שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בשלח – 'מקדש ה' כוננו ידיך'

תוכן עניינים

השבת נקרא את שירת הים, השירה העליונה המשרטטת את חזונו של עם ישראל – "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך. ה' ימלוך לעולם ועד". מפשט הפסוק נראה שמי שיבנה את בית המקדש יהיה ה'. ואכן כך גם כותב רש"י (סוכה מא, ע"א): "מקדש העתיד שאנו מצפים בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר: 'מקדש ה' כוננו ידיך" (וכך כתבו ראשונים נוספים).

אלא שקשה מאוד להסביר כך את הפסוק, שהרי אנו ניצבים עוד לפני בניין בית ראשון, ובאופן פשוט נבואתו של משה היא על המקדש הראשון שעתיד להיבנות, ואשר נבנה על ידי שלמה המלך. וכן בית המקדש השני נבנה על ידי יהושע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל. ולכאורה אם בית המקדש היה צריך להיבנות על ידי ה', מדוע שלמה, יהושע וזרובבל לא חשו לכך?!

יתר על כן, מתוך דרשת בר-כפרא (כתובות ה, ע"א) מוכח שלא הבין את הפסוק כדברי רש"י: "דרש בר כפרא: גדולים מעשי צדיקים יותר ממעשי שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך'". כלומר, מעשה שמים וארץ נעשים ביד אחת, ומעשה הצדיקים בשתי ידיים.

גם רש"י מביא דרשה זו, אולם הוא משנה מעט את הדברים: "חביב בית המקדש, שהעולם נברא ביד אחת, שנאמר 'אף ידי יסדה ארץ', ומקדש בשתי ידיים. ואימתי יבנה בשתי ידיים? בזמן שה' ימלוך לעולם ועד, לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו" (רש"י שמות טו, יז). נראה שרש"י הולך לשיטתו ולא מזכיר שבית המקדש יבנה על ידי מעשה הצדיקים.

ועולה השאלה, אם פשט הדברים הוא כדברי רש"י (שהרי כתוב 'מקדש ה' כוננו ידיך') מדוע בר-כפרא לא סבר כך? שאלה זו מכריחה אותנו לומר יסוד משמעותי וחשוב, ולבאר לעומק את דרשתו של בר-כפרא. מדוע לגבי בריאת העולם כתוב שנעשתה ביד אחת, ולגבי בית המקדש כתוב שנעשה בשתי ידיים?

התשובה היא שבריאת העולם הייתה ללא מגע יד אדם (שהרי האדם נברא אחרון לכל הנבראים). לעומת זאת בניין המקדש נעשה על ידי מאמצים של ישראל, ולכן יש כאן גדולה, כי אין קידוש ה' יותר גדול משישראל עושים רצונו של מקום, שאפילו האדם שהוא הבריאה החומרית, הנמצא בתוככי העולם הזה שמלא העלם וחושך, מלא אמונה ופועל עם אל ומקדש את שמו בעולם. "מקדש ה' כוננו ידיך"- יש כאן שתי ידיים, היד האלוקית והיד האנושית, שגם היא גילוי מקדושתו יתברך.  קידוש ה' הגדול הוא בשותפות ישראל בבניין המקדש, בהכרת רצונו ומלכותו וקבלתנו את מלכות שמים.

זהו גם השורש של חטא ישראל שהוביל למלחמת עמלק. התורה אומרת "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים", ומסבירים במכילתא ש"אין רפידים אלא שרפו ידיהם מן התורה, לכך בא שונא עליהם, שאין השונא בא אלא על רפיון ידיים מהתורה". סוגיית הידיים חוזרת באופן גלוי וברור בניצחון עמלק: "ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה, והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. וידי משה כבדים, ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה, ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה עד בא השמש". הבעיה של ישראל הייתה שלא השכילו לקדש את ידיהם (קרי, את מעשיהם), ולפעול עם א-ל. "רפו ידיהם מן התורה" – ודאי שעסקו בתורה אלא שלא קידשו את ידיהם, מעשיהם ופועלם בקדושת התורה.

השבת חל טו-בשבט, ראש השנה לאילנות. כשהיו אומרים למורנו ורבנו הרצי"ה זצ"ל שהגאולה היא עניין הקשור לנסתרות, הוא היה עונה שגאולה היא עניין גלוי, על פי דברי הגמרא (סנהדרין צא, ע"א): "אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו ח): 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל…". ומבאר שם רש"י: "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה – אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה". כשיוצאים אל החנויות ורואים את תבונת הארץ אזי רואים הגאולה איננה עניין נסתר אלא עניין גלוי הנראה בעיניים.

שאלני חבר, כיצד ניתן לומר שזה נס, הרי יש הושקעו בכך עמל, טרחה רבה, מחקר, פיתוח וחריצות, והם שהובילו לכך שהארץ תיתן את יבולה בעין יפה. גם נבואת ירמיהו (לא, ד): "עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו", היא סימן גאולה אך איננה נס, אלא נעשתה במאמצים ובמסירות רבה של הנוטעים.?

על פי דברנו זהו קידוש ה' הגדול, וזוהי הגאולה. העובדה שעם ישראל פועל עם א-ל, וה' מסייעו. אלו הן שתי הידיים אליהן אנו מייחלים.

אולי יעניין אותך

רביבים 1167 - דרוש חשבון נפש רב־מערכתי

דרוש חשבון נפש רב־מערכתי

ועדת חקירה ממלכתית שתתמנה על ידי בית המשפט העליון לא תועיל במאומה • עלינו לערוך חשבון נפש עמוק • המלחמה שלנו על הארץ ועל תקומת עמנו כוללת מערכות רבות מאוד • כל המערכות צריכות תיקון • ישנם כמה תיקונים כלליים שכל אחד מהם מתפרט לאלפי פרטים • הטלית מבטאת את עולם החומר על ארבע רוחותיו, שטמונים בו כוחות אדירים • חוטי הציצית רומזים למצוות התורה, שמדריכות אותנו כיצד להוציא אל הפועל את כל הכוחות הטמונים באדם ובעולם
דילוג לתוכן