בפרשתנו קורח ועדתו מקבלים עונש מוזר: "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם…". בנוסף לייחודיות של העונש, זהו גם המקום היחיד בתורה בו משה רבנו מבקש עונש ספציפי- "ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מליבי. אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני. ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאולה וידעתם כי ניאצו האנשים האלה את ה'" (במדבר קרח כח – ל). ויש להבין מדוע ניתן להם דווקא העונש הזה?
התמוטטות האדמה מבטאת מציאות של חוסר יציבות. הדבר היציב ביותר הוא האדמה, "והארץ לעולם עומדת". כשהאדם מתהלך על האדמה הוא חש ביטחון ואחיזה. קורח ערער על היסודות היציבים שמעמידים את העולם. קורח מערער על משה- שליח ה', נותן התורה, המנחיל את תורת האמת והנצח לעולם. קורח למעשה מערער על כל יסודות קיומנו. והביטוי הפיזי לכך הוא שהאדמה, היציבה והבטוחה פוערת את פיה.
בלי תורת אמת, בלי תורה מן השמים, אי אפשר להעמיד שום דבר בארץ. מציאות בה הכל פתוח, הכל מותר, "כל העדה כולם קדושים", לכולם מגיע, יוצרת גהינם עלי אדמות, שכן במציאות כזו אין שום דבר בטוח ושום דבר יציב.
לאדם יש צורך בסיסי בודאות ובביטחון, בנקודות של אמת אלוקית להיאחז בהם. ללא אלה האדם נמצא ב'כף הקלע'- אותו גיהנם הנורא ביותר (כמו שכתוב בגמרא שמי שנמצא בגיהנם זה נזרק מעבר לעבר).
הרמב"ם בעשרות מקומות במורה נבוכים ובהקדמותיו למשנה ועוד, נלחם נגד כת הטוענת שאין חוקים לטבע, שהכל אפשרי והכל יכול להיות, וכי כל מאורע הוא חד פעמי, שהעובדה שהשמש זורחת היום לא מבטיחה את זריחתה מחר…
לעניות דעתי העובדה שהרמב"ם נלחם בכת זו וטוען שלעולם יש חוקים וסדרים נובעת מהסיבה הזו. אי אפשר לחיות בעולם בלי חוקים וסדרים, הן במישור הפיזי והן במישור המוסרי ושהרוחני.
הגמרא (בבא בתרא) מספרת שבלועי קורח זועקים מן האדמה כל הזמן "משה אמת ותורתו אמת והם בדאים". כלומר, במקום ללא האדמה והיציבות הם עומדים וזועקים שחייבת להיות וודאות, שחייבת להיות אמת.
אולי אפשר לומר שזה שמו של קורח, מלשון קירח- שערות תלושות ללא שורש (כשעושים קורחה למעשה מנתקים את השערות משרשרם). זה אומר שיכולות להיות המון השערות אבל אין שום בסיס ושורש, אין אמת מוחלטת שמתוכה צומחות כל ההשערות.
גם בדורנו, כשקוראים את פרשת קורח, עלינו לזכור שיש אמת מוחלטת, שיש תורת ה', שיש וודאות ויציבות. וכנגד העולם החדש שטוען שאין אמת, שאין ודאות, ששום דבר לא מוחלט, שהכל נזיל ושאין קרקע יציבה לעמוד עליה, אנו צריכים לצעוק בפרשת קורח "משה אמת ותורתו אמת והם בדאים".
