שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הצמדת מכונת גילוח לפנים

האם לדעת הרב אליעזר מלמד שליט״א מותר להצמיד את מכונת הגילוח לפנים ולמתוח את העור בזמן הגילוח. אני שואל על הדין, ולא על מידת חסידות. כמו״כ אם אני רוצה לקנות מכונת גילוח חדשה, האם צריך הכשר למכונת הגילוח או שכל מכונות הגילוח כשרות. תודה רבה.

הרוצה להקל להשתמש בכל מכונות הגילוח רשאי תוך הצמדתם לפנים, מפני שהעיקר כסברת המקילים, וכפי שנוהגים רבים. אולם כיוון שמדובר באיסור תורה, לכתחילה טוב לחשוש לסברת המחמירים, ולקנות מכונות עם כשרות שהתקינו בהן רשת עבה יותר (כ-0.4 מילמטר), ועוד פתרונות מסוג זה, כדי שגם אחר הגילוח ניתן יהיה להרגיש מעט בזיפי הזקן. 

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-27 14:09:14

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

יש לך שאלה?

ועשית מעקה לגגך לפרשת כי תצא

בתוך המצוות הרבות שמופיעות בפרשת כי תצא, מופיעה המצוות לבנות מעקה. וכך אומרת התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו".

וכמו כל מצווה ומצווה בתורה, גם מצווה זו ניתן לבאר בפשט ובדרש, ברמז ובסוד, ואף אנו ננסה לגעת במצווה בכמה רבדים.

ברובד הפשט אפשר לומר שיש כאן מצווה יסודית אשר מלמדת את האדם לקחת אחריות. אדם המקים בית מחויב לשים לב לכל תקלה העלולה להיגרם מביתו.

וזהו, כמובן, בניין אב לכל מעשה ומעשה שהאדם עושה שיש חובה עליו להסתכל באופן מקיף ומרחבי על התקלות שעלולות להגרם כתוצאה ממעשהו, וכפי שדורשת הגמרא "תניא רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? שנאמר 'ולא תשים דמים בביתך'". ועוד דורשים חז"ל," בביתך'- לרבות בורות, שיחין ומערות, חריצים ונעיצין".

וחשוב לשים לב כי אין כאן ציווי לאדם עצמו שיזהר מהסכנות אלא ציווי וחיוב על האדם שיזהר שלא להביא את האחר לידי סכנה.

הרמב"ן מתבלט האם מצווה זו הינה מצווה מחודשת או שהיא המשך ביאור האיסור של "לא תעמוד על דם רעך". ולעניות דעתי ודאי שיש כאן גם חידוש, שכן האיסור "לא תעמוד על דם רעך" הינו רק האיסור להימנע מלהציל ולעזור, ואילו אצלנו נוסף חיוב אקטיבי- לפעול מראש שחברך לא יבוא לידי סכנה.

ניתן להוסיף ולומר שעיקר שימושו של האדם הוא בביתו, ואילו כאן מצווה התורה לעשות מעקה לגג. לעיתים יש נטיה להתעלם מן החצר האחורית, מהמקומות הפחות גלויים וידועים, ואילו אצלנו התורה מצווה את האדם להתבונן בראיה מרחבית, 'לצאת מהקופסה', ולהתבונן מעבר, לחשוב לא רק על המקומות בהם אתה משתמש אלא גם על המקומות בהם אחרים נמצאים ומשתמשים. יש כאן דאגה נפלאה לזולת וכן פיתוח היכולת החשובה של לצאת מתוך העולם הפרטי שלך ולהגיע לעולמות ולמחוזות אחרים ולראות כיצד הינך יכול לסייע שם, או לכל הפחות כיצד אינך פוגע ומסכן.

רבינו בחיי מכניס אותנו לרובד הסוד של המצווה. "כי המעקה הוא דבר הסובב והמקיף והוא מקור עליון, קדוש הוא בחוכמה ובתבונה ובדעת, והגג הפרוש על הבית הוא החוכמה, ולכך צריך הגג מעקה, כדי שלא יפריד ויקצץ, 'כי ראשית חכמה יראת ה'…".וננסה לבאר מעט את דבריו.

הגג הוא הצד העליון של האדם- החוכמה והמחשבה שלו. לחוכמה ולמחשבה יש נטייה להתפשט ולהגיע לעיתים למחוזות מסוכנים. אנו יודעים שחלק מרכזי בעזיבת התורה והקדושה, הדת והמסורת, נעשה על ידי ההשכלה והמשכילים. וגם בימינו, האליטה המשכילה והחכמה מובילה לעיתים תהליכים הרסניים, הן במדינת ישראל בכלל, והן בחברה הדתית-לאומית בפרט. ולא לחינם ישנם קבוצות של יראי ה', החרדים לגורל התורה והציבור, הנלחמים באקדמיה ובהשכלה הגבוהה.

בכדי לשמור על החוכמה והדעת יש חובה לעשות להם מעקה, ואם זכינו להבין מעט את דברי הקבלה של רבינו בחיי, הרי שדרך התיקון הינה שצמיחת הרעיונות והמחשבות, הדעות וההבנות, צריכה להיות מתוך קדושה וטהרה.

כשאדם מוקף בקדושה, כשאדם מגיע מתוך עולם מלא אמונה ותפילה, עשיית מצוות ולימוד תורה, וכשעל הרקע הזה הוא חושב מחשבות ומעמיק חקר ומדע- הוא יזכה שמחשבותיו יהיו מחוברות למגמה האלוקית ויהוו חיזוק ליראת השמים, להבנת התורה ולקיום המצוות הממשיות.

דווקא אנו, שמלאים בהבנת הערך החשוב של החוכמה ובהכרח להעמיק בכל תחומי המדע, כחלק מפיתוח התורה וכחלק מהתקדמות גאולת ישראל, צריכים להיזהר זהירות רבה להקים מעקות גדולים וחשובים – שכן לצערנו כבר ראינו בעיננו את הנופלים ואת הנזק שאלו גורמים.

מכאן אפשר להבין את החשיבות הגדולה של תוכנית השילובים שאנו מפעילים בישיבתנו. וברוך ה' זכינו שלאחרונה רבים מהמוסדות והישיבות אימצו תוכנית זו.

תוכנית זו מאפשרת מחד לאדם לצאת וללמוד באקדמיה, תוך שאיפה להגיע לרמות הגבוהות ביותר. ומאידך, האדם נמצא באוירת בית המדרש, עוסק בתורה, נמצא בקשר רציף ומתמיד עם רבותיו וחבריו העוסקים בתורה יום וליל, וחי בחברה בה הערכים והאידיאלים הם הקדושה, הטהרה, קיום המצוות באופן מלא, הקמת משפחה יהודית ענפה וכל ערכי התורה העוברים מדור לדור.

ונסיים בכך שאולי ניתן לראות בדברים אלו גם הדרכה לקראת השנה החדשה העומדת בפתחנו. "כי תבנה בית חדש" – כל שנה ושנה אנו בונים בניין חדש. "ועשית מעקה לגגך" – תיצור גדרים וסייגים שיעזרו לך לא ליפול מהמדרגות העליונות, מהגג שהגעת אליו בימים הנוראים.

דומני שלכולנו ישנה נטייה לבנות גגות גבוהים לקראת השנה החדשה, בכל התחומים, החל מלימוד התורה וכלה בזוגיות ובחינוך. אך אם לא נדע לעשות מעקה וגדר שישמור אותנו להמשיך ללכת באותו הרצון והאידיאל, סביר להניח כי ניפול מהר מאוד מכל הרצונות הגבוהים.

יהי רצון שנזכה לבנות גדרות חזקים ויציבים. שישמרו את מחשבותינו וחיינו מהנפילות ובכך נזכה לעלות קומה אחר קומה וכל הזמן להמשיך ולטפס לגגות חדשים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן