חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

מה רוצה עמלק מעם ישראל?

פרשת תצווה – שבת זכור

פרשת תצווה היא הפרשה היחידה, מתחילת הופעתו של משה עד לחתימת התורה, בה שמו של משה לא מופיע, ויש להבין מדוע דווקא בפרשה זו הושמט שמו של משה?

בנוסף, הפרשה מתחילה בפסוק "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך"- ויש לשאול מדוע השתמשה התורה במילים "ויקחו אליך", הרי לכאורה היה צריך לומר: "ויקחו לי" או "אלי", כמו "ויקחו לי תרומה"?

בזוהר הקדוש תירץ שהמילה "אתה" רומזת על השכינה, וזו לשונו: "כי השכינה נקראת אתה", והצירוף של ו"ו החיבור רומז על משה שמצטרף עם השכינה, כפי שממשיך הזוהר הקדוש:"ושכתוב 'ואתה' היינו לכלול עמו השכינה בציווי ודיבור".

אלא שעדיין הדבר צריך הבנה, כי בכל זאת הפשט הוא שהמילה "אתה" מתייחסת למשה רבנו.

עמלק כפי שמופיע בתורה

לפני שנענה על השאלות הללו, ננסה להתבונן מעט בפרשיות שבהם התורה מדברת על עמלק, ונקשה כמה קושיות שיש להקשות בפרשיות אלו, ונקווה שההתבוננות בפרשיות אלו תפתח פתח גם לתירוץ הקושיות על פרשת תצווה.

הפרשיה הראשונה בה נתבונן נמצאת בסוף פרשת בשלח:

"ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין, ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר…ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר, ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים…ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר".

מפרשיה זו עולות כמה שאלות:

  • א. נראה שיש קשר בין השאלה 'היש ה' בקרבנו אם אין', לבין בואו של עמלק, שהרי הדברים מחוברים בו"ו החיבור, מהו הקשר?
  • ב. מדוע מודגש כל כך שדווקא יהושע הוא הלוחם בעמלק?
  • ג. כהמשך לכך,עולה השאלה, מדוע יש דגש גדול מאוד שעמלק נמחה דווקא על ידי מלחמה, שמייצגת דווקא מלחמה גשמית על ידי ישראל, ולא על ידי ניסים?
  • ד. עוד מודגש שעמלק פוגע בכס יה, ועולה השאלה מהו כס יה שנפגע על ידי עמלק?

הפרשיה השנייה היא בסוף פרשת כי תצא:

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים, והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".

ועולות השאלות הבאות:

  • ה. כאן אנו רואים שעמלק פוגע בנו "בדרך", ואילו מלחמתנו בעמלק היא כאשר איננו בדרך, אלא במנוחה ובנחלה- מדוע השוני?
  • ו. עוד מודגש שעמלק פוגע דווקא בנחשלים- מדוע דווקא בהם?

מה טענתו של עמלק?

בכדי לתרץ את כל הקושיות הללו, צריך לבאר באיזו נקודה בדיוק נלחם עמלק עם ישראל. וכדי לענות על כך נלך בעקבות דברי הרב חרל"פ במי מרום (פורים, יב): "נראה ברור כי כל מגמתו של עמלק לכפור בקדושת ישראל ומהאי טעמא זרק מילותיהם של ישראל כלפי שמיא דעיקר כוונתו הייתה לגנות את ישראל שאין בהם קדושה אלוקית, והם אנשים מגושמים כמו שאר העמים".

כלומר עמלק רוצה להראות, שעם ישראל הם עם ככל העמים, וטוען שאין ה' בקרבנו וה' לא שורה בתוככי עם ישראל.

לדעת עמלק אי אפשר לחבר את החול לקודש

עמלק לא יכול להבין שיש אומה קדושה, אומה שממש מחוברת לקב"ה, עד כדי כך ש'ישראל וקוב"ה חד', עם שגם ענייניו החומרים והגשמיים הם קודש, עם שיש לו בית מקדש הבנוי מעצים ואבנים וה' משרה שכינתו בו, עם שמלכו מייצג את השלטון האלוקי בעולם, אנשים שיש להם רוח הקודש וגם בשר קודש, והוא מבטא את חוסר האמונה ביכולת לקדש את היצרים החומריים, בזריקת העורלות של ישראל, כאמירה מתריסה 'וכי ניתן לקדש את יצריו השפלים של האדם, שהם המניעים אותו בכל מעשיו?'.

למה דווקא יהושע

ולכן ברור מדוע דווקא יהושע, מנחיל הארץ באופן טבעי, שמייצג את קדושתם הטבעית של ישראל, והוא המגלה שישראל אין קדושתם רק בכך שהקב"ה עושה להם ניסים אלא גם מלחמתם קדושה, וגם ארצם קדושה, ואפילו מלכותם ומדינתם קדושה.

מלחמה טבעית נגד עמלק

וממילא המאבק עם עמלק חייב להיות על ידי מלחמה טבעית, כפי שכותב הרב חרל"פ: "ולא סגי שמחקוהו בדרך נס, כי אם דווקא ע"י מלחמה, והתגברות של איברים שהם קודש לה'.

ועל פי זה ברור גם מדוע עמלק נלחמים עם ישראל בדרך, ומדוע המלחמה היא בכסא, שהוא מקום התגלות מלכות ה' בארץ. כי כל זמן שישראל עדיין לא הקימו את מדינת ישראל שהיא בתיקונה יסוד כסא ה' בעולם, כדברי הרב קוק באורות ישראל, עוד לא ניכרת קדושתם. אנו נעשה מלחמה עם עמלק רק אחרי הקמת מדינה שמלכות דוד בראשה ובית מקדש בבירתה.

ועל דרך הדרש ניתן לבאר שכוונת הפסוק "והיה בהניח ה' אלוקיך .. מסביב בארץ .. לרשתה תמחה את זכר עמלק … לא תשכח" – היא שמתוך שעם ישראל יקים את מלכותו בארץ באופן המתוקן והשלם בזה עצמו נמחה עמלק ומסתתמות טענותיו, שהרי מתגלה לעין כל קדושתם המופלאה של ישראל, קדושה שאין בה רק רוח הקודש, אלא גם בשר קודש.

ולכן עמלק באופן עקבי פוגע בנחשלים, באלה שלא מתגלה אצלם הקדושה האלוקית, אבל אנו יודעים, שכל יהודי יש בו נשמה קדושה, ואפילו אם אין הדבר מתגלה, הוא וודאי קיים, שהרי כפי שראינו בזוהר, כל מקום שכתוב "ואתה" הוא רמז לשכינה שמופיעה עם ישראל, ולכן מופלא לקרוא שנית את הפסוק בפרשת זכור: "ויזנב … ואתה עייף ויגע", גם בעת בה אתה עייף ויגע, ולא ירא אלוקים עדיין השכינה עמך, שזאת משמעות המילה "אתה".

העדרו של משה מפרשת תצווה

עם יסודות אלו בידינו, נחזור לבאר את שהקשנו בפרשתנו מדוע שמו של משה לא מופיע בפרשת תצווה. כבר כתבו רבים שזוהי בקשתו של משה "מחני נא מספרך", אבל אין זה עונש אלא שכר, משה בבקשתו זאת מגיע למדרגה העליונה ביותר, מסירות נפש מוחלטת על כלל ישראל, ובזה הוא זוכה להתאחדות גמורה עם השכינה, עד כדי כך ש'ויקחו אליך' זהה ושווה ל'ויקחו אלי', דבר זה בא לידי ביטוי בפרשיית בחירת הכוהנים, שהם המייצגים את האנשים הזוכים לאכול משולחן גבוה ממש מבשר הקודשים המובאים כקרבן לה', אותם אנשים שמייצגים את החיבור המלא שבין ה' לעמו, וכדברי הגמ' בכמה שהכהנים יש בהם שני צדדים 'שלוחי דידן' – שלוחי ישראל, ו'שלוחי דרחמנא' – שלוחי ה', ושני הצדדים מאוחדים באישיותם של הכהנים. וכדברי המלבי"ם: "כוונתי כי הכהנים בני אהרן הם שלוחי דידן ושלוחי דרחמנא, שהם שלוחי ישראל להיות אמצעים בינם לבין אלהיהם לעבוד עבודתם, והם שלוחי דרחמנא להיות משרתיו עושי רצונו",

אמנם כל התורה כולה שכינה מדברת מתוך גרונו של משה אבל מה שמתגלה כאן הוא עוד לעילא ולעילא מכך, כי כאשר שכינה מדברת מתוך גרונו, עדיין השכינה וגרונו דברים נפרדים, אך כאן השכינה וגרונו חד.

חודש אדר – התאחדות קודש וחול וישראל עם ה'

זהו עניינו של כל חודש אדר, כפי שכתבנו בשבוע שעבר, וכפי שכותב המאור עיניים :"וזהו משנכנס אדר מרבין בשמחה, והוא תמוה, דהא עיקר הנס היה הי"ד וט"ו בו, ולמה התחילו בשמחה מתחילת החודש, אך דהנא שמות החודשים עלו מבבל, ויש טעם לכל השמות של החודשים למה נקרא כך… וטעם חודש אדר למה נקרא כך הוא מפני שבחודש זה נרמז א' דר רצה לומר אלופו של עולם, שכשם שאות א' הוא ראשון לכל האותיות כך ה' יתברך הוא ראשון לכל הנמצאים וזהו עניין בחינת א-דר שמשרה שכינתו עם התחתונים".

כלומר עניינו של חודש אדר הוא שעם ישראל והקב"ה מתאחדים ומתגלה קדושתן של ישראל ושישראל כולם קדושים, רוחם וגופן, מחשבתן ובשרן, הכל קודש.

יהי רצון שנזכה בפורים הבא עלינו לטובה להראות את טעותו של עמלק, ולגלות את הקדושה העליונה שבתוכנו ובעצמותינו, לשמוח בה' שבנו, לחיות קדושה, לראות את האלוקי שבכל יהודי ויהודי, לא לפחד לגלות את הקדושה ששורה בנו, לא רק ברעיונותינו, אלא גם כשמסירים את הדעת ונשארת הטבעיות  זה קודש קודשים.

פורים שמח!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן