Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

אלוקים עובד אצלך?! לפרשת שופטים

"האדם יכול להתמקד בהדלקת נרות לצדיקים, בנתינת 'ח"י-רוטל' או בנתינת כספים למי שיתפלל עליו 40 יום בכותל, ומנגד האדם יכול להשקיע בלימוד התורה וההתקשרות לדברי ה', בעבודת המידות הבאה לידי ביטוי בעשיית חסד, בזוגיות מתוקנת ובחינוך ילדים מעולה, בבניין העולם ויישובו – שאלו הם הדברים המרכזיים והמשמעותיים בעבודת ה'."

במרכזה של הפרשה מופיעה האזהרה שלא ללמוד מהגויים את הבדיקה והחקירה אחר העתידות. וכך כותבת התורה "כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם. לא ימצא בך מעביר בנו וביתו באשף קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים. כי תועבת ה' כל עושה אלה ובגלל התועבות האלה ה' אלוקיך מוריש אותם מפניך. תמים תהיה עם ה' אלוקיך".

התורה מייחסת חומרה רבה לניסיונות לקסום קסמים, לחזות את העתיד ולשנות את המציאות הטבעית הפשוטה באמצעים מיסטיים רוחניים. כנגד זה מצווים היהודים "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"- ועל פסוק זה מפרש רש"י "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

כלומר, על פי רש"י, אדם המנסה לחקור אחר העתידות עושה זאת מחוסר אמון ואמונה בקב"ה, הוא לא סומך על הקב"ה שיביא אל האדם מה שטוב וראוי לו, ולכן הוא מנסה לראות מה יקרה בעתיד – ואם הדבר אינו מוצא חן בעיניו הוא מנסה לשנותו ולנווטו כפי רצונו. רק אדם שמוכן להמתין, באמונה, למה שהקב"ה יגזור עליו, ולקבל גם מה שנראה בעיניו כרע, באהבה ובאמונה, הוא האדם שמשייך עצמו באופן עמוק אל הקב"ה ואל הנהגתו בעולם.

הרמב"ן מוסיף ואומר כי

"וטעם 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו… ולא נדרוש מהוברי שמים… ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר 'הכל בידי שמים', כי הוא אלוקי האלוקים עליון על הכל היכול בכל… ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו…".

מדברי הרמב"ן אפשר להבין שיש מקום שהאדם יחקור אחר העתיד, שכן ידיעת העתידות יכולה להועיל לאדם ולעזור לו לכוון את דרכיו ולכלכל את מעשיו. אולם, את העתידות יש לדרוש רק מהקב"ה ומשלוחיו, שכן העתיד איננו דבר טבעי שאינו תלוי במעשה האדם. העתיד הינו דבר דינאמי שיכול להשתנות על ידי מעשי האדם, וכאשר האדם דורש את העתיד ממיני הקוסמים הוא עלול לטעות ולחשוב כי העתיד הוא דבר טבעי שאינו תלוי במעשיו ובבחירתו, וממילא גם ינסה לשנות את העתיד על ידי דברים חיצוניים – טבעיים, שלא קשורים לתיקון עמוק ויסודי של הנהגתו, מידותיו ומעשיו.

אולם, לאמיתו של דבר הכל תלוי בו יתברך ובקרבתנו אליו, ועל ידי ההליכה לנביא או אל חסידי ה' יקבל האדם הדרכה כיצד לפעול לשינוי העתיד על ידי עבודה עצמית ועמל, על ידי התקדשות והתעלות, וממילא ידיעת העתיד תועיל ותזרז את האדם לעשות טוב ולהתקרב לקב"ה.

הרמב"ן ממשיך ומביא ש"וזה דעת אונקלוס: 'שלום תהא בדחלתא דה' אלהך', שלא תהיה חסר ביראתו, כי תמים הוא השלם בדבר". הדבר היחיד שהאדם צריך להתיירא מפניו הוא הקב"ה- וזה נקרא שלמות ביראת ה'.

הדרכה זו של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מכוונת את האדם להתמקד בדברים האמיתיים ולנסות להשקיע ולהשפיע בדברים המשמעותיים בחיים.

האדם יכול להתמקד בהדלקת נרות לצדיקים, בנתינת 'ח"י-רוטל' או בנתינת כספים למי שיתפלל עליו 40 יום בכותל, ומנגד האדם יכול להשקיע בלימוד התורה וההתקשרות לדברי ה', בעבודת המידות הבאה לידי ביטוי בעשיית חסד, בזוגיות מתוקנת ובחינוך ילדים מעולה, בבניין העולם ויישובו – שאלו הם הדברים המרכזיים והמשמעותיים בעבודת ה'.

הנטייה לחפש קיצורי דרך ולזכות לברכה, הצלחה וישועה ללא עמל ויגיעה וללא עבודה קבועה ומסודרת היא היא הנטייה לפנות לקוסמים למיניהם, והיא המובילה את האדם להיות חסר בעבודת ה', שכן במקום להיות תמים ושלם בעבודת ה' הוא מנסה קיצורי דרך כדי להיטיב את מצבו העכשווי בעולם הזה.

וכפי שכותב הרש"ר הירש:

"התמים מבטל את עצמו לה' בגורלו ובמעשיו ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה, ואשר להצלחתו ולכל עתידו – הוא משליך את יהבו על ה'. במילוי חובתו הוא כבר השיג את המטרה העליונה של מעשיו ומחדליו. הוא שילם לה' את מס החובה שנתמלאה בנאמנות ועל עניין שהוא מעבר לחובתו איננו משבית את מנוחתו. ה'תמים' הוא שליו ודאגה איננה חודרת אל ליבו".

התמים מתמקד בדרך, ולא בתוצאה, הוא מתעניין במה עליו לעשות כדי לקדם את העולם, ולא בשכר או בטובת ההנאה שתגיע אליו.

הרש"ר הירש חוזר ומדגיש זאת גם כאשר הוא מבאר את תפקידו של הנביא:

"ה' התקרב אליך והתקשר איתך כמנהיג גורלך וכמדריך מעשיך, ולצורך עיצוב חיי הפרט והכלל כבר נתן לך את תורתו בכתב ובעל-פה, ובכך כבר העניק לך את כל הדרוש לך כדי למלא בהצלחה את תפקיד חייך… כדי להכיר ולמלא את התפקיד הזה אין צורך בהבנה על טבעית, על אנושית, לשם כך אין אתה זקוק לראות את העולם שלמעלה מן החושים, המכוסה מעין האדם, כי התורה נמסרה לשכל הבריא, הצלול, המכיר בבהירות, המסיק מסקנות והדן בתבונה, בכל דרישותיה היא פונה רק אל השכל. עליה נאמר 'לא בשמים היא".

תפקיד הנביא הוא לא להחליף את המעוננים והקוסמים, שהרי כבר נאמר "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". תפקיד הנביא שונה בתכלית, כפי שכותב הרש"ר הירש:

"הנביא לא נשלח כדי שנשאל ממנו עצה על מעשינו או כדי שנבקש ממנו גילוי נסתרות. הוא לא בא לספק את רצון האדם להשיג ידיעה שנמנעה ממנו. ה' לא שלח את נביאו כדי שנשמע מפיו מה שאנחנו רוצים לדעת, אלא הנביא נשלח כדי לומר לנו את מה שה' רוצה שנדענו. הנביא איננו שלוחנו אלא הוא שליח ה'. ולא נאמר בפסוק שלנו 'אותו תשאלון' אלא 'אליו תשמעון".

השאלה העמוקה שמסתתרת ביסוד דבריו של הרש"ר הירש הינה האם ה' עובד אצלנו או שאנחנו עובדים אותו ואצלו? הנביא ודברי התורה ככלל לא נועדו לספק את צרכינו החומריים והגופניים, אלא כדי שנזכה לעבוד את ה', לכבדו, לאהבה וליראה אותו.

לכן סוגיה זו איננה שולית או צדדית אלא זו סוגיית יסוד בכל היחס שלנו לקב"ה ולתורה.

אותם האנשים המחפשים טובות הנאה, רוגע נפשי, מישהו או משהו להישען עליו, ולכן פונים אל צדיק זה או אחר או אל הדת בכלל, נבדלים בתכלית ההבדלה מאותם האנשים שעושים מעשיהם לשם שמים ועמלים לכבוד ה' יתברך. וכפי שהדברים מפורשים במשנה באבות "על תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם". והדברים חוזרים שוב לדברי האונקלוס, שבכך תלויה יראת השמים האמיתית.

יהי רצון שנזכה בכל עבודתנו ותפילתנו, בימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ולברכה, לכוון לא כדי לקבל בניי, חיי ומזוני, אלא כדי שתגלה מלכותו על העולם כולו. ונתפלל ונייחל לקב"ה "ותן בנו יצר טוב לעובדך באמת, ביראה ובאהבה".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן