אנחת רווחה
אנו עומדים כעת בימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות וישנה תחושה טבעית של אנחת רווחה. אחרי המאמץ הרוחני, אימת הדין, מאמצי התשובה ועבודת התפילה, בצאת היום הקדוש יום הכיפורים, יחד עם סעודת סיום הצום נשמעת מפי רבים בעם ישראל אנחת רווחה משחררת.
ולכאורה יש סכנה בדבר, שיחד עם תחושת השחרור האדם גם מוותר על כל הקבלות הטובות, המחשבות, התקוות והציפיות שבנה בחודש אלול בכלל ובעשרת ימי תשובה, בהם גם ראש השנה ויום הכיפורים, בפרט.
ואכן צריך האדם לשים לב שחס ושלום אנחת הרווחה ותחושת השמחה המתגנבת אל הלב לא תהיה מהסוג של החזרה לשגרה שכוללת את כל ההרגלים הרעים והמנהגים הישנים.
בונים סוכה מיד
האדם צריך להאמין ביכולתו להשתנות, ביכולתו לשוב בתשובה. הרמ"א כותב בסוף הלכות יום הכיפורים :והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצווה אל מצווה".
ונראה כי יש כאן הדרכה כיצד לשמר את כל הקבלות הטובות שקיבלנו ביום הכיפורים. השיטה היא לפעול באופן מידי ולא להמתין.
אם אדם קיבל על עצמו לקבוע עיתים לתורה, מיד בצאת יום הכיפורים יקבע חברותא או יחליט לאלו שיעורים הוא רוצה להיכנס באופן קבוע, ויתחיל ליישם זאת באופן מיידי. וכך בכל דבר ודבר.
המלצה טובה
כהמלצה טובה כדאי לאדם לשבת עם אשתו במוצאי יום הכיפורים, שיספרו אחד לשני את הקבלות הטובות שקיבלו, ושיבקשו אחד מהשני לעזור ביישומם, בתזכורת, בתמיכה ובכל דרך שימצאו לנכון.
טעם הירידה הרוחנית שאחרי יום כיפור
ובכל זאת את התחושות שבלב אי אפשר למחוק, אלא שיש לתת להם את מקומם הראוי, ולכן יחד עם הרצון להזהיר ולעורר, לקחת מהימים הנוראים את כל הקבלות הטובות וליישמם. אך נראה שבכל זאת יש מקום להסביר את התחושות בלב ולתת להם את מקומם הנכון והמדויק.
מדברי הרב קוק אנו מוצאים הסבר לתחושת הרווחה והחופש שמתעוררים במוצאי יום הכיפורים. וכך כותב הרב:
"הנטייה הקיצונית של יום הכיפורים גורמת איזה נטייה כ"ד בדקות לצד העולם הזה, באותם ד' ימים שבהם עוד לא נתבסס המשקל כראוי, הרי קדושת יום הכיפורים חופה על הכל… ועל כן מן הדין הרי רק יום הראשון של חג ראשון לחשבון, שאז המשקל שב ליושרו, ואפשרות המדידה השיעורית מתכוננת, לבנין עולם והנהגתו, כשיעור הראוי".
הרב מתבסס בדבריו על מאמר חז"ל שהקב"ה לא מונה את עוונותיהם של ישראל עד היום הראשון של חג הסוכות. הוא מבאר זאת שכיוון שביום הכיפורים הייתה נטייה קיצונית לצד עולם הבא, לצד העולם הרוחני, נטייה שאיננו רוצים לחיות איתה באופן קבוע- שכן היא אינה מאפשרת לתקן את העולם אלא רק להתעלות מעליו והיא נבעה רק כדי לאזן את נטייתנו ההפוכה שגורמת את החטאים והעוונות- נטייה זו גורמת לתגובת נגד בנפש האדם, ולכן בימים שאחר יום הכיפורים ישנה נטייה הפוכה, נטייה לעולם החומר, דבר זה עלול כמובן להוביל לטעויות ולעוונות, ולכן הקב"ה נותן לנו את הימים שבין יום הכיפורים לסוכות כימי איזון וחזרה, ימים בהם נשיב את השילוב הראוי שבין האידיאלים האלוקיים לבין ישומם בעולם הזה.
אנחת הרווחה אם כן, נובעת על פי דברי הרב, כתוצאה מההשתחררות, מהנטייה החריפה והלא מאוזנת, לעולם הרוחני, שלוותה אותנו בכל הימים הנוראים.
כח החיים צומצם והשתחרר
הרב קוק באורות התשובה ממשיך ומבאר את הדברים. וכך כותב הרב (אורות התשובה ט,י):
"התשובה וכל ההליכות המעשיות שלה, עם הרוח הכללית השולטת בעיקרה בימים המיוחדים לתשובה עם גודל התועלת שלה לזכך את הנפשות, לעדן את הרוח ולטהר את המעשים מכיעורם, היא מוכרחת להיות סופנת (כוללת) עמה איזו חולשה, שלא נמלט ממנה אפילו הגבור שבגבורים. כשמקמצים את הרצון, כשכופפים את עז החיים ע"י הסלידה הפנימית, והנטייה לשוב מכל חטא, מתקמץ גם כן הרצון של הטוב, ועז החיים הטהורים מתחלש גם הוא. נמצא האדם סובל מטהרתו המוסרית חולשה כזאת, שסובל חולה שהתרפא ע"י הזרמה אלקטרית חזקה, שאמנם גרשה את הארס שבמחלתו, אבל החלישה את הכח החי והבריא שבו. שבים, על כן, ימים של שמחת קדש, של חדות הנפש, לקומם את הרצון הטוב ועז החיים הטהור. אז תהיה התשובה שלמה".
כלומר, הרב מבאר שכאשר אדם עושה תשובה הוא נלחם בכוח הרצון. נכון שכוונתו האמתית היא להילחם ברצון הרע, ברצון השלילי בכדי שיגבר הרצון החיובי והטוב. אולם, המלחמה ברצון ושבירתו גוררת גם חולשה כללית בכוח הרצון, ובעל כורחו גם הרצון לטוב נחלש.
דומה הדבר לחולה סרטן שעובר טיפולים כימותרפיים, שנועדו להילחם בתאים המזיקים המתרבים ללא שליטה. אולם כידוע, לצערנו, טיפול זה פוגע בכל מערכת התאים של הגוף, כולל במערכת החיסונית החשובה, ובעוד מערכות חיוניות.
לכן, מיד אחר ימי התשובה, הרצון זוקף את קומתו ומביע את שמחתו מהסרת העול והשעבוד. ולכן יתכן כי בימים שאחר יום הכיפורים, הרצון ככלל יתחזק, ואף ייתכן שיתגלו רצונות שליליים ונמוכים.
להפנות את המרץ לקדושה
התרופה לכך, כפי שראינו בדברי הרמ"א, היא להפעיל את הרצון לדברים טובים. לעסוק בימים אלו בבניית הסוכה, בקניית ארבעת המינים, ביישום כל הקבלות הטובות שקיבלנו, ככל שהאדם יתאמץ בימים אלו למלא את רצונותיו הטובים ולתת ביטוי לכוח הרצון באפיקים הנכונים, כך ינצל מהנפילות שעלולות להיות בימים אלו.
חג הסוכות הקרב ובא, גם לו חלק חשוב ביכולתנו לנווט את כוח הרצון, ובכלל את כל נטיות העולם הזה, המתעוררות בכוח יתר מיד אחר יום הכיפורים. בהיותו חג שכולו מלא שמחה, שמחה בטבע, שמחה בחיים, שמחה במשפחה- אלא שכל השמחות הללו הינם שמחה של מצווה, שמחה בה' בעמו ובתורתו. ולכן יש בשמחה זו להבריא את כל הכוחות שנחלשו בימי התשובה ולתת להם את מקומם הנכון.
יהי רצון שנזכה לקחת מהימים הנוראים את כל הדברים הטובים שקנינו בהם והכניסם לתוך החיים הממשיים, השגרתיים והיומיומיים, בעזרת חג הסוכות הקרב ובא.
