפשר היה לומר שזו הרשעות שבתוכנו, שאלו כוחות שליליים שעלינו לבאר ולעקור מקרבנו. אבל אנו יודעים שקילוסו של הקב"ה עולה גם מן הרשעים ושלא במודע גם הם מקדשים שם שמים. וכפי שהרב קוק מבאר את עניין הכפירה בדורו. כך יש גם להסביר את הרשעים שבכל הדורות. הרשעים רוצים תיקון, רוצים עולם נעלה יותר, הם רואים את הפגמים האמיתיים שישנם באמונה הקטנה, בתורה הקטנה, ולכן נלחמים ומהרסים.

ומימלא כוחות אלה עצמם שדוחפים לחורבן הם הם הכוחות שדוחפים לבניין וזוהי הכוונה העמוקה שהקב"ה באותו הדבר בו הוא מכה בו נמצאת הרפואה. וקודמת הרפואה למכה.

לכן דווקא חודש החורבן הוא האב והראש לכל הבניין. על פי זה מובן מדוע בתחילת ספר דברים, שהוא ספר נוחלי ארץ, שהוא הצוואה והציווי של משה רבנו לדורות עולם, מתחיל נאומו של משה רבנו בסקירת החטאים, הנפילות והמסעות שעבר דור המדבר בדרכו לארץ.

מדוע לדבר על העבר ולא לצוות על העתיד, הרי אך בשבוע שעבר, בחתימת ספר במדבר, מנינו את המסעות שעברו בני ישראל, אלא התשובה היא, כמובן, שהבניין החדש שקם נבנה מתוך אותו חורבן של דור שלם, מתוך אותם משברים ונפילות. לא לחינם בעברית המילה משבר משמשת גם כתיאור של נפילה וכישלון וגם כמקום עליו יולדת האישה. וכן המילה שבר מייצגת קושי שלא ניתן להתמודד איתו מחד, ומאידך מייצגת את המזון המחייה שנמצא בעת רעב קשה, "ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושיברו לנו משם ונחיה ולא נמות".

לכן עם ישראל, בתבונתו הרבה, בחר לקרוא בשבת שלפני החורבן, שלפני ט' באב, 'שבת חזון', מתוך ידיעה ברורה שמתוך המשבר תיווצר לידה ובשבר יימצא שבר.

יהי רצון שנזכה במהרה לביאת בר נפלי, שמכונה כך בשל אותו הרעיון.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן