Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קניית מקרר

שלום אני צריך לקנות מקרר בימים הקרובים ראיתי שבמקררי סמסונג יש מנגנון שבת מובנה. האם אני יכול לסמוך על כך או לוודא שהדגם הספציפי מאושר על ידי אחד המכונים שמאשרים מקררים? הבנתי שככלל מקררי סמסונג מאושרים על ידי הרב הלפרין מהמכון הטכנולוגי להלכה ומצד שני הבנתי שמשמרת השבת אינה מאשרת את סמסונג ושהרב הלפרין אינו מקפיד על ניתוק חיישנים האם ניתן לסמוך על המקררים המאושרים על ידי המכון הטכנולוגי להלכה של הרב הלפרין למרות שאינם מקפידים על ניתוק חיישנים?

מותר, שכן ברגע שאין שום דבר בולט, כגון אור שנדלק, או שינוי טמפרטורה על הצג – מותר להשתמש במקרר זה בשבת גם אם יש בפנים חיישנים שפועלים, שכן כל פעולה שנעשית בקרבי המנוע ואינה ניכרת, אינה מלאכה, כפי שמובא בפניני הלכה פרק ט הערה 2 (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת יצא ספר קיצור לכל הפסקים המובאים בפניני הלכה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-17 10:03:17

הלכות שבת – מספריים ופותחן

מתי מותר להשתמש במספריים בשבת? האם מותר להשתמש בפותחן כדי לפתוח קופסת שימורים בשבת?

  1. כל דבר שמותר לחתוך אותו בשבת, מותר להשתמש לשם כך במספריים, כגון לחתוך אריזה של שקית אוכל, או מבגד חדש את חוט הפלסטיק עם התווית של בית החרושת.
  2. מותר להשתמש בפותחן בשבת. אביא לך את דין פתיחת אריזות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פתיחת אריזות

כד. מותר לפתוח כדרכן קופסאות שימורים ושקיות מאכלים, וכן לעשות פתח נוח לשקית החלב, שהואיל והן נועדו לשימוש חד פעמי עד שיסיימו את תכולתן, הן בטלות למאכל שבתוכן ואין להן חשיבות של כלי.

כה. מותר לקרוע גם אריזות חד פעמיות שיש בהן דברים אחרים הנצרכים בשבת, כגון אריזת מתנה ואריזת בגד. ובאריזות שעוד ישתמשו בהן מספר ימים באופן נוח, כאריזות טיטולים וממחטות נייר, טוב לעשות פתח גרוע מהמקובל בימות החול. והקורע מעטפה שיש בה מכתב שצריך לשבת, כיוון שיש לה יותר חשיבות, יקרע דרך קלקול באופן שלא ניתן להשתמש בה יותר.

כו. מותר לפתוח פקקי שעם עם חולץ פקקים, וכן פקקי פלסטיק, מפני שעוד לפני פתיחתם הראשונה, היו מוכנים לגמרי, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה לא נעשים כלי חדש. והרוצה להקל גם בפקק מתכת, רשאי, ויש מחמירים לפתוח אותו מערב שבת, או לזורקו לאחר פתיחתו, כיוון שרק לאחר הצמדת המתכת לבקבוק במפעל, קיבל הפקק צורת הברגה, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה נעשה לכלי חדש.

כז. מותר לפתוח לשונית של פחית שתייה ממתכת ולהפריד גביעי פלסטיק, והרוצה להחמיר ימזוג את המשקה לכוס או יפריד את הגביעים לפני שבת. וכן הדין לגבי קריעת שקית מאכל או שקית ממחטות נייר במקום הניקובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 13:48:17

תכשיטים ושעון הוצאה בשבת לגברים

האם הגברים היו נכללים מקודם בהאיסור של הוצאת תכשיטים או לא? ומה הדין עכשיו בכלליות לגבי תכשיטים לגברים בהוצאה בשבת? ומה הדין ספציפי לגבי לילך בשעון לגברים? האם גם פה יש מחמירים ומקילים?

  1. מחלוקת כפי שמובא בשו"ע שא, ט
  2. מותר, קל וחומר מדין נשים.
  3. מותר
  4. כמעט בכל דבר יש מחמירים ומקלים. לשם כך נועדו ספרי ההלכה, כדי להכריע.אביא לך דינים אלו מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

    האסור והמותר בטלטול ברשות הרבים ובכרמלית

    ד. אסור ללכת ברשות הרבים או בכרמלית עם מאכל בפיו או דבר שמחזיק בידו או שנמצא בכיסו. אבל בגדים ונעליים, כובע ושעון, טפלים לגוף ומותר ללובשם. ואף מותר ללבוש בגד שאינו מתאים לעונתו, כגון מעיל בקיץ. וכן מותר ללבוש שני זוגות גרביים ושתי חולצות, גם אם עושה זאת כדי להעבירם לחברו. וכן מותר להתעטף במפה, שמיכה או מגבת כדרך לבוש, או להוציא מטפחת על ידי כריכתה סביב הצוואר כצעיף. והרוצה להקל, רשאי לצאת עם כיסוי ניילון מיוחד שנועד להגן על המגבעת מהגשם, למרות שעיקר ייעודו להגן על הכובע ולא על הגוף.

    ה. כל מה שרגילים לחבר לבגד מותר לצאת בו, כגון כובע שמחובר למעיל, תווית המפעל וכפתורי הרזרבה של הבגד, לולאה שתולים בה את הבגד אף שנקרעה בצד אחד. וכן הדין בדברים שרגילים לחבר לבגד כדי לקשטו, כגון כפתורים שבחפתי החליפות, ונוצה שמחוברת לכובע או לבגד.

    ו. אסור לצאת בלבוש רופף שעלול ליפול, שמא יטלטל אותו ד' אמות. אבל בכיפה מותר לצאת, מפני שאף אם תיפול לא יטלטלנה ד' אמות, כיוון שאין ללכת ד' אמות בלא כיסוי ראש. לגבי תכשיטים המנהג להקל ולא לחשוש שתסירם להראות לחברתה. וכן לגבי כפפות המנהג להקל, אך לכתחילה רצוי להחמיר, שמא יתחמם ויורידם.

    ז. מותר לצאת בדברים המשמשים את הגוף, כגון פלסטר ותחבושת המונחים על פצע כדי לרפאו או להגן עליו, צמר גפן באוזן כואבת, פלטה ליישור שיניים, מכשיר שמיעה ומשקפי ראייה. אבל אסור לצאת במשקפי שמש, שמא יורידם ויטלטלם כשיגיע לצל. אמנם הצריך להרכיבם גם בצל מפני חולשת עיניו, מותר לצאת בהם. וכן הדין כשהם מחוברים על ידי ציר למשקפיים רגילים, ובמקום מוצל מגביהים אותם בלא להסירם.

    ח. מי שלא יכול ללכת ללא מקל, כגון חיגר או עיוור שאינו מכיר את המקום שהולך בו, נחשב המקל כנעליו. אבל מי שיכול ללכת בלא המקל, למרות שהדבר קשה לו מאוד, אינו רשאי לצאת בו. וכן דין נכה שמרותק לכיסא גלגלים, נחשב הכיסא כנעליו ומותר לו להניעו בידיו ברשות הרבים, אבל אסור לאדם אחר להוליך אותו. ולצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבקש מגוי שיוליך אותו בכיסאו. גם ילד אסור לשאת בעגלה או בחיקו במקום שאין בו עירוב.

    ט. הנצרך לצאת עם מפתח לרשות הרבים, ישתמש בו כאבזם לחגורה. כלומר, ישחיל את המפתח על שרוך, ויקשרנו בקשר עניבה, ויחגור עצמו בו כך שהמפתח ישמש כאבזם.

    י. הנצרך לצאת מביתו עם תעודת זהות או תרופה, אם יוצא לצורך גדול או למצווה, יכול להוציאם בשינוי תחת כובעו או בתוך חולצתו באופן שלא יפלו (לעיל ט, יא). ונכון שילך ברציפות מרגע שיוצא מרשות היחיד עד שמגיע לרשות היחיד, בלא לעמוד כלל ברשות הרבים.

    יא. במקום שאינו מוקף עירוב ויש צורך ביטחוני שיהיו אנשים שצמודים לנשק ולטלפון נייד, מותר לצאת עמהם לתפילות ושמחות וכדומה, אך לא לטיול. את הטלפון יישאו לכתחילה בשינוי, ואת הנשק יישאו בלא שינוי מפני הסכנה שבנטילתו בשינוי (דיני הוצאה בבעלי חיים, לעיל כ, א-ד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 23:13:08

הכשרת מכשיר נינג'ה

האם וכיצד ניתן להכשיר מכשיר "נינג'ה" חלבי שבטעות הונח בתוכו על המגש המחורר – לחימום קל כריך עם פרוסת בשר יבש. במגש נגע רק הלחם. ומשהוצא התבררה תכולתו. בתודה וברכה אברהם רוזנטל

כמו הכשרת תנור – לנקות ולחמם את המכשיר על החום הגבוה ביותר, וכשהוא מגיע לחום זה להשאירו כך עשר דקות.

דין תנור מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 05:57:29

ניקוי אסלה בשבת

האם מותר בשבת להשתמש במברשת אסלה ?

כן, שהרי מברשת זו עשויה משערות שאינן בולעות ואינן נסחטות, כמו מברשת שיניים, שכן אינך מעוניין בניקוי המברשת אלא בניקוי השיניים או האסלה, והוי דרך לכלוך. אביא לך דין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עץ, פלסטיק וניילון:

יג. רהיטי עץ וכלי פלסטיק שאינם בולעים לכלוך, מותר לנקות ולשפשף במים ובחומר ניקוי. וכך הוא דין עדשות מגע, מוצץ ופטמת בקבוק. אמנם בגד גשם ומפה העשויים מיריעות פלסטיק וניילון, אף שעשויים מקשה אחת ואינם בולעים, הואיל ומשמשים כבגדים ומפות, מותר לשטוף ולשפשף קלות בלבד, אך לא בחוזקה כדרך כיבוס.

יד. בגד, מפה או גרביונים העשויים חוטים סינטטיים (פוליאסטר), אסור לנקותם בעזרת מים, כיוון שבין חוטי הפלסטיק נבלע לכלוך שיוצא על ידי המים, הרי זה כדרך כיבוס האסורה.

טו. מותר להשתמש על ידי מים במברשות לניקוי שיניים, כלים ואסלה, ומותר לאחר השימוש לנקותם במים, כיוון שאין שערותיהם צפופות, אך לא יסחטם כיוון שנראה ככיבוס.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 18:22:01

יש לך שאלה?

מה רוצה עמלק מעם ישראל?

פרשת תצווה – שבת זכור

פרשת תצווה היא הפרשה היחידה, מתחילת הופעתו של משה עד לחתימת התורה, בה שמו של משה לא מופיע, ויש להבין מדוע דווקא בפרשה זו הושמט שמו של משה?

בנוסף, הפרשה מתחילה בפסוק "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך"- ויש לשאול מדוע השתמשה התורה במילים "ויקחו אליך", הרי לכאורה היה צריך לומר: "ויקחו לי" או "אלי", כמו "ויקחו לי תרומה"?

בזוהר הקדוש תירץ שהמילה "אתה" רומזת על השכינה, וזו לשונו: "כי השכינה נקראת אתה", והצירוף של ו"ו החיבור רומז על משה שמצטרף עם השכינה, כפי שממשיך הזוהר הקדוש:"ושכתוב 'ואתה' היינו לכלול עמו השכינה בציווי ודיבור".

אלא שעדיין הדבר צריך הבנה, כי בכל זאת הפשט הוא שהמילה "אתה" מתייחסת למשה רבנו.

עמלק כפי שמופיע בתורה

לפני שנענה על השאלות הללו, ננסה להתבונן מעט בפרשיות שבהם התורה מדברת על עמלק, ונקשה כמה קושיות שיש להקשות בפרשיות אלו, ונקווה שההתבוננות בפרשיות אלו תפתח פתח גם לתירוץ הקושיות על פרשת תצווה.

הפרשיה הראשונה בה נתבונן נמצאת בסוף פרשת בשלח:

"ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין, ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר…ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר, ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים…ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר".

מפרשיה זו עולות כמה שאלות:

  • א. נראה שיש קשר בין השאלה 'היש ה' בקרבנו אם אין', לבין בואו של עמלק, שהרי הדברים מחוברים בו"ו החיבור, מהו הקשר?
  • ב. מדוע מודגש כל כך שדווקא יהושע הוא הלוחם בעמלק?
  • ג. כהמשך לכך,עולה השאלה, מדוע יש דגש גדול מאוד שעמלק נמחה דווקא על ידי מלחמה, שמייצגת דווקא מלחמה גשמית על ידי ישראל, ולא על ידי ניסים?
  • ד. עוד מודגש שעמלק פוגע בכס יה, ועולה השאלה מהו כס יה שנפגע על ידי עמלק?

הפרשיה השנייה היא בסוף פרשת כי תצא:

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים, והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".

ועולות השאלות הבאות:

  • ה. כאן אנו רואים שעמלק פוגע בנו "בדרך", ואילו מלחמתנו בעמלק היא כאשר איננו בדרך, אלא במנוחה ובנחלה- מדוע השוני?
  • ו. עוד מודגש שעמלק פוגע דווקא בנחשלים- מדוע דווקא בהם?

מה טענתו של עמלק?

בכדי לתרץ את כל הקושיות הללו, צריך לבאר באיזו נקודה בדיוק נלחם עמלק עם ישראל. וכדי לענות על כך נלך בעקבות דברי הרב חרל"פ במי מרום (פורים, יב): "נראה ברור כי כל מגמתו של עמלק לכפור בקדושת ישראל ומהאי טעמא זרק מילותיהם של ישראל כלפי שמיא דעיקר כוונתו הייתה לגנות את ישראל שאין בהם קדושה אלוקית, והם אנשים מגושמים כמו שאר העמים".

כלומר עמלק רוצה להראות, שעם ישראל הם עם ככל העמים, וטוען שאין ה' בקרבנו וה' לא שורה בתוככי עם ישראל.

לדעת עמלק אי אפשר לחבר את החול לקודש

עמלק לא יכול להבין שיש אומה קדושה, אומה שממש מחוברת לקב"ה, עד כדי כך ש'ישראל וקוב"ה חד', עם שגם ענייניו החומרים והגשמיים הם קודש, עם שיש לו בית מקדש הבנוי מעצים ואבנים וה' משרה שכינתו בו, עם שמלכו מייצג את השלטון האלוקי בעולם, אנשים שיש להם רוח הקודש וגם בשר קודש, והוא מבטא את חוסר האמונה ביכולת לקדש את היצרים החומריים, בזריקת העורלות של ישראל, כאמירה מתריסה 'וכי ניתן לקדש את יצריו השפלים של האדם, שהם המניעים אותו בכל מעשיו?'.

למה דווקא יהושע

ולכן ברור מדוע דווקא יהושע, מנחיל הארץ באופן טבעי, שמייצג את קדושתם הטבעית של ישראל, והוא המגלה שישראל אין קדושתם רק בכך שהקב"ה עושה להם ניסים אלא גם מלחמתם קדושה, וגם ארצם קדושה, ואפילו מלכותם ומדינתם קדושה.

מלחמה טבעית נגד עמלק

וממילא המאבק עם עמלק חייב להיות על ידי מלחמה טבעית, כפי שכותב הרב חרל"פ: "ולא סגי שמחקוהו בדרך נס, כי אם דווקא ע"י מלחמה, והתגברות של איברים שהם קודש לה'.

ועל פי זה ברור גם מדוע עמלק נלחמים עם ישראל בדרך, ומדוע המלחמה היא בכסא, שהוא מקום התגלות מלכות ה' בארץ. כי כל זמן שישראל עדיין לא הקימו את מדינת ישראל שהיא בתיקונה יסוד כסא ה' בעולם, כדברי הרב קוק באורות ישראל, עוד לא ניכרת קדושתם. אנו נעשה מלחמה עם עמלק רק אחרי הקמת מדינה שמלכות דוד בראשה ובית מקדש בבירתה.

ועל דרך הדרש ניתן לבאר שכוונת הפסוק "והיה בהניח ה' אלוקיך .. מסביב בארץ .. לרשתה תמחה את זכר עמלק … לא תשכח" – היא שמתוך שעם ישראל יקים את מלכותו בארץ באופן המתוקן והשלם בזה עצמו נמחה עמלק ומסתתמות טענותיו, שהרי מתגלה לעין כל קדושתם המופלאה של ישראל, קדושה שאין בה רק רוח הקודש, אלא גם בשר קודש.

ולכן עמלק באופן עקבי פוגע בנחשלים, באלה שלא מתגלה אצלם הקדושה האלוקית, אבל אנו יודעים, שכל יהודי יש בו נשמה קדושה, ואפילו אם אין הדבר מתגלה, הוא וודאי קיים, שהרי כפי שראינו בזוהר, כל מקום שכתוב "ואתה" הוא רמז לשכינה שמופיעה עם ישראל, ולכן מופלא לקרוא שנית את הפסוק בפרשת זכור: "ויזנב … ואתה עייף ויגע", גם בעת בה אתה עייף ויגע, ולא ירא אלוקים עדיין השכינה עמך, שזאת משמעות המילה "אתה".

העדרו של משה מפרשת תצווה

עם יסודות אלו בידינו, נחזור לבאר את שהקשנו בפרשתנו מדוע שמו של משה לא מופיע בפרשת תצווה. כבר כתבו רבים שזוהי בקשתו של משה "מחני נא מספרך", אבל אין זה עונש אלא שכר, משה בבקשתו זאת מגיע למדרגה העליונה ביותר, מסירות נפש מוחלטת על כלל ישראל, ובזה הוא זוכה להתאחדות גמורה עם השכינה, עד כדי כך ש'ויקחו אליך' זהה ושווה ל'ויקחו אלי', דבר זה בא לידי ביטוי בפרשיית בחירת הכוהנים, שהם המייצגים את האנשים הזוכים לאכול משולחן גבוה ממש מבשר הקודשים המובאים כקרבן לה', אותם אנשים שמייצגים את החיבור המלא שבין ה' לעמו, וכדברי הגמ' בכמה שהכהנים יש בהם שני צדדים 'שלוחי דידן' – שלוחי ישראל, ו'שלוחי דרחמנא' – שלוחי ה', ושני הצדדים מאוחדים באישיותם של הכהנים. וכדברי המלבי"ם: "כוונתי כי הכהנים בני אהרן הם שלוחי דידן ושלוחי דרחמנא, שהם שלוחי ישראל להיות אמצעים בינם לבין אלהיהם לעבוד עבודתם, והם שלוחי דרחמנא להיות משרתיו עושי רצונו",

אמנם כל התורה כולה שכינה מדברת מתוך גרונו של משה אבל מה שמתגלה כאן הוא עוד לעילא ולעילא מכך, כי כאשר שכינה מדברת מתוך גרונו, עדיין השכינה וגרונו דברים נפרדים, אך כאן השכינה וגרונו חד.

חודש אדר – התאחדות קודש וחול וישראל עם ה'

זהו עניינו של כל חודש אדר, כפי שכתבנו בשבוע שעבר, וכפי שכותב המאור עיניים :"וזהו משנכנס אדר מרבין בשמחה, והוא תמוה, דהא עיקר הנס היה הי"ד וט"ו בו, ולמה התחילו בשמחה מתחילת החודש, אך דהנא שמות החודשים עלו מבבל, ויש טעם לכל השמות של החודשים למה נקרא כך… וטעם חודש אדר למה נקרא כך הוא מפני שבחודש זה נרמז א' דר רצה לומר אלופו של עולם, שכשם שאות א' הוא ראשון לכל האותיות כך ה' יתברך הוא ראשון לכל הנמצאים וזהו עניין בחינת א-דר שמשרה שכינתו עם התחתונים".

כלומר עניינו של חודש אדר הוא שעם ישראל והקב"ה מתאחדים ומתגלה קדושתן של ישראל ושישראל כולם קדושים, רוחם וגופן, מחשבתן ובשרן, הכל קודש.

יהי רצון שנזכה בפורים הבא עלינו לטובה להראות את טעותו של עמלק, ולגלות את הקדושה העליונה שבתוכנו ובעצמותינו, לשמוח בה' שבנו, לחיות קדושה, לראות את האלוקי שבכל יהודי ויהודי, לא לפחד לגלות את הקדושה ששורה בנו, לא רק ברעיונותינו, אלא גם כשמסירים את הדעת ונשארת הטבעיות  זה קודש קודשים.

פורים שמח!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן