חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

ניצבים וילך – תשובה כללית ותשובה פרטית

השבוע אנחנו קוראים את פרשיות נצבים – וילך. בפרשת נצבים אנו קוראים על מצוות התשובה בשתי רמות:

  1. ברמה הכללית- "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך, והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה, ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך, ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך, והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והירבך מאבותיך, ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך, ונתן ה' אלוקיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך, ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום, והותירך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך, כי תשמע בקול ה' אלוקיך לשמר מצותיו וחוקותיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך".
  2. ברמה הפרטית- "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה הוא, לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה, ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבור לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה, כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".  וכפי שכותב על פסוקים אלו הרמב"ן: "וטעם כי המצוה הזאת- והנכון כי על כל התורה יאמר (לעיל ח א) 'כל המצוה אשר אנכי מצוך היום' אבל 'המצוה הזאת' על התשובה הנזכרת כי 'והשבות אל לבבך' (בפסוק א) 'ושבת עד ה' אלהיך' (בפסוק ב), מצוה שיצוה אותנו לעשות כן, ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן, והטעם לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים, תוכל לשוב אל ה' ולעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום, וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם וישובו בלבם אל ה' ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות…".

כלומר התשובה הכללית של עם ישראל אל ה' והתשובה הפרטית של כל אחד ואחד מישראל מוזכרים בפרשתנו, ואע"פ שוודאי כל יום ויום וכל שעה ושעה מצווה האדם לעשות תשובה, הימים בהם אנו נמצאים הם ימים מיוחדים לכך.

לפני שנלמד מפרשתנו כמה דברים בבחינת "קחו עמכם דברים ושובו אל ה", נקדים ונבהיר מהי תשובה. ישנם אנשים שכאשר שומעים את המילה "תשובה" ליבם נחמץ בקרבם. התשובה מצטיירת בראשם, כקימוץ הכוחות, כהקטנת הרצון, או כלשונו של הרב קוק "המושג של תשובה מקושר, שלא על פי האמת, רק עם דלדול נפש, עם חולשה ורפיון והנמכת החיים" .

דוגמה חיה אפשר למצוא בסיפור הבא. תלמיד שלי נגש אליי ואמר לי 'הרב יש לי בעיה גדולה, אני לא חש את חודש אלול'. שאלתי אותו 'מה הכוונה שאינך חש את חוסר אלול?', והוא ענה לי: 'אני לא חש לא בסדר, אני לא מרגיש רע עם עצמי, אני חש שאני עובד, מתקדם משתדל ומתאמץ. אינני מושלם, אבל אני בהתקדמות ובעלייה, ואני לא מצליח להרגיש רע!", בשביל הרבה אנשים 'תשובה' זה לחוש רע, זה 'לא לאהוב את עצמי ואת מעשיי', זה 'לבקר את עצמי ולראות את מומי…'

גישה זו היא טעות גדולה וחמורה מאד. עניינה של התשובה היא התקדמות וצמיחה "התשובה אינה באה למרר את החיים כי אם להנעימם". תשובה היא שיבה אל המצב הטבעי והבריא שלנו, אין נפלא ממנה, אין משמח ממנה. התשובה באה להחזירנו לבריאות. כל התעלות היא תשובה, כי זהו המצב הטבעי של העולם- לצעוד קדימה.

מסדר הדברים של פרשתנו אנו למדים שהתשובה הפרטית של האדם מגיעה מתוך התשובה הכללית. המציאות מתקדמת, עם ישראל שב אל ארצו ועצמאותו, ואז כל יחיד יכול להצטרף אל השיבה אל מקומו, אל עצמיותו, אל חיותו וחיוניותו, אל רגשותיו ותחושותיו הרעננות.

אם אנו צודקים בדברנו עד כאן, אפשר להבין גם את תחילת הפרשה 'אתם נצבים היום, כולכם!…', כדי לשוב צריך להתייצב כולנו, עם כל הכוחות, על כל העוצמות. זוהי השיבה- גילוי העוצמה הפנימית שלנו.

אני רוצה לברך את כולנו לקראת השנה החדשה, שנאהב את עצמו, שנאמין בכוח שיש בנו, שנדע כמה טוב יש לנו, שלא נשכח מניין הכוחות, העוצמות והטוב האדיר הזה שהקב"ה נטע בנו. הנשמה האלוקית "שנתת בי טהורה היא. אתה בראת, אתה יצרת, אתה נפחת בי". דווקא בגלל שזה אלוקי זה עם עוצמה אדירה שקשה לשער את גודלה ועוצמתה!

שנה טובה!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן