פרשתנו מתחילה ברגעים העליונים והנשגבים של חנוכת המשכן שהיה בראש חודש ניסן. חז"ל מעידים על יום זה שנתעטר בעשר עטרות:
"תנא אותו היום נטל עשר עטרות: ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחודשים".
ראש חודש ניסן, היום הגדול, עליו כתוב "כי היום ה' נראה אליכם". ביום הזה נראה כבוד ה' אל עם ישראל, כפי שכתוב: "ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם".
הפרטים הקטנים
מיד לאחר מעמד מרומם זה מצווה התורה "דברו אל בני ישראל לאמור, זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ, כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסה, מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו".
ויש מקום לשאול, מה הקשר בין המעמד האדיר הזה, לדיונים קטנוניים מה אכניס לצלחת שלי?, או בנוסח של הנבוכים בעמנו, ממה נפשך, אם הקב"ה עוסק באידאלים הגדולים, בתיקון העולם והחברה, בשאר הרוח והתעלות המציאות, אני רוצה לעובדו ולקיים ציוויו, אך ברור שהוא לא מתעניין בסנדוויץ' של פחות מ-1% מאוכלוסיית העולם, אך אם הוא עוסק בסנדוויץ' שלי, אינני רוצה להיות שייך אליו ואל עבודתו…
ונראה שהתורה מלמדת אותנו דבר חשוב ויסודי, שאחר ההתרוממות העליונה, ההתלהבות העצומה, יש צורך שכל יחיד ויחיד יפנים ויקלוט את הקדושה. הביטוי לדבר זה הוא תיקון השולחן הפרטי והאישי של האדם – תיקון הדבר הכי בסיסי, תיקון האכילה – תיקון היכולת לבחור ולמיין מה נכנס לגופנו, מה נקלט בתוכנו, מאילו יסודות אנו בונים את הגוף שלנו.
ספירת העומר, איזה עומר?
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, וגם בהם ניתן להצביע על אותו המהלך, מיד אחר ההתגלות הגדולה של ליל השימורים, הלילה אליו ציפה העולם כולו מרגע ברייתו, הלילה בו הקב"ה בעצמו "אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא השליח, אני ה' אני הוא ולא אחר" הכה במצרים, אחר שראתה גם שפחה על הים מה שלא ראו גדולי הנביאים ישעיהו ויחזקאל, אנו ניגשים לעסוק בספירה אישית, יום יומית, ספירת העומר, מהי ספירת העומר, מהו השם המשונה הזה ספירת העומר, אין אנו סופרים את העומר אלא ימים, ימים ההולכים ובאים ומקרבים אותנו למתן התורה, מה מרמז שם זה ספירת העומר?
הכהן הגדול מאחיו, ר' צדוק הכהן מלובלין לימדנו שכאשר רוצים לדעת את משמעותה של מילה יש להתבונן בה בהופעתה הראשונה בתורה, המקום הראשון בו מוזכר העומר הוא: זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו", העומר אם כן הוא המאכל הבסיסי והיסודי, כלומר ספירת העומר, היא הבירור של האכילה, של הצד האנושי הפשוט הימים הללו נועדו לתת לנו זמן לקלוט, להפנים ולעבד את כל מה שקלטנו מהאורות הגדולים של הפסח, ועכשיו הזמן לרדת לנקות את הפרטים הקטנים, להכשיר כל יחיד לקבלת התורה, לדאוג לתיקון האכילה, תיקון שיעלה אותנו מדרגת בהמה אוכלת שעורים, לדרגת אנשים האוכלים חיטים, זה יתרחש רק על ידי עיסוק בפרטים בפרטי הפרטים, אולי זה היה חלק מחטא נדב ואביהוא, מי שחושב שניתן לדלג על הפרטים הקטנים, על ההקפדות המדוקדקות של החוקים האלוקים לכל פרטי פרטיהם, לא יוכל לקבל תורה באמת…
יהי רצון שנזכה לתקן את כל המדרגות מתחתיות ארץ עד שמי שמי שמים, בסייעתא דשמייא.