שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

כיסוי ראש מלא אל מול פאה

שלום רב לרבנים. לפי הרב מלמד שליטא למסקנה מה עדיף מטפחת לכיסוי הראש שמוציאים ממנה שיעור שתי אצבעות או פאה נורית? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.

המנהג הרווח כיום של אלפי נשים צדיקות להוציא מעט משיער הראש, לכן זה עדיף על פאה נוכרית שבפועל בציבור שלנו המנהג הרווח להחמיר בזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 11:24:46

פלאפון- מוקצה

שלום הרב, כמובא בפנה"ל שבת שפאלפון נייד הוא כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו, ולכן אם הוא מפריע ועושה רעש מותר להעבירו למקום אחר, אך יש מכשירים שבהירות המכשיר מתבהרת יותר או פחות לפי מקום שהמכשיר נמצא. לדוגמא כאשר הוא נמצא במקום חשוך ואז כשהוא מרעיש ומפריע מעבירים אותו לחדר אחר שהוא מואר ואז בהירות המכשיר מעצמו מתבהרת אוטומטית האם עדיין יהיה מותר בשבת להעביר את המכשיר?

קודם כל יש לציין שפלאפון הוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו רק אם לא נחשב עבור האדם כמוקצה מחמת חסרון כיס, כלומר שאינו מקפיד עליו מאוד, כגון שנותן לילדיו הקטנים לשחק איתו.

לגבי שינוי בתאורה – במקום הצורך אפשר להקל, שכן מדובר על פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ואם יעשה זאת בשינוי זה בתרי דרבנן (החלשת התאורה בפלאפון ודאי דרבנן, הגברתה לדעת הרב מלמד אסורה מהתורה כמבואר בפרק חשמל בשבת, אבל מכיוון שמעביר בשינוי אפשר להקל). ואם לא בטוח יהיה שינוי בתאורת המסך, מותר לכתחילה כדין 'אינו מתכוון'.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יד. כלי שמלאכתו לאיסור שבעליו מקפיד להשתמש בו רק למלאכתו ולא לדברים אחרים, שמא יינזק או יאבד, הרי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור להשתמש בסכין שחיטה לחיתוך מאכלים, או לשים מצלמה או כלי נגינה על דפים כדי שלא יעופו. וכן דין מחשב נייד, פמוטים יקרים, שטרות כסף, מסמכים מסחריים חשובים, כרטיס אשראי, קלף של סופרים, בד יקר שנועד לתפירה. והכל לפי הקפדת בעל החפץ.

דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.

ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל בשבת במקום הצורך.

ט. כאשר ברור שפעולתו תגרום לעשיית איסור, ורק במקרה לא צפוי האיסור לא יֵעשה, הדבר אסור כדין 'פסיק רישא'.

י. כאשר המציאות כבר קיימת, אך הוא לא יודע אותה, כגון שרוצה לפתוח את דלת המקרר כדי לקחת אוכל, ומסופק האם הנורה שבו דולקת ('ספק פס"ר') – אם פעולת האיסור אסורה מדברי חכמים, הדבר מותר כדין 'אינו מתכוון'. ואם הפעולה אסורה מהתורה, הדבר מותר רק במקום הצורך (דין מקרר מובא בפרק יז, י-יא).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 09:10:36

מעשה שבת

מהי ההלכה למעשה בדין 'מעשה שבת' לדעת הרב מלמד?

דעת הרב מלמד מבוארת בספרו פניני הלכה שבת בפרק העוסק בדין מעשה שבת. אפשר לקרוא מספרי הרב דרך האתר.

אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

 

הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת

א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.

ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 07:36:37

ירק עלים

ירקות עלים עם השגחת כשרות מחרקים שכתוב להשרות במים עם סבון – מה הדין כאשר לא משרים אלא שוטפים היטב מהחול שעליהם וזהו?

אחרי שטיפה טובה, כפי שמן הסתם עושים, שהרי אף אחד לא רוצה לאכול חסה עם חול… – דינם כדין דרך האמצע המבוארת בפניני הלכה כשרות פרק כג.

אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 01:12:06

יהודי או ערבי

מתי יש חובה לקנות דווקא אצל יהודי גם כאשר המוצר יקר יותר?

דין זה מבואר בפניני הלכה העם והארץ. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ח – עבודה עברית

העדפת הקרוב

א. כדי לפתור את כל המצוקות בעולם ולבנות חברה טובה ובריאה, יש לעשות זאת לפי הסדר, מהמעגל הקרוב למעגל הרחוק יותר. לכן הן בענייני חסד והן בכל התחומים הכלכליים, כהעדפה בנתינת עבודה והעדפה בקנייה ומכירה, יש להקדים את הקרוב יותר. סדר הקדימה הוא: קרוב משפחה, שכן, המתגורר באותה עיר, יהודי קודם לגוי (בבא מציעא, עא; ספרא ויקרא כה, יד. ועי' פניני הלכה ליקוטים ב' ה, יג).

העדפת יהודי

ב. המצווה להעדיף יהודי היא גם כאשר המחיר שהוא דורש מעט יותר יקר. אולם כאשר ההפרש משמעותי, אין חובה להעדיפו. ובכל מקרה יש להשתדל ככל הניתן לא להעסיק ערבים שחשודים בעוינות כלפינו. אמנם אם מחיר היהודים או הגויים שאינם עוינים אותנו גבוה באופן משמעותי ממחיר הערבים שעוינים אותנו, והדבר עלול לפגוע בעסק או בבניין הארץ, עדיף לבנות עם הערבים כדי שאחיזתנו בארץ תתחזק. וחובה על המעסיק להתייחס אליהם בכבוד והגינות, ובטח שלא לבזותם ולא לעושקם או להלין את שכרם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-29 23:52:09

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת במדבר וחג השבועות

אנו עומדים בימים שלפני מתן התורה בהם ההתרגשות והשמחה ממלאים את ליבנו, כשנראה שהתורה רצתה שנחוש את ההתרגשות ואת הציפייה הגדולה למתן התורה, וזו גם טעמה של ספירת העומר. ההתרגשות מקורה בכך שאנו מבינים שזמן מתן התורה הוא לא זיכרון היסטורי של דבר שהיה בתולדות האומה אלא שבכל שנה ושנה אנו מקבלים את התורה מחדש, מתחברים אליה בעומק גדול יותר, בהבנה גדולה יותר, ושיותר חלקים מנפשנו זוכים להאיר מאורה של תורה.

כידוע, בכל שנה ושנה אנו קוראים בתורה בפרשת במדבר בשבת שלפני מתן התורה. וכפי הנראה יש בפרשה זו לימודים חשובים והכנות יסודיות לקראת קבלת התורה, וננסה להאיר הארה אחת מתוך הדברים הרבים שישנם בפרשה.

פרק שלם הקדישה התורה לחלוקת ישראל למחנות ולדגלים ויש להבין מה חשיבות הדגלים ומה החשיבות של הסידור החיצוני של ישראל מחנות מחנות? חז"ל מציינים כמה גדולים הדגלים, וזה לשונם (במדב"ר ב,ג): "חיבה גדולה חיבבם הקב"ה שעשאם דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו ניכרים ומניין שהוא אהבה לישראל, שכן שלמה אומר 'הביאני אל בית היין ודיגלו עליי אהבה". ולמדנו ממדרש זה שהדגלים מבטאים אהבה גדולה לעם ישראל, וכן שמקורם של הדגלים הוא עם מלאכי השרת. וכפי שכותב המדרש (שם) ש"בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עימו עשרים ושתיים ריבבות של מלאכים… והיו כולם עשויים דגלים דגלים… כיוון שראו אותם ישראל שהם עשויים דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים, אמרו 'הלוואי כך אנו נעשים דגלים כמותם'… אמר להם הקב"ה 'מה נתאוויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם', 'ימלא ה' כל משאלותיך', מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה 'לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו".

וחז"ל ממשיכים לשבח עוד ועוד את ישראל על הדגלים, שבכך ניכרת גדולתם של ישראל לעומת אומות העולם, ושכיוון שראה בלעם את הדגלים לא יכול היה לקלל את ישראל. וכלשון המדרש: "מכאן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל, לכך נאמר 'איש על דגלו". וכן "ולפי שהן צבאותיי אעשה אותם דגלים לשמי". ועוד ועוד.

ונראה לבאר שלעם ישראל תפקיד כפול. ישנו תפקיד כללי שכל ישראל יחד מקדשים את שם ה', 'עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו', 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', אולם התפקיד הזה לא מתמלא אלא על ידי כך שכל אחד ואחד מישראל עושה את תפקידו, והחביבות העצומה לישראל מתבטאת בכך שכל אחד ואחד חביב לפני הקב"ה, ואותה חביבות אינה חיבה סתמית, אלא כל אחד ואחד מישראל קיבל תפקיד שאם הוא לא יעשה אותו- כל העולם כולו חסר. וזו גם המשמעות של דברי חז"ל ש"כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא", כי בעבודתו של כל יהודי ויהודי תלויה גאולת העולם.

וזוהי גם משמעות הדגלים, שמעבר לקדושה הכללית שנמצאת בישראל, לכל שבט ושבט קדושה מיוחדת משלו ותפקיד משלו. וכן לכל בית אב מישראל יש תפקיד מיוחד. וזוהי גם המשמעות של המניין, שעם ישראל חוזרים ונמנים, לומר שכל אחד ואחד חשוב.

הדבר נגלה לעם ישראל מתוך הסתכלות במלאכים, שהמשמעות הפשוטה של המילה 'מלאך' הינה שליח, וזה מפני שלכל מלאך ומלאך יש תפקיד מיוחד משלו (כפי שראינו שלאברהם נשלחו שלושה מלאכים לשלושה שליחויות שונות), ועם ישראל שראו את המלאכים נתאוו להיות גדולים כל כך, שלכל אחד ואחד יש תפקיד ושליחות אלוקית בפני עצמו. והקב"ה קיבל את בקשתם.

ולא מקרה הוא שהגילוי הזה נעשה במתן התורה. שהרי השליחות המיוחדת של כל אחד ואחד היא מתוך הקישור שלו לתורה. וזה מה שמבקשים ומתפללים "תן חלקנו בתורתך". 'אשרינו ומה טוב חלקנו ומה יפה ירושתנו', וירושה זו התורה שנאמר "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב".

וננסה לבאר מעט יותר. חז"ל מוסרים לנו שכל הכוחות בעולם טמונים בתורה וכשהקב"ה ברא את העולם 'הסתכל באורייתא וברא עלמא' (הסתכל בתורה וברא את העולם) וכל אדם מישראל שרוצה לשאוב כוח והכוונה אלוקית יכול לעשות זאת על ידי הקישור לתורה ולאות המיוחדת שלו בתורה, שאורייתא וקודשא בריך הוא- חד, דהיינו התורה היא החושפת ומגלה ומפגישה אותנו עם הרצון האלוקי והעוצמה האלוקית. ולכן כשמקבלים ישראל את התורה, אז מגלים שלכל אחד ואחד יש תפקיד ומתאווים לגלות ולחשוף את אותו התפקיד ומבקשים דגלים.

וכך נהוג לפרש בשם הבעל שם טוב את המשנה "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים"- 'דע מה למעלה ממך'- כלומר, האדם צריך להסתכל מהו הכוח הרוחני שמניע ומכוון אותו, שהוא יעודו ושליחותו. דע מהו שורש נשמתך. 'עין רואה' בתחילה הגילוי הזה היה נעשה על ידי הנביא שהוא בבחינת עין רואה. ולאחר מכן, בירידת הדורות, בטלה הנבואה והיכולת לגלות את מקומו ושליחות של האדם הייתה נעשית על ידי בת קול בבחינת 'אוזן שומעת'. ועתה, בעוונותינו הרבים, אין לנו לא נבואה ולא בת קול, אך עדיין 'כל מעשיך בספר נכתבים', דהיינו, בספר התורה יכול האדם למצוא את ייעודו ושליחותו.

ונסיים בהדרכתו הנפלאה של רבי חיים מוולוז'ין (עץ החיים, תורה, ט): "אמר רבינו ליקח עצה מהתורה. היינו, שאלמוד בחשק שאדמה (מלשון לדמות) אז בעצמי שלמדתי לשמה. ומפנה את דעתו לעניין המבוקש לעשות או שלא לעשות וכאשר יסכים בדעתו כן יעשה וכן יצליח".

ויהי רצון שנזכה השנה הזאת לקבל את התורה באופן בו כל אחד ואחד יתחבר לחלקו בתורה וכל אחד ואחד יבין שיש חלקים שונים בתורה ותפקידים שונים לכל שבט ושבט ולכל אחד מישראל, ומיניה ומיניה יתקלס שמיה.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן